|
||||
|
||||
לשני הפורומים, שלך ושל רד פיש, יש בעיה דומה - ריכוזיות קיצונית ופקינג אורדר קפדני. זה הופך אותם למשעממים (באופן יחסי). אלו פורומים שיש בהם ''נכון'' ו''לא נכון''. זה טוב שדובי ירגיש חופשי לעשות מה שהוא רוצה, ויגנן קצת - אבל זה יעבוד כי יש לו קצת פחות אגו מלשניכם. חוץ מזה יש לו טיפה יותר מודעות למשמעות, לפוטנציאל ולאסתטיקה של המדיום המקוון. |
|
||||
|
||||
אבל אני מעדיף לשאול קודם מה זה בדיוק אומר, ''ריכוזיות קיצונית ופקינג אורדר קפדני''. |
|
||||
|
||||
אני יכול לפרש חצי: פקינג אורדר קפדני = Fucking Strict Order. או במילים אחרות: אתם *מאוד* קפדניים. |
|
||||
|
||||
הסלון/מוזיאון של אחותי. מותר לשבת על הספה,אפילו לקבל קפה זה אפשרי אבל בלי עוגה או משהו כזה, כי זה עושה פירורים על השטיח.בקיצור,אל תשכח שאתה לא אמור להרגיש בבית ותתחיל בטעות לנשום חופשי. 1אני רק מסביר את המושג ולא מחווה דיעה על הדג. |
|
||||
|
||||
א. שטויות. מותר לשבת אצלנו עם נעליים על הספה, אבל אם תתחיל לשבור רהיטים נאלץ להוציא אותך. ב. מה הקשר? מה שאמרתי הוא שאיש הישר באתרו יעשה. אז נגיד לצורך הדיון שאנחנו קפדניים מדי. זה לא משליך על הצורה שדובי ינהל את האתר הזה. זה האתר שלו והוא יכול להיות כאן קפדן בדיוק במידה המתאימה לו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה Pecking Order, ולא ניבול פה. מקור הביטוי במדרג החברתי של תרנגולות, או משהו דומה. |
|
||||
|
||||
(אבל תחת שם אחר, למען הפרדת רשויות) אני חייב להתנגד לתיאור הזה. בדג אין שום ''סדר קפדני''. ואחרי המהפכה בכלל לא יהיה סדר. |
|
||||
|
||||
כלומר, מוגבל לתחום אחד, והביקורות בו מכתיבות דיון בנושאים מוגדרים מאוד, לעומת החופש להזרק אסוציאטיבית בין נושאי דיון ב'אייל', במאמר נתון. אני לא בטוחה שאפשר להשוות דיון על סרט ספציפי שאנשים נכנסים אליו כדי לקרוא את הדעות של צופים אחרים בסרט, ולא, למשל, כדי לקרוא על איפה הכי כדאי לאכול פיצה, לעומת דיונים באייל, שנושאיהם מאפשרים דיונים פתוחים יותר במגוון נושאים והשלכות שיכולות לעלות או להרמז מאותו מאמר. זכותך להגיד שזה משעמם. המטרה שלנו היא בסה"כ להקל על הגולשים, כדי שימצאו במינימום מאמץ את המידע שחיפשו, גם אם לעיתים נדמה שאנו מטילים משטר צבאי של "אבל אסור לכתוב פה על X, אלא רק על Y". חוצמזה, אנחנו משתדלים לנסח "הנחיות" כאלו כבקשה מנומסת בעלת רציונל מאחוריה. |
|
||||
|
||||
חלקית. ראי נא: "תראה, ב'עין הדג', למשל, אנחנו מצהירים שנמחק אוף-טופיקים. בפועל לא כולם נמחקים כי יש ביניהם כמה מעניינים או משעשעים במיוחד (עד היום זכור לי לטוב הדיון בסוגייה כבדת המשקל כמה סינים תושבי ארצנו צריכים לאכול כל יום כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין, והאם זה כשר 1). " ע"י ניפוי, כל מה שנשאר זה מה שמעניין ומשעשע *אותך*. ההבדל בין האייל ובין הדג והאגודה הוא בדיוק ההבדל שציינת ("אתר-נושא"), והוא בדיוק ההבדל שבעטיו המדיניות שכל כך טבעית בדג ובאגודה לא מתאימה לאייל12. 1 מה זה לא מתאימה לאייל? בעצם שום דבר. ההבדל האמיתי תלוי יותר ב*מי* שמוחק את התגובות, ולא במדיניות - כך שיהיה בסדר. 2 ובגלל זה הברכות והאיחולים של העורכים האורחים לא רלוונטיים. |
|
||||
|
||||
אני טוען שכן. מה שקורה בפועל הוא שבדג ובאגודה אין קשקושים ושטויות, והעורכים יכולים לעסוק בדברים החשובים באמת, ואילו צוות האייל מבלה את זמנו כגננות לחבורה של כמה רפי שכל קשקשנים. לו היו אנשי הצוות מכריזים בזאת כי הם עוברים למדיניות הגיונית ופשוטה של מחיקת הודעות סוררות ללא הסבר, כולל תלונות על מחיקה, דיונים על מחיקה ועל מדיניות וכו', יקרו כמה דברים חיוביים: א. חבורת האידיוטים הלהגניים תיאלץ לעזוב את האתר או להתנהג יפה - בשני המקרים אירוע שיועיל לכל המשתתפים כמו גם למערכת. ב. שאר הגולשים - רובם - לא יושפעו כלל וכלל, שכן הם נוטים שלא להתקשקש ממילא. ג. רוב עול הגננות ירד מכתפי הצוות. אני סמוך ובטוח כי גם במצב זה לא לא יחסרו לאייל קוראים ומשתתפים רציניים. ואין שום קשר בין מדיניות שכזו לבין היות אתר מסוים ממוקד בנושא ספציפי. |
|
||||
|
||||
נכון, מפחיד לחשוב שאם עורכי 'האייל' ימחקו לפי ראות עיניהם, הרבה מן הגולשים יעזבו, או שגולשים חדשים לא יגיעו (או לא יישארו באתר לאורך זמן). אולם אני סבורה דווקא שבפועל יקרה ההיפך: המנעות ממחיקת "שטויות" תביא את הקוראים הקבועים והרציניים לידי ייאוש, ואף לכדי עזיבת האתר, בעוד שמגיבים חדשים יקבלו רושם לא נכון על האתר ("יש דיונים לא רציניים") ואף הם לא יישארו ב'אייל' לאורך זמן (אלא אם כן חיפשו מראש דיונים קלילים). |
|
||||
|
||||
אנחנו משאירים דברים שיוכלו להיות בעלי עניין לקהילה ולתרום ללמידה שלנו. אותי למשל, לא מעניין איפה אפשר למצוא פאנ-פיקים טובים. גם לא את רד. אבל הפתיל הזה נשאר כי יש בו עניין לציבור. כמובן, תוכל לטעון שגם בדיון על הפיצה יש עניין לציבור. יש ויש, והשאלה היא כמובן איפה בדיוק עובר הגבול. אנחנו לא מושלמים, אבל לאט לאט אנחנו לומדים. :) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |