|
||||
|
||||
כותב המאמר טוען טענה מבוססת, על פיה מנהיגי מדינות ערב "יאלצו לנקוט מהלכים צבאיים נגד ישראל, לפחות ברמה מוגבלת, על מנת לשמור על יציבות משטרם". עם זאת, כותב המאמר אינו משכיל ליישם בדיוק את אותו ההיגיון אל מול מדיניותה של ישראל. לאחר הלינץ', הופעלו לחצים רבים מה"עם" גם על ברק וממשלתו. הימין (ומפלגות אחרות) דרשו תגובה צבאית, והבלגה היתה עלולה לערער את יציבות הממשלה. בנוסף, הרחוב הישראלי דרש נקמה והאספסוף הגאה החל להוציא את זעמו על כל עצם בעל חזות ערבית. על מנת למתן את הרחוב היהודי הסוער, שפעולות קיצוניות שלו היו גורמות נזק תדמיתי רב יותר לצד הישראלי, וכמו גם על מנת ליצור מראית עין של אחדות בעם ולהכין את הקרקע להקמה אפשרית של "ממשלת חירום לאומית", אהוד ברק היה חייב להגיב על מעשה הלינץ' בתגובה צבאית. ואהוד ברק אכן הגיב ובצורה הטובה ביותר האפשרית: מצד אחד הציבור הישראלי נצמד למקלטי הטלוויזיה, צפה בהתקפות מהים ומהאוויר והרגיש שסוף-סוף הממשלה עושה מעשה. ומצד שני, ההתקפה היתה מינימליסטית להחריד, כללה בעיקר הפגזות של בניינים ריקים והסתיימה למעשה ללא אף הרוג פלשתינאי. נכון, נגרם לישראל נזק ברמה התקשורתית, אך גם נזק זה צומק כאשר מערך ההסברה של צה"ל הסביר בפירוט רב את האיפוק והדיוק הרב שהפגין בתגובה שנקט. לכן, בניגוד לקביעתו של כותב המאמר, ש"ההפגזה ברמאללה ועזה רק הזיקה לישראל", אני בהחלט מאמין שהיא היתה המינימום הנדרש על מנת להרגיע את הרחוב מבית, וליצור תשתית ראוייה להקמתה של ממשלת אחדות עם הליכוד. |
|
||||
|
||||
אל תטעה, לא מפעילים זרוע צבאית עקב לחצים עממים ומפלגתיים בלבד. היה צורך בתגובה ללינץ', צורך דחוף לשמור על כוח ההרתעה של ישראל, ובכדי להרתיע ממעשים כאלו בעתיד. התועלת של תגובה כזו איננה חזקה ביותר, אך בהחלט מספיקה. התגובה נועדה לכך ראש בראשונה, ולא בכדי לרצות המון נזעם. |
|
||||
|
||||
כפי שציין ניתאי, אין חשיבות לכוח ההרתעה כאשר היתרון הצבאי של צה''ל ברור לכל. קשה לי להאמין שהפגזות הבניינים הריקים ביום חמישי ברמאללה הרתיעו איזה שהוא פלשתינאי מלזרוק אבנים על חיילים למחרת. הם יודעים שצה''ל יכול היה ''למחוק את רמאללה'' לו רצה. העובדה ששוב ושוב צה''ל מגיב באיפוק רק מאששת את הבנתם שאין להם בעצם ממה לפחד. |
|
||||
|
||||
שלום, יוני. אתה, כמובן, צודק. זוהי אמנם עמדה לא פופולרית, אך לדעתי התנהלתו של רוה''מ במשבר הזה היתה כמעט הכי טובה שניתן היה לצפות ממדינאי שקול ואחראי - למרות שאני בספק שגם נתניהו במקומו היה נוהג בצורה אחרת. על כל פנים, מטרתי היתה להצביע על הפגמים במחשבה הפוליטית של היהודים בישראל. אותם פגמים הם אלו שדחפו את ברק לבצע את ההפצצה של יום חמישי, והם אלו שיובילו אותו לפעולות קיצוניות בעתיד אם תתרחש עוד תאונה צפוייה כמו הלינץ' ברמאללה. אם לא ישתנו בקרוב, הם אלו שיסייעו בדרדור האזור למלחמה. אגב, בשעות אלו נודע כי ערפאת הסכים לפיסגה במצרים ביום שני. פרט מעניין הוא שקיימת האפשרות שישתתף בה גם נציג האיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, דבר העומד בניגוד ברור לאינטרס הדיפלומטי של ישראל. מעניין גם לראות איזו עוד הגמשה תראה בקרב האמריקנים לטובת הצד הפלסטיני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |