בתשובה לאיילת בועזסון, 19/11/02 12:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכרוניקה של מוות ידוע מראש, אבחות הסכין משסעות את ירכו ובטנו של הקורבן, אך אינן מפלחות את לבו. הרוצחים דוקרים אותו מתחת לכתפו, אל המקום בו מצוי הלב אצל חזירים, ונעצרים אם אני זוכר נכון כשמעיו פוקעים מבטנו ונשפכים על הקרקע. מארקס מביא את העושר התיאורי שלו לשיא בסצנה הבלתי נשכחת בה מנקה הקורבן את רגבי העפר מעל מעיו הירקרקים, המדיפים צחנה נוראית של חרא. איזה ספר נהדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חייב לקרוא יותר ויליאם בורוז (ובעצם, אולי אני מתפרצת לדלת פתוחה). הנאה סדיסטית? הנאה אינטלקטואלית/אסתטית שמתעלמת מההבט הסדיסטי? הנאה דווקאית? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |