|
||||
|
||||
אנו הורגים את הפלשתינים, בדרך כלל, מתוך החשבון הפשוט, שחובה עלינו לעשותו: להציל יהודים ממפגעים פוטנציאלים. כלומר, השלטון שלנו חש אחריות להציל את אזרחיו ממוות המאיים עליהם מצד הערבים, וחובה עליו לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו, כדי שמפגעים אלו לא יבצעו את זממם. (והלואי והשלטון שלנו היה חש קצת יותר אחריות לחיי אזרחיו....) המחיר אותו משלמים הפלשתינים הוא באחריות מנהיגיהם ושלטונותיהם, להם, לפחות לפי הנראה מבחינה חיצונית, העם הפשוט נותן גיבוי מלא. אסור לשלטון הישראלי להפקיר את בטחון אזרחיו, מפני שהשלטון הפלשתיני עושה זאת, ומקריב את ולדותיו הנולדים מתים, כדי להגדיל את הסיכוי לפגוע בעוד יהודים. (אם הם היו שומרים את הכלל שלא משתמשים באמבולנס כדי להעביר מחבלים וחומרי נפץ הרי האמבולנסים היו עוברים בקלות במחסומים וכו') עובדה פשוטה היא שבכל פעם שהסגרים הוקלו והיתה תנועה חופשית יותר של הפלשתינים, היו כאלה שניצלו זאת כדי להחדיר מפגעים שרצחו בנו. |
|
||||
|
||||
טוב, הוויכוח מוכר. הטיעונים מוכרים היטב גם הם, וקשה לי להשתכנע. קראתי יותר מדי את גדעון לוי על מנת להאמין שפעולות צה"ל בשטחים הן על מנת "להביא ביטחון". זהו מסווה צבוע ודקיק עד כדי גיחוך (כך הוא נראה לי). אם להשתמש במטבע לשון שחוק, דובר צה"ל פשוט משקר כהרגלו. זה לא יאה לומר שעוקרים מטעי עצי זית משום שאנו רוצים לנקום ולמרר את חיי האוכלוסיה, ולכן קוראים לזאת "חישוף" וטוענים שזה נעשה מטעמי ביטחון. הרס שיטתי של מחשבים ומשרדי ממשל בג'נין תוך כדי "חומת מגן" היה חלק מאג'נדה סמויה למוטט את יכולת שרידי השלטון הפלשתיני לתפקד ולו במישור העירוני (נראה לי שעל כך כבר יש שמצרים), לא "טעמי ביטחון". יש להתבונן במצב במנה גדושה של ציניות בריאה, ולא לקבל את הסברי הסבא על הטרקטורון כפשוטם. צה"ל מרומם את דחלאן ומשפיל את רג'וב, נע למוקטעה ויוצא ממנה, כובש עיר ובורח לפני שתיפול עליו האחריות לא מטעמי ביטחון "מקצועיים" (אם כי אין ספק כי חלק מהפעילות תורם לביטחון), אלא כזרוע של מדינת ישראל. מדינת ישראל אשר מקימה מאחזים בשטחים (כן, גם הליכוד וגם העבודה), מפקיעה אדמות של פלשתינאים על מנת לסלול כבישים במרץ, משקיעה בהתנחלויות ומתכננת את עתידה בשטחים הכבושים גם בעוד שנים רבות. זו היא איננה עמידה של "אין ברירה". אנו איננו מחסלים אנשי חמאס או פתח אך ורק על מנת "למנוע הרג אזרחים באשר הם" - המדינה הזו יודעת יפה יפה להקריב חיי אזרחים כשזה משרת את מטרותיה. לחיסולים, במיוחד לבולטים שבהם אשר במהלכם נהרגו חפים מפשע רבים יש מטרה פוליטית ומדינית מובהקת, לא ביטחונית. הם מבוצעים חרף העובדה כי ל"טווח הקצר" הם יביאו עוד טרור, ולטווח הארוך גם כן. מטרת הממשלה הנוכחית כלל איננה "להדביר את הטרור", כי אם לשמור אותו ברמה סבירה על מנת לקדם את מטרותיה המדיניות. בערך כמו ערפאת. את באמת חושבת שמדינאים הם כל כך שונים רק משום שלאחד יש זקן והאחר מצטלם עם כבשים על הכתפיים? שהאחד מוכן להקריב את בני עמו והאחר מוציא ימים ולילות על הגנת אזרחי מדינתו, ומכך נגזרות כל פעולותיו? מצטער, לא קונה. לא איכפת לי מה אומר דובר צה"ל והכתבים הצבאיים, לא איכפת לי מה יודע אהוד יערי או הפרשן הצבאי של מעריב. קראתי יותר מדי עיתונות זרה, יותר מדי היסטוריה, ושמעתי יותר מידי פעמים על מעללי חיילי צה"ל על מנת לקבל את הדברים כפשוטם. זו הצגה. הסבא החביב עובד עלינו. הוא מקדם מדיניות מסוימת מאוד (והרסנית לטעמי) ופשוט משתמש במסווה של "לחימה בטרור". צה"ל הוא לא יותר מזרוע המדינה, המשך המדיניות באמצעים אלימים. |
|
||||
|
||||
לא צריכה להסתמך על מה שדובר צהל אומר, אם כי אני מאמינה לו הרבה יותר מלגדעון לוי. מה שאני יודעת הוא שאזרחינו נהרגים בכל יום. ובלי להכנס לויכוח פוליטי, אני רואה קורלציה מופלאה בין ההודעות על הקלות לפלשתינים, ובין ביצוע מעשה טרור. וגם תקופות של רגיעה יחסית, בעקבות כניסה ושליטה בערים פלשתיניות. האם אתה חושב שצריך להקל על הפלשתינים, על אף שזה יביא לעליה ברמת הפיגועים? |
|
||||
|
||||
הקורלציות האלה מעניינות בפני עצמן. מיד אחרי ביצוע הקלות לפלסטינים יש פיגועי טרור. מיד אחרי ביצוע סיכולים ממוקדים יש פידועי טרור. ובין לבין יש גם פיגועי טרור כאשר אנחנו לא עושים שום דבר מיוחד. לכן כל פוליטיקאי יכול להשתמש בקורלציות כאלו ואחרות להצדקת כל מדיניות העולה על דעתו. רובם עושים זאת. |
|
||||
|
||||
אני דווקא עוקבת אחרי הדברים. ובהחלט יש קורלציה משמעותית ביותר בין היותינו בערים מסויימות, ובין הפחתת הטרור מערים אלו (מלבד מקרה בית לחם שהיא המקום היחיד שאליו צהל לא חזר בצורה זו או אחרת, מיד אחרי שיצא משם). הטשטוש הוא נשקם של מי שנוטים להתעלם מן העובדות. |
|
||||
|
||||
כשיגיע היום המיוחל, מה תמליצי לעשות עם 3.5 (פלוס 1) מליון פלסטינאים? |
|
||||
|
||||
לשאלה מה נעשה עם הפלשתינים ביום שאחרי, אין כל קשר עם הבעיה כיצד אנו צריכים להתמודד עם הטרור שהם מפעילים כלפינו. לפיכך זה לא ממש נראה לי קשור לפתיל הקודם. מכל מקום בקצרה: לאנשים שלא יקבלו את היות העם היהודי ריבון בארץ ישראל לא יהיה מקום כאן. אלא שיהיו מוכנים לקבל את הלגיטימיות של השלטון הישראלי. ינתנו זכויות הפרט שלהם במלואם, תוך עידודם לצאת מהארץ לארצות ערב או לארצות אחרות- בסימטריה הפוכה לחוק השבות. אני מעריכה שרבים מאוד ישמחו לנצל הזדמנות זו. במיוחד שיוסר מעליהם האיום הקיים היום לגבי מי שמוכר את נכסיו ליהודים וכו'. |
|
||||
|
||||
ואני אמשיך את קו המחשבה שלך. כדי לכמת את התחזית שלך נשתמש בממספרים שלך "סימטריה הפוכה לחוק השבות" כדבריך. אז חצי מהפלסטינאים (כמחצית מהעם היהודי נמצאת בישראל) יעזבו והשאר ישארו. נשארת אם כך עם בערך 2 מליון פלסטינים שקיבלו כדבריך "מלוא זכויות הפרט". (נתעלם מהבעיתיות הכרוכה בהעברה של 2 מליון איש - לאן? איך? מי יאפשר? וגם משאלת הפליטים). אפשר לפרש את הזכויות האלה בשתי דרכים (1) אזרחות מלאה (2) זכויות פרט ללא אזרחות מלאה. אם את דוגלת באפשרות מספר 1, צריך להוסיף ל2 מליון האזרחים החדשים עוד כמליון ערבים-ישראלים (פלסטינים ישראלים כהגדרת מצנע). הדרך ל"מדינת כל אזרחיה" סלולה, אם לא יותר גרוע (מבחינתך). אם את רומזת לאפשרות השניה, הרי תשארי עם 2 מליון אזרחים דרגה שניה ולמעשה, חזרה למשבצת הראשונה. גם במקרה הזה צריך להוסיף את הערבים הישראלים (ההתעלמות והניכור הגוברים של הממסד - בריש גלי - והציבור מסוכנת שבעתיים) שצוברים כוח פוליטי יחד עם תחושת עוול שכרוכה עם תחושת אחווה עם אחיהם (בדומה ליהדות העולם). בספר של לואיס קארול הוא כותב על המלכה האדומה שמכריחה את עליזה לרוץ בספיד איימים. הן רצות ורצות ועליזה שמה לב שהן בכלל לא זזות מהמקום. כשהיא שואלת את המלכה מה קורה, עונה המלכה שככה זה, בארץ שלה צריך לרוץ מהר מאד כדי להשאר במקום. האם לא תסכימי איתי שזה יכול לתאר צד מעניין בפוליטיקה הישראלית של שלושים וחמש השנים האחרונות? |
|
||||
|
||||
מכיוון שאת עוקבת: האם יש גם קורלציה בין הסיכולים הממוקדים לטרור, כפי שטוענים מתנגדי החיסולים? אני עוקבת פחות, אבל מכיוון ששני הצדדים משתמשים בקורלציות כדי לטעון טענות מנוגדות לחלוטין, לדעתי אין הרבה משמעות ושימוש לקורלציות אלו. |
|
||||
|
||||
יש קורלציה בין סיכול ממוקד לבין עליה ברמת הטרור רק במצב שהטרוריסטים אינם מנצלים את מלוא הפוטנציאל שלהם לבצע פיגועים. בזמן האחרון הם ממילא אינם מחכים לסיכול, אלא ברגע שמתאפשר להם הם מוציאים לפועל פיגוע, לפיכך נראה לי שעל אף שהם ''מקדישים'' את הפעולות השונות לעילוי נשמת המסוכלים שלהם, זה עניין של שמות בלבד ולא עליה ממשית בטרור. כאשר אתה מנסה לנתח את המציאות האמיתית, ולא יכול לעשות ניסוי בתנאי מעבדה, הנתונים היחידים שיש לך הן ה''קורלציות'' הללו. אם את חושבת שאין שימוש לקורלציות הללו, נראה שהמסקנה שלך היא שלמציאות בשטח אין מה להשפיע על דעות של אנשים. |
|
||||
|
||||
אוווו מישהו קרא פה פון קלאוזוביץ תגיד...יכולה להיות מדיניות להגנה על אזרחים? או מדיניות לדחיקת\החלשת אוכלוסיה עוינת ויריבה בשטח אדמה X? או מדיניות להחלפת שלטון זר עוין? ואם כן האם יש משהו רע באחת ממדינויות אילו שאתה יורק ארס על מה שמדינתך עושה בשטחים? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |