|
||||
|
||||
כמובן שהנסויים מוסברים כאן בקיצור, הרי ניתן גם לומר שהאלק' מושפע מעצם התגובה שלו עם הפוטון, או אולי שרק אלק' מהסוג אותו יכל הפוטון בכלל לגלות הוא בעצם אותו פוטון בעל ספין X מעלה (ואלה שלא ניתן לגלותם הם חצי חצי), ובנוסף שהשדה המגנטי בכבודו ובעצמו משתנה בעקבות מעבר האלק' וכך מיישבים את ההבדל בין ניסוי 6 ל7. כפי שנרמז בסוף, אני משער שהחלקים הבאים יתיחסו לנושא. |
|
||||
|
||||
אני חושש שהחלקים הבאים לא יתייחסו במיוחד לנושא. באשר להסברים אלטרנטיביים "קלים", כמו אלה שאתה מציע כאן, אין לי כלים לפסול אותם; אבל כפי שאתה אומר, הניסויים מוסברים כאן בקיצור (ובפישוט), ואלו בסך הכל כמה ניסויים שנבחרו כאן לצרכים "חינוכיים"; מן הסתם עומדים מאחוריהם המון ניסויים דומים-אך-שונים, ועוד יותר מכך ניסויים ותיאוריות ברקע, שאמורים לבסס כל מיני הנחות נסתרות כאן (למשל, שהשדה המגנטי לא משתנה בעקבות מעבר האלק', באופן שיסביר את ההבדל בין 6 ל-7. לא שהבנתי בדיוק איך אתה רוצה לעשות זאת). זה לא מספק, אני יודע; אבל חוששני שאנו ניאלץ או לסמוך על הפיזיקאים שהם ניסו את הכיוונים האלו, או להיעשות פיזיקאים בעצמנו (אבל זה לימודים קשים נורא). |
|
||||
|
||||
הרעיונות המתמטיים והפיזיליים שבבסיס התאוריה הם פשוטים להפליא, ודורשים גמישות מחשבתית יותר מאשר ידע תאורטי. לא חייבים להיות פיזיקאים כדי להבין. מה שכן, לקוראים המתעניינים שאינם בקיאים בנוסחאות הפיזיקה הייתי ממליצה על ספר של אוניברסיטה משודרת "הפיזיקה של המאה ה-20" של פרופ' יובל נאמן. הוא קצת ישן אך מסביר היטב את התאוריות הבסיסיות ונותן מבוא מצוין לתורת הקוואנטים, ומציין את אבני הדרך ההתחלתיות העיקריות (כולל, למשל, משוואות דיראק ושרדינגר) ומסביר אותן מבלי להסתבך יתר על המידה. חוץ מזה, אישית נהניתי מאד לקרוא ומצפה להמשך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |