הנושא של איך מגדירים דת הוא רגיש. כל דת נולדה מתישהו, לפעמים בתהליך לפעמים ב"הארה". גם היהדות לא היתה לפני 3000 שנה. זה לא עושה אותה מלאכותית. אני מגדירה דת כאוסף של אמונות שיש מאחוריהן תיאולוגיה קוהרנטית וזה נכון לגבי רוב האמונות הפגניות החדשות. אם כי, נכון שמאמינים פגניים רבים לא קוראים לאמונתם "דת" אלא "אמונה" או "מסורת". אבל נראה לי שזה יותר בגלל הרתיעה מהמונח הממוסד "דת" מאשר אמונה שאמונותיהם פחותות מאלו של דתות אחרות.
עניין המיסוד הוא גם חשוב כאן. ההגדרה שלי לדת היא אולי לא הגדרה שתהיה מקובלת על כולם, כי כשחושבים דת, חושבים על היררכיה, מצוות, רבנים, אפיפיור, נזירים, רישום מאמינים ולפעמים חדירה לחייהם. כל הדברים האלו לא קיימים בדתות הפגניות. אף אחד לא יודע כמה מאמינים יש (הערכות נעות בין 10,000 באמריקה לעשר מיליון - כך שברור שלאף אחד אין מושג ירוק), אף אחד לא יודע במה בדיוק כל אחד מהם מאמין ואיך הוא מוציא את האמונה הזאת לפועל.
נראה לי שהעניין היותר מעניין כאן הוא השינוי בהגדרה של המונח דת והתגמשות שלו, מה שיכול להיות מועיל לא רק לפגנים, אלא גם ליהודים או לנוצרים שמואסים באורתודוקסיה ובמיסוד ושואפים לדת נאורה יותר מודרנית יותר וגמישה יותר כלפי המאמין.
לגבי משפט האתיקה - אתה צודק. הוא צריך להיות מתורגם ברבים ולא בנקבה. המשפט באנגלית הוא
An' it harm none do what ye will
כשהמלה ye היא כמובן צורה עתיקה ל-you ברבים. המשפט הזה, כמו כל הטקסטים הויקניים והפגניים אינו "קדוש וחקוק בסלע", וכל אחד יכול לשנות סגנון על פי הבנתו. וכך אני, משתמשת בו בנקבה כי כך נוח לי ולכן גם כתבתי את זה במאמר.
מקור המשפט הוא מעניין. כתב אותו ג'רלד גארדנר, אבל זו פרפרזה על חוק תלמה של אליסטייר קראולי:
Do what thou wilt shall be the whole of the law
בדרך כלל מפרשים את המשפט הזה כ"הכר את עצמך ופעל על פי רצונותיך כי רק כך תגיע להרמוניה עם היקום", אבל לא צריך להיות חד עין במיוחד כדי להבין, שרוח המשפט מנוגדת לחלוטין למה שכתב גרדנר ושאין כאן שום עניין של לא לפגוע.
|