בתשובה לארז לנדוור, 06/11/02 2:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ציניות צריך להעביר באינטונציה קלה של הקול בעת שמדברים, או בשימוש מושכל בשפה בעת שכותבים (וגם כשמדברים, כמובן). לא צריך מקש ציניות, משום שמי שרוצה לדבר באופן ציני, כדאי שיחשוב קודם איך לעשות את זה כמו שצריך. בדיוק כמו שכאשר מספרים בדיחה בעולם האמיתי לא שולפים שלט ענק עם הכיתוב "בדיחה!" בסיומה1. בדיוק בגלל זה אני מתנגד לכל הצלמיות-רגש האלו - הן מרדדות את הדיון לטובת אמצעים ויזואליים בנאליים, ומעודדות התבטאות מילולית רדודה יותר. 1 מלבד בתוכניות טלוויזיה אמריקאיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את השלט הענק עם הכיתוב "בדיחה!" לא שולפים בסיומה של הבדיחה, אלא מניחים לפניה. כך יוצרים ציפיה. להלן בדיחה: פרסי, כורדי וגרוזיני נוסעים ברכבת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתול וכלב שוחחו... חתול: מי? ההוא? כלב: לא, ההוא! ההוא! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |