בתשובה להאייל האלמוני, 12/11/02 20:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ומכאן ניתן להבין שיהודי ירא שמים לא יהסס לאכול בשר שנשחט בשחיטה קראית שומרונית או נוצרית בתנאי שמולאו הוראות המקרא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי על הוראות מקראיות לשחיטת חולין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מבין ש"שחיטת חולין" מקורה בארץ ולא בשמים בניגוד למה שנטען בתגובה 106420 ועל כן כלליה ניתנים לשנוי על ידי חכמי הדור וזאת על מנת להתאימה לנורמות הרווחות בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הלכה למשה מסיני'' הוא ביטוי שמייחסים רק להלכות שלא כתובות במפורש במקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כבר הצלחתי להתבלבל לגמרי. בהלכות שחיטה נוהגים לפי דרך התורה או לפי דרך התורה שבעל פה כמה שאלות: א)מה ההבדל בין שחיטת חולין לשחיטת "קודש" ? ב)האם יש אופציה הלכתית שמכשירה את הבשר אבל אוסרת אכילה שלו? ג)האם הלכות השחיטה במקרא עוסקות בזהותו הדתית של השוחט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רב, וגם לא לגמרי "דתי". ייתכן שלשוחט סג"ל יהיו השגות, אשמח לשמוע. "שחיטת חולין" היא שחיטה שמטרתה אכילת בשר סתם. כלליה הם "תורה למשה מסיני", כלומר: נמסרו למשה כתורה שבעל פה בהר סיני (על פי האמונה היהודית). "שחיטת קדשים" היא שחיטה המיועדת למטרת פולחן. שחיטת קדשים עשויה להיות מוגבלת במגבלות שונות המוזכרות במפורש בתורה. ישנם מקרים בהם הבשר עשוי להיות טהור אך אסור באכילה, לדוגמה: השוחט חולין בעזרה. נדמה לי שלא למקרים אלו התכוונת. שחיטת גוי אינה אסורה מפני החשש שמא לא שחט יפה, אלא מתוך הפסוק "וקרא לך, ואכלת מזבחו". לפיכך היא אסורה אפילו ראינו ששחט היטב, וזאת בניגוד לשחיטת כל יהודי, אפילו חרש שוטה וקטן - אם ראינו שאלו שחטו כראוי, השחיטה כשרה. זאת בניגוד ממה שעשוי להשתמע מתגובה 106689 יהודי שאינו בקי בהלכות שחיטה, שחיטתו אינה כשרה, אם לא ראינו כיצד שחט. אך אם שחט יהודי ואין אנו יודעים אם היה בקי בהלכות שחיטה, שחיטתו כשרה, מתוך שרוב העוסקים בשחיטה מוחזקים "יודעים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לק''י אני רואה שהאיל האלמוני מבין במה מדובר. אני משאיר לו להסביר לרון בן יעקב מה זה שחיטת חולין. באשר לשומרונים קראים נוצרים מוסלמים וכל היתר שיחטתם אינה כשרה מסיבות רבות כאן מספיק להעיר שהם אינם משחיזים את הסכין כראוי. נשארות בסכין פגימות עדינות ביותר שעבורינו זה מספיק כדי להפוך את הנשחט לנבלה האסור באכילה. הטענה שההלכה היא מעין גומי שניתן לכופפה לכל מקום אין בה ממש ומעולם לא היה בה ממש. הפרמטרים של השחיטה מוגדים בקפדנות ואין אפשר לסטות מהן. ועוד משהו - לשחיטה כשרה אין קשר לרשימת השוחטים שברבנות - כל שוחט מקבל מרבו שלימדו שחיטה תעודת הסמכה הקרויה בפינו ''כתב קבלה'' או ''קבלה'' סתם. הנכונות לאכול מהשחיטה מותנית בכך שהאוכל סומך על הכתוב בכתב הקבלה אלא אם כן הוא עצמו רב המסוגל לבחון את ידיעותיו ויכולתו של השוחט ואז הוא סומך על בחינתו העצמית שלו עצמו. אין לזה שום קשר לרשימות ממסדיות כאלה או אחרות. אליצור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פעם (בעיה תאורטית) נוצרי שקרא את הוולגטה ונהג על פי הכתוב שם (השחיז את סכיניו כדת וכדין) שחיטתו תהיה כשרה - הוא דקדק לבצע את הכתוב בספר המקודש ? ועוד עוד פעם מה מקור הסמכות של כתב ההסמכה או "כתב הקבלה" האמונה שאותו רב שלימד שחיטה ידע את מלאכתו ובכוחו הפלאי כוון לרצון מרום או שיש לנו עוד כמה דרכים (חוץ מהאמונה) היכולות להדריך אותנו בהלכות שחיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השחיטה הקראית היא ללא ספק השחיטה הכשרה ומי שמפקפק שיראה איך שוחטים היהודים הרגילים ואיך שוחטים הקראים ואני מבטיח שמי שיראה שחיטה של יהודים רגילים הוא לא יתקרב יותר לבשר, פשוט מגעיל איך שהם שוחטים בהמות גוססות וחולות בניגוד לתורה ואיך שהם מענים את הבהמה בצורת השחיטה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום רב לכם , אין ספק כי כותב הידיעה על שחיטת היהודים הקראים אינו יודע דבר וחצי דבר על קהילת היהודים הקראים ועל ההלכה היהודית הקראית !!!!! הנאמר בכתבה לגבי הסכין הוא שקר גמור ואין לו קשר למציאות . דיני השחיטה בהלכה הקראית מחמירים פי כמה מדיני השחיטה בהלכה של היהדות האורתודוכסית. אשמח לענות על כל שאלה בנושא זה. אני ממליץ לפנות לאתר הנ"ל לקבל מידע אמין ולא מסולף באשר ליהדות הקראית. בתודה מראש , משה פירוז בן לקהילת היהודים הקראים , באר-שבע , ה'תשס"ה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |