|
||||
|
||||
כן, שמעתי את זה פעם. עם פרוץ אוסלו כאשר התרוצצתי ברחובות וניסיתי להסביר לכל מי שהיה מוכן לשמוע שהתהליך הזה אסוני, ואנו מכניסים אל בני מעינו את ראשי הנחש שיכישו בנו כאשר ירצו... האנשים אצלנו, השבויים בצורך שלהם לקבל לגיטימציה מהשכנים, פשוט לא מסוגלים לראות ולשמוע אותם נכוחה. כמות האנרגיה שהמלחמה בישראל וביהודים, מסוגלת לגייס בעולם המוסלמי היא אדירה. לא מסובך לראות זאת. על אף שלכל מנהיג בארצות ערב יש את סדר היום שלו, לא קשה לדמיין מצב בו מספר מנהיגים משתמשים בשנאה לישראל כמנוף להשגת מטרותיהם הפרטיות. אני חושבת שיש לנו כבר מספיק ניסיון עם העולם המוסלמי כדי להבין שההיגיון שלנו, הוא לא בדיוק ההגיון שלו. אסור לנו לצפות שהם לא יעשו מה שבעינינו לא נראה "הגיוני" לעשות. בקיצור מה שאני רוצה לומר הוא שאסור לנו לסמוך על כך שהם לא *ירצו* לפגוע בנו. זאת כיון שאנו לא הפסיכולוגים שלהם, וכן אנו לא יכולים לשלוט ברצונם, אלא אנו צריכים לדאוג לכך שהם לא *יוכלו* לפגוע בנו. זה עד כדי כך פשוט. אגב, אני כבר השתחררתי מהזחיחות הזאת של "מלחמה עם ישראל בה יפסידו".. ראיתי מספר פעמים בימי חלדי שאנו לא סופרמנים ושהם לא שפנים. הסבירות של הפסד שלנו, חס וחלילה, היא כלל לא דבר מופרך. |
|
||||
|
||||
בינתיים השלום עם מצריים וירדן הוא נכס אסטרטגי ששתי המדינות הנ"ל לא מתכוונות לוותר עליו כמעט בכל תרחיש עתידי נראה לעין. אגב, אם "כמות האנרגיה שהמלחמה בישראל וביהודים, מסוגלת לגייס בעולם המוסלמי היא אדירה" אז איך זה שאנחנו עדיין כאן? בינתיים "מוותרים לנו"? מעניין אותי גם מהן "מטרותיהם הפרטיות" של מנהיגי ערב, ואיך זה מתקשר להיגיון של העולם המוסלמי? _______ ערן, I'm on a roll... |
|
||||
|
||||
אם השלום הוא "נכס שמצרים לא מתכוונת לוותר עליו בכל תרחיש עתידי" אז מה בדיוק היא מתכוונת לעשות עם כל הנשק החדיש ביותר שהיא רוכשת על חשבון פלחיה העניים? למה המצרים מצמיתים כל אפשרות להתפתחות קשרים כלכליים בינם לבין ישראל? ומה עם השגריר? ומה עם ההתיחסות העויינת לישראל בכל פורום בינלאומי?, ומה עם האנטישמיות המתגברת במצרים?... שאני אמשיך? זה שאנחנו כאן, זה רק משום שבינתיים הם מפחדים מאתנו. אולם הם עושים הכל כדי להחליש אותנו עד כדי שהם לא יפחדו מאיתנו יותר. החיזבאללה למד את הטקטיקה הנכונה להחלשת ישראל: לא מלחמה חזיתית וקצרה אלא זינוב מתמשך ומתיש. הם ישתמשו בטקטיקה הזו עד אשר נחלש מספיק בשביל לקבל את "מכת החסד". גם אם יש לך פרשנות אחרת לכל המתרחש, לא נראה לי שאתה יכול להכחיש שהפרשנות שלי היא בעלת סבירות משמעותית. אם כך, ויתור על השליטה ביש"ע והקמת מדינה פלשתינית שם, יכול להיות תרחיש אסוני בקנה מידה של להיות או לחדול מבחינת מדינת ישראל. גם על כסף אני לא מהמרת, בוודאי שאני לא מוכנה להמר על חיי ילדי וחיי כל בני עמי. מטרה פרטית של מנהיג ערבי יכולה להיות המשך שילטונו. זה לא צריך להתקשר להיגיון המוסלמי. תקרא שוב את התגובה שלי. |
|
||||
|
||||
החזרת שטחים כבושים שאין לנו צורך בהם והם רק נטל על מדינת ישראל מכל הבחינות, אינה החלשת מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
לא בשם קהלת, אלא בשם (כמה מפתיע) אבנר בן נר. |
|
||||
|
||||
"מכניסים אל בני מעינו את ראשי הנחש"? 1. מכניסים נחש אל חיקנו. 2. לבני מעינו לא מכניסים שום דבר, אלא אם כן מדובר בשרשור חו"ח. |
|
||||
|
||||
עדיף על המצב שנחש מכניס אותנו לבני מעיו |
|
||||
|
||||
זה נכון שהביטוי ''מגדל נחש בחיקו'' מקובל יותר, אולם מבחינתי, יהודה ושורון הם תוך תוכה של הארץ. ו''חיק'', עם כל הקרבה, הוא עדיין חיצוני לאדם. הרגשתי שהביטוי ''בני המעיים'' מדגיש את ה''בפנוכו'' שרציתי להדגיש. אולם את צודקת, נחש שכבר נכנס לבני המעיים לא מכיש יותר. |
|
||||
|
||||
יותר נכון, סט של ר"ת אחד: חה"א. |
|
||||
|
||||
מה זה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |