|
||||
|
||||
פעם אחת לא הבנתי אותך, עכשיו ננסה שוב (לא להבין אותך): לפי התיאוריה הזו, היינו מצפים לתופעה לפיה לכוהני דת יש יותר היתר לפעילות מינית מלשאר הציבור. בפועל נדמה לי שאנו רואים את ההיפך, במידה שיש הבדל. |
|
||||
|
||||
אולי זה ההיפך בגלל שנמאס למאמינים מהמצב בעבר הרחוק, בו אכן לכוהני דת היה היתר מיני שכעין זה. ז''א, הרגולציות הקיימות היום באו לשמור בדיוק נגד מצב שכזה. אם נביט על כמרים, זה נראה לי כמו גישה של ''שחור ולבן'' - ''אם נרשה להם לקיים יחסי מין, הם ינצלו לרעה את הסמכות הדתית שלהם, אז בואו נאסור עליהם קיום יחסי מין באופן גורף, ונתרץ את זה בערכים פוריטניים שונים''. זה רק ניחוש, כמובן. |
|
||||
|
||||
אכן, עיוות ממטי. זו צרה קטנה שהביולוגיה שלנו לא חזתה - אותו הדבר ממש שבהתחלה נועד לתת יתרון אבולוציוני לפרט, השתלט על העסק כל כך חזק, עד כי כיום הוא העיקר, וההתרבות היא משנית. דומה קצת לרעיון המרטיריות - הדת הופכת לסוכנת של התאבדות במקום של הנצחה עצמית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |