בתשובה לדורון יערי, 12/10/00 11:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טענתו של רקובר היתה שאין ביחסי מין דבר החורג מהפעולה הפיסית, ולפיכך החוק המעניק לפרט את הזכות שלא לקיים יחסי מין ללא הסכמתו, דומה לחוק המעניק לפרט את הזכות שלא להכין קפה ללא הסכמתו. אם נמשיך בקו מחשבה זה, המסקנה הבלתי נמנעת היא שלא צריכה להיות הגדרה מיוחדת בחוק ל''אונס'', שכן זוהי תקיפה רגילה, שעליה להימדד רק בחבלות הפיסיות שהיא גורמת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא התייחסתי לחוק אלא לנורמה חברתית כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק. החברה מייחסת למין יותר חשיבות מאשר להכנת קפה. מין דורש יותר מעורבות פיזית ואצל כל האנשים שאני מכיר (למעט חיילת אחת שהכרתי שכשהיו מבקשים ממנה להכין קפה היא הייתה מגיבה כאילו ביקשו ממנה משהו אחר לגמרי) גם יותר מעורבות נפשית. אדם שתפיסתו את המין שונה כל כך מזו של החברה שמחנך את ילדותיו על סמך תפיסה זו, פוגע בהן (להבדיל מהורים להומואים או לסביות שמקבלים את הנטייה המינית של ילדיהם ומעודדים אותם לחיות את חייהם על פיה כאן מדובר בהורה שמשכנע את צאצאיו מגיל צעיר לחיות אחרת מהמקובל). קשה לי להאמין למשל, שמי מהן תוכל למצוא בן זוג שיהיה שותף לגישה שלה בנושא קיום יחסי מין של סב עם נכדותיו. בעניין היותו של הדובר איש חינוך ופסיכולוג, קשה לי לקבל את העניין כטיעון רלוונטי בהתבסס על היכרותי האישית עם כמה ילדים של פסיכולוגים ופסיכולוגיות שיצאו, איך לומר זאת, לא ממש בריאים בנפשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היתה הילדה אומרת לאבא שהיא רוצה לעשות איתו כמו שעושים בערוץ "בלו", אז זה היה בסדר שהוא היה נענה לבקשותיה? ברקובר רוצה לשנות את החברה, לבטל מוסכמות ישנות שאבד עליהן הכלח, בעיניו. דמה זאת לאב המחנך את ילדיו לאתיאיזם, בימי הביניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים רוצים הרבה דברים. לאכול רק שוקולד, לעוף כמו סופרמן (או רק לנסות) להרוג את אחיהם הקטן. לא כל מה שילד מבקש נותנים לו. כל עוד הילד לא מבין מה התוצאות והמשמעות של אכילת שוקולד בכמות מופרזת תפקידו של ההורה למנוע ממנו להגזים. הוא לא מבין מהן המשמעויות של מין מבחינה חברתית וזוגית, הוא לא יודע על מחלות מין ועל סיכויי כניסה להריון בגיל מאוחר יותר. בקיצור אין לו את הכלים לדעת שהוא באמת רוצה לקיים יחסי מין יותר ממה שהוא רוצה לעשן, לשתות בירה או לשחק רולטת כביש או לאכול חצי קילו שוקולד. לדעתי גם אין מקום ללמד ילד בגיל צעיר עניינים כמו כפירה או אמונה בניגוד לדעת החברה שבה האדם חי. לפני שהוא מגיע לגיל שבו יש לו את הכלים המחשבתיים להתמודד עם הרעיונות הללו, עם ההשפעות שלהם על חייו הפרטיים. אתה חי בימי הביניים ואתה כופר, אם אתה רוצה ללמד את ילדיך את מה שאתה מאמין בו, חכה עד שיוכלו להבין מהי עליה למוקד או נידוי חברתי ואז למד אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם שיעורי המין שמעביר מר ברקובר לבנותיו ילוו בהסברים על מקום המין בחברה השמרנית, ודרכים להתמודדות איתו? במילים אחרות, האם יש תנאי כלשהו שעל מר ברקובר למלא, כדי שתראה את מעשיו כלגיטמיים, או לכל הפחות לא תראה בו פושע מסוכן שעליו להיות מושלך לכלא לעשרים שנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מר ברקובר היה לחכות עד שבנותיו יגיעו לבגרות מסוימת ורק אז כשיש להן את הכלים להחליט אם הן מעונינות לשכב עם אביהן להציע את עצמו כמאהב (אני גם יכול לתאר לעצמי איזו תשובה הוא היה מקבל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת שאם הן היו מסכימות בגיל ארבע עשרה, נניח, זה היה בסדר מבחינתך? או אולי תקבע גיל אחר? בינתיים, כמובן, הוא יכול רק להסביר להן את המשמעויות בעזרת ערוץ בלו, כדי שבהגיען לגיל ארבע עשרה לא ירתעו ויתנו תשובה שלילית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאנהג בצורה כזו עם ילדי העתידיים אבל לפי תפיסת עולמי, להורה יש זכות להחליט לאילו תכנים הוא רוצה לחשוף את ילדיו ואין לחברה זכות לאסור על הורה לחשוף את ילדיו לפורנוגרפיה בגיל צעיר כשם שאין לחברה זכות לאסור על הורה לחשוף את ילדיו לדת או לאתאיזם. אני אישית חושב שזה לא נכון אבל זה מבוסס אל הערכים שאני מאמין בהם ואין לי זכות לאכוף אותם על אנשים אחרים. אם הדבר נעשה לצורך סיפוק הנאותיו המיניות של האב (כמו במקרה ברקובר) ולא אמונתו בטובת הילד עומדת לנגד עיניו הדבר פסול לחלוטין בעיני. אבל אם הורה מאמין שילדיו צריכים להיחשף לפורנו כדי שיהיו בני אדם שלמים ומאושרים בחייהם, אני לא מסכים אתו אבל זו זכותו. אם נאמר ביתו של ברקובר תבקש ממנו לקיים עמה יחסי מין. ללא הכוונה שלו אלא רק מכיוון שהיא מוצאת את אביה מושך מבחינה מינית ולקיום יחסי מין אין שום משמעות יותר מאשר עיסוי גב בעיניה. והוא יענה לבקשתה מתוך ידיעה ברורה שהדבר נעשה לטובת התפתחותה ולא לסיפוק צרכיו המיניים, הדבר יהיה סביר בעיני. בכל אופן קשה לי להאמין שהוא יוכל לשכנע אותי שזה באמת המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אכחיש שחלק ממניעיי הם לשם הנאה, איני רואה בזה פסול אלא אם כן זה היה בא על חשבון בריאות בנותיי, ומכיוון שאני דוקטור ומומחה בנושא, איני חושב שמישהו יודע יותר ממני מה טוב להן. זאת ועוד, מחקרים וניסויים רבים, שנערכו בעיקר בגרמניה, השוו בין שתי קבוצות ילדים: קבוצה א' כללה ילדים שקיימו יחסי מין בגיל צעיר מאוד (בכל נסיבות שהן) וקבוצה ב' כללה ילדים "תמימים". תוצאות המחקר הביאו לפריצת דרך, הפירוט המלא מופיע בספרי אך אשתף אתכם במסקנות; קבוצה א' אינטליגנטית יותר, חברותית יותר, עצמאית יותר, רגישה פחות להתמכרויות, רגועה יותר ומסתבר גם שיציבה יותר נפשית והראתה פתיחות גדולה יותר למין; המחקרים הראו שיש קשר הדוק בין פתיחות מינית לבגרות נפשית כוללת והוכיחו שילדיי קבוצה א' הגיעו לבשלות נפשית מוקדם מאלו שבקבוצה ב'. לבנות בקבוצה ב' אף נטייה גדולה יותר לפתח מחלות מין ובעיות התעברות. כפי שאתה יכול להבין, לא רק שהמנהג מהנה, הוא גם תורם רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסוי חסר משמעות, דווקא בגלל המשפט "בכל נסיבות שהן". אותם צעירים כנראה חוו חיים שונים לגמרי מהצעירים בקבוצת הביקורת, ולכן אי אפשר לטעון כי דווקא קיום יחסי המין תרם להתפתחותם. הלאה. החוקים נגד פדופיליה ויחסי מין בקרב קטינים מתבססים על משענת עיקרית אחת ויחידה - יחסי מין הם אחריות. יחסי מין, משום מה, מובילים לתינוקות צרחניים שמסתובבים בין הרגלים. כמה בני 12 אתה מכיר שהיית מפקיד בידם אחריות לחיים של מישהו אחר? כמה בנות 12 אחריות מספיק לגופן? כמה בני/בנות 15? או אפילו 20? בחוק קיימת מגבלה ראלית - גיל 18, נדמה לי. אולי 17. מספר שרירותי בכל מקרה, אבל מתקבל על הדעת. ברור שהחוק הזה לא נאכף בין צעירים, אבל הוא נועד כדי לספר הגנה על קטינים מפני פדופילים - פדופילים כמו הדמות שאתה מנסה לצייר כאן, אולי בהתבסס על המציאות, אולי סתם מתוך הומור חולני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר ברקובר הנכבד, ממחקרים שונים בנושא, אשר נערכו בשנים האחרונות ברחבי גרמניה, הוברר מעל לכל צל של ספק עד כמה מזיקה והרסנית התופעה - אשר בה הינך לוקח חלק פעיל עם ילדותיך. אינני מכיר ולו מחקר אחד גרמני בנושא האמור, אשר הצביע ולו על כוון המסקנות, אותן הינך מיישם בשטח. החוק הגרמני בתופעת הפדופיליה וקיום יחסי מין עם קטין/נה הינו מהחמורים באירופה, והעונשים הקבועים לכך בחוק בהתאם. במידה והינך מתעקש, כי על סמך מחקרים בנושא הגיעו אי אלו חוקרים גרמנים למסקנות אופרטיביות כשלך - אשמח לבדוק את מקורותיך. כדוקטור לפסיכולוגיה משוכנע אנוכי כי יש בידך להמציא - כאן ועכשיו - מקורות, סימוכין, ומאמרים מגרמניה לטענותיך אלו, וזאת ללא המתנה מיותרת עד לפירסום ספרך בנדון. הכדור בידך. א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות: במקום 'כדוקטור לפסיכולוגיה....וגו' - צריך להכתב: 'על המחבר - המגדיר עצמו כדוקטור לפסיכולוגיה - להמציא....וגו'. עימכם הסליחה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לפני מספר ימים הגבתי כאן כנגד הכיוון שאילו התפתח הדיון הזה. אך מכיוון שהוא אכן כבר הגיע לאן שהגיע אינני חושב שאוכל לטעון שהוא מוטע. אני מניח שמוקד הדיון הוא מתירנות למיניות ולכך היו מועדות פני בתחילה ולשם גם מועדות פניו של מר ברקובר. אך במקום לגלות כאן קריאות עניניות לחזיתות הדיון אני נוכח לגלות שהנושא נדד לכיוון של "אמת" "שקר" וחיוו של מר ברקובר. עם כל הכבוד למר. ברקובר אינני חושב שנוהל חיו ואורח מנהגיו רלוונטים לדיון, ורחוק ממנו לנושא הוא עובדת חיו כפיקציה או ממשות. אני באמת מתפלא למצוא הערות כמו אלו של מר. מאן שמנסה ל"גרד" פיסות שקר מה"אמיתות" שמר בקרובר מספר עליהן וזאת מבלי להתייחס כלל לנושא. מה זה משנה בכלל איפה נעשה הניסוי ועל ידי מי? מר ברקובר טוען שילדים שקיבלו חיוך מיני שונה, גדלים להיות נערים מפותחים יותר מבני גילם, האם מישהו יכול לסתור אותו? גם אם מחקר שכזה כלל לא נעשה, הוא מענין ומאחוריו עומדות כוונות רציניות ורמת דיון גבוהה ותרבותית שראוי שנגיב אליה ככזאת. אני מאמין שיש בדבריו של ברקובר הגיון רב וענין גדול ובהחלט הייתי רוצה לראות את הדיון הזה עובר לפסים רחבים יותר של האוכלוסיה. ובכלל שיפור ופיתוח השיח על המין הינו אקט מבורך בו לעולם , יש לתמוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר עמית הנכבד, הרשה נא לי בזאת להביע את תמיהתי לתגובתך בדבר התבטאויותיי בסוגיית מר ברקובר; דרישתי האקדמאית היחידה ממר ברקובר הוירטואלי מתמקדת בחובת ההוכחה לטענותיו בדבר הנסויים אשר כביכול נערכו בגרמניה, ותו לא. מן המקובלות הוא שטענות שונות מתחום המחקר והאקדמיה חייבות לעמוד במבחן ההוכחה המדעי, וזאת על מנת למנוע אויפומיזם וסופיזם כאחד. במסגרת חובת הוכחה שכזו יש על הטוען להציג בבירור ובשיטתיות את מקורותיו וסימוכיו כלפי תיזה אותה הטוען גורס. כהיסטוריון החי בגרמניה וכחוקר תרבויות גרמנו-לותראניות עלי לקבוע בצער כי מר ברקובר בדה 'ניסויים ומחקרים גרמניים' שכאלו מליבו. למותר לציין כי מטיל אנוכי ספק כי אדם זה כלל קיים. מעבר לכך - וזאת ללא שום קשר למר ברקובר הנכבד - רואה אנוכי במאמרך הוכחה נוספת לבעיית הערייה בתרבויות היהודו-קלוויניסטיות, תרבויות המקדמות בברכה את הטלת המום בעובר הזכרי (ברית מילה), ואשר במסגרתן הצגת נושא המין בכללותו בעייתי אלפי מונים מאשר בקבוצת ההתייחסות הגרמנו-לותראנית. הרשה נא לי גם בזאת להפנותך לתגובתי 'מדוע הבלונדיניות עירומות?' שם פניתי אל מר א. דרעי בנסיון כללי ביותר להסבר מהו השוני בין אותן בלונדיניות נורדיות לבין גיבורי סיפור 'שיר השירים'. אשמח להרחיב את היריעה על כך פעם נוספת, במידה והדבר עשוי לעניין אותך וקוראים/מגיבים נוספים. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר. מאן, הנח לי תחילה להסתייג מן הטון הזועף שמושמע כאן וכן מהאשמות השונות שהועלו . כאדם שעוסק בשפה וטקסטואליות אינני מחפש נקודות אחיזה "מוחשיות" בתיזות וב דיעות. לא תקפתי אותך ולא ביקרתי את רצון הקוראים "לדעת" ולקבל הכוונה "ממשית" בעולם הטקסטים המפורסמים. אך בהחלט הבעתי את מחאתי כנגד העיסוק המוגזם בו שנעשה לא רק על ידך ושהפך את הדיון כולו לטפל. אשמח לראות תגובות פרי עטך שיבהירו את בעיית ההערייה היהו- קלוויניסטית שלטענתך אני מחזק. אני לא חושב שיש במאמרי ובדעותי בכדי לגרום לבעיה ואף אינני מאמין כי פיתוח השיח ה"אסור" או ה"מיותר" הינו דבר רע. אתה כותב כי בקבוצה הגרמנו- לותרנית נושא הצגת המין הינו בעייתי פחות, הייתי שמח אם תוכל לפרט מדוע יש בנושא מסוים מטען אשר יקלט באוכלוסיה מסוימת בצורה יעילה יותר או פחות. וכמו כן האם יש בנושא מסוים מטען שכזה אשר מונע את התמססותו ה"טבעית" בקבוצה בכדי למנוע את הפצתו החופשית והתחלת תהליך של דה- ליגיטמציה ושינוי חברתי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע לי כמובן שגרמניה אוסרת פדופילה, הרי מי כמוה מבינה בדיכוי והרס המין האנושי (דרך אגב, החוק הנוקשה נקבע עקב ריבוי התופעה בגרמניה). ועם זאת, אין זה פוסל פעילות אינדיווידואלית בתוכה של אנשי-רוח ומדע התרים אחר האמת, ללא בושה. בכל אופן, המחקר "השפעות יחסי-המין על הגיל הרך" ([?]Der Geschlechtsverkehr einfluss uber Kinder und Gungen) פורסם ב- 1969 וערך אותו הפסיכולוג היהודי-גרמני "ג'ייקוב ויסר", שהיה מושפע רבות מאסכולת פרנקפורט ומפועלה "הרברט מרקוזה", ששניים מספריו הידועים: "מארקס, פרויד והמונוטאיזם", "אירוס והציוויליזציה" עסקו בנושא ובנפתולי המין בכלל.מחקרים בכל רחבי העולם (לא רק בגרמניה) אכן הוכיחו את השפעותיה השליליות של הפדופיליה, אך לכולם מכנה-משותף אחד מכשיל- חסרה ההתייחסות האנתרופולוגית והחברתית; המחקרים מראים שהתסביך הפסיכולוגי נוצר עקב הדחקת המקרה לתת-המודע ואני בהחלט מסכים עמם: גירויים לא רצויים, מכאיבים, משפילים, מביישים - יורדים אל תת המודע, משתקעים שם ועם הזמן מפתחים הפרעות נפשיות, לכן גם ברוב המקרים הקורבן כלל לא זוכר את פרטי המעשה. אך בחברה המגנה את התופעה, הפדופיל נאלץ להשתמש באותן פעולות לא רצויות מפני שאחרת יבוא על עונשו ופה שורש הבעיה. בחברה מתירנית הפדופיל לא יצטרך לפעול בסתר, לשקר, לכפות את עצמו, כדי להשיג את מבוקשו, והתופעה תהפוך לנורמטיבית. הקטין אף ילמד ליהנות מהדבר וכך גם ימנע ממכניזם ההדחקה. בכלל, העולם המודרני יצר ריחוק אדיר ביחסים הליבידינליים בין ההורים לילדיהם, מה שגורם לגידול משמעותי בתסביכים הנפשיים ובסינדרומים הסכיזואידיים, לכן אני מאמין שלגיטימציית המין היא הפתרון היחידי להחזיר ולחזק את היחסים הליבידינליים, שהם מרכיב בלתי-נפרד מהתפתחותו התקינה של הקטין; ואם אינכם מאמינים לי גם בנידון זה, אז הנכם רשאים לעיין במחקרים וספרים של סילבאנו ארייטי, באלאק, ברזה, בלוילר, קרצ'מאר, אדלר, פנישל, אריקסון וסוליבן... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריכים לכתוב "Jungen" ולא "Gungen" סליחה.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספר שאלות. א. האם ילדותיך שיתפו בפרטים הללו את חברותיהן בבית הספר? או במילים אחרות כיצד משפיע העניין על חיי החברה שלהן? ב. האם לבנותיך היו מערכות יחסים רומנטיות עם בני גילן? האם הן סיפרו לבני הזוג שלהן על כך שהן מקימות יחסי מין עם אביהן? כלומר כיצד זה משפיע על חיי האהבה שלהן? ג. בעתיד, כאשר בנותיך תרצנה להינשא (או להיכנס למערכת יחסים קבועה ומחייבת עם בן זוג אחד) בהתאם למודל המשפחתי שבו הן גדלו, האם הן תוכלנה לשתף את בן זוגן בפרטים הללו? מה תהיה ההשפעה של העניין על חיי המשפחה העתידיים שלהן. ד. כיצד משפיעה העניין על האספקטים האחרים של יחסי אב בת (מלבד אידיאל גברי) מה יקרה למערכת היחסים ביניכם כאשר ייווצר מצב שבו הן לא חושקות בך יותר? בכל מקרה, מכיוון שאני מטיל ספק בכך שאתה אכן מבצע את המעשים שאתה מייחס לעצמך ושאתה באמת דוקטור מומחה ויודע הכי טוב (לפי דבריך), הייתי שמח לו היית יכול להפנות אותי לאיזשהו מראה מקום ולא למחקרים ערטילאיים (אתר או שם של ספר ומחבר יספיקו). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |