בתשובה לברקת, 19/11/02 10:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גב' ג'קסון נכנסה מוקדם (כלום.קום היא חברה של האחיין של השכנה), ולכן קנתה מניות ב-50 דולצ'ים. המניות ישבו אצלה בבוידעם כמה חודשים, ובינתיים, הבורסה השתגעה סביב כלום.קום, וערכן של המניות עלה ל-300 דולצ'ים. שמחה גב' ג'קסון ואמרה - הו! יש לי מניות בשווי 300 דולצ'ים! אצא לי השוקה ואקנה לי ואזה נאה. כעבור שבועיים, עם קול "פופ" חלוש, התפוצצה הבועה של כלום.קום, וגב' ג'קסון נותרה עם ואזה נאה, וחתיכת נייר ששווה 40 צנטים עלובים. לאיפה נעלם הכסף שהיה לה לפני שבועיים? נגוז. לא היה אף פעם, למעשה. פיקטיבי. צר לי, גב' ג'קסון, באמת באמת. בפעם הבאה תלמדי שלא לסמוך על כסף פיקטיבי. לעולם לעולם לא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, ברור. אם גברת ג'קסון התחייבה לשלם על הוואזה בתשלומים, בעוד שהמניות שלה תופחות בחשבון, היא נפלה חזק - כמו שרבים אחרים נפלו עם התפוצצות הבועה. למעשה, המשקיעים הקטנים הם המגזר שנפגע הכי הרבה מהנפילה - לא החברות עצמן, שהסתמכו על כסף של אחרים. אבל הכסף, בזמן שהיה כסף, החליף ידיים. אם חברה קרסה, הכסף שנשאר אצלה (שהיה שייך פעם לגברת ג'קסון) שימש לכיסוי חובות, למחיקת החברה וכולי. והרי כבודו יודע שמניות שוות רק על הנייר. האנשים הממולחים (או ממוזלים) יותר של עידן הבועה פשוט פדו את הניירות האלה לפני הזמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |