 |
אני מבינה שהגעתי לכתבה הזאת מאוחר.. אבל אני פשוט כל כך אהבתי את נירוונה ואת קורט לפני מספר שנים, בהיתי "מתבגרת דיכאונית" כמו שכמה אנשים הגדירו את זה כאן, שפשוט היתי חייבת להגיב, בשביל עצמי גם אם אף -אחד לא יקרא את זה.
היה מדהים לראות את עוצמת הרגשות שיצאה כאן, וזאת הגאונות הלא מוסברת של קורט.
איך הוא הצליח להשפיע על אנשים כל כך .
עם .המוזיקה הפשוטה שלו, המילים המעורפלות
בצורה ממש לא מובנת, מתמיהה שאפילו עכשיו 6 שנים לאחר שהוא התאבד, אנשים מנסים להבין אותו ואת מה שהוא עשה להם, וכאילו נדמה שאיאפשר באמת להגיע לתחתית של הדברים.
בן אדם מורכב שכתב מוזיקה פשוטה, מילים גאוניות או סתם ערבוב של משפטים, ואם זה ערבוב של משפטים האם עדיין אפשר לפרש את זה
המוות שלו, המיניות שלו, השירים שלו לא מובנים עד הסוף , כואבים, צועקים, מפוצצים בשאלות.קורט הוא עירפול, זה מה שהוא היה וזה מה שהוא גורם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש