|
||||
|
||||
האמת היא שהעניין אינו מובן לי כלל. בהנחה שהעובדות, כפי שהן מובאות בכתבה, מקובלות על בית המשפט, לא ברור לי מדוע היא צריכה לשבת דקה אחת במאסר. אינני מצליח להבין מהי העבירה כאן. הוא תקף אותה, היא דקרה אותו, הוא מת. פשוט וברור. האם בית המשפט הצביע על נתיב אחר שבתוכו היה עליה ללכת? מה גם שבעבר היא ניסתה להתריע בפני הרשויות על האלימות. (במאמר מוסגר: האם מנסה מישהו לבדוק אם נהגה המשטרה כשורה באותו מקרה ולהפיק את הלקח המתאים?) אם בית המשפט אינו מאמין לה, נראה ששלוש שנות מאסר הן עונש קל מדי לקיפוד של חיי אדם. ואם בית המשפט אינו מצליח להכריע, עליו לזכותה מחוסר הוכחות. |
|
||||
|
||||
יכולה היתה לדקור אותו ברגל ולרוץ לקרוא למשטרה. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שבניגוד למקרים אחרים (למשל מקרה כרמלה בוחבוט), במקרה זה הסכין היתה ביד האשה לפני שתקף אותה בעלה. |
|
||||
|
||||
ועובדה זאת (ע"פ הכתבה) היתה ידועה גם למנוח. אמור מעתה: האיש התאבד. |
|
||||
|
||||
אדם מסתובב עם אקדח ברשיון על גופו. מישהו תוקף אותו, וכהגנה עצמית, האיש שולף את האקדח ויורה בתוקף, שמת מאוחר יותר מפצעיו. האם האיש צריך לשבת בכלא בגלל שהאקדח היה עליו עוד לפני התקיפה? |
|
||||
|
||||
אם לפני התקיפה הוא איים על התוקף באקדח, כן. |
|
||||
|
||||
יש הבדל אם האקדח על גופו ומוצא מנרתיקו רק לאחר איום ממשי ובין האקדח שמונח בידו של בעליו כמוכן לפעולה בכל עת. |
|
||||
|
||||
או קיי, בואי נמשיך עם האנלוגיה: האקדח מוצא מנרתיקו, בעליו מחזיקו בידו, ומאיים על התוקף שאם ימשיך בתוקפנותו הוא ייפגע ("עצור או שאני יורה" בלשון הנוהל הצה"לי). לאחר מכן בעל האקדח מנתק מגע, בעוד האקדח בידיו. התוקף, למרות שהוא מודע להמצאותו של האקדח בידי קורבנו המיועד, ולמרות אזהרתו של האחרון, מונע ממנו לנתק מגע, רודף אחריו, שולף מכליו אקדח משלו, ומנסה לפגוע בקורבנו. הקורבן המיועד מקלקל את המשחק, מסרב למלא את תפקיד השה לעולה, משיב אש ופוגע בתוקף. |
|
||||
|
||||
כמה טוב שנוהל מעצר חשוד הצה''לי אינו מתקיים (עדיין) בין אזרחים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |