|
||||
|
||||
בני עובדים מקבלים את המשכורת מחברת החשמל ויש בינם ובין חברת החשמל יחסי עובד-מעביד. שאר עובדי האבטחה הם עובדי חברת אבטחה (חברת כוח אדם לצורך העניין) ואין בינם ובין חברת החשמל כלום. חברת החשמל יכולה להודיע לחברת האבטחה, שאין היא מעוניינת באדם מסוים והיא מסרבת לאפשר לו את הכניסה למתקניה. לעובד אין שום יכולת לערער על ההחלטה, ששקולה למעשה לפיטורים, אבל זה לא פיטורים אלא אם כן חברת האבטחה מסרבת לתת לו מקום עבודה אחר באותם תנאים, וגם אז, הפיצויים הם על חשבון חברת האבטחה. בד''כ כל שנתיים מוציאים את אבטחת המתקנים למכרז, כך שתוחלת החיים של העובדים במתקנים תלויה ברצון הטוב של הזוכה במכרז לגייס אותם, תוך ויתור מצידם על הוותק אותו צברו בחברה הקודמת. |
|
||||
|
||||
ידעתי ששכחתי כמה. אז הנה אחד שנזכרתי בו בעקבות הדיון על בנים-של: בעוד ההורים שלי הלא-יוצלחים לא הצליחו לסדר לי עבודה בחיים, היתה לי חברה בתיכון שהוריה עבדו באוניברסיטה הפתוחה. וכך עבדתי בתור משגיחת בחינות באוניברסיטה הפתוחה, תודות לאותה חברה. אז הנה, עוד אחד. |
|
||||
|
||||
לא יפה. גם חברת החשמל וגם האוניברסיטה הפתוחה רחוקים מלהיות מפעלים פרטיים. לא ברור לי למה מה שנחשב פלילי בכל מקום נורמלי, נעשה כאן לעין השמש ועוד חושבים שזה בסדר. |
|
||||
|
||||
מסכימה אלף הסכמות. זה אחד הדברים שתמיד שיגעו אותי, באזרחות כמו גם בצבא (בעיקר בצבא). ואם כבר בפלילים עסקינן, מה עם "יש לי חבר בעירייה שיבטל לך את הדו"ח"? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |