בתשובה לליאור גולגר, 03/11/02 10:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובכן, תודה, אבל גם את ההחלטה הזאת אני מעדיף להשאיר בידיים שלי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שלאדם המוציא עצמו מן החברה במותו צריכה להישמר הזכות החצופה לתבוע מן החברה לכבד ולהוקיר אותו. מי שעובר על הציווי המוסרי ונוטל נפשו בכפו, יקבר באדמה אך לא לצד אנשים מן השורה בבית העלמין (שהוא מוסד ציבורי). אבל אם הצטמצמנו מדיון על אי-קיומה של הזכות למות לדיון על אי-קיומה של הזכות לעבריין להיקבר בבית עלמין יהודי, דיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, אתה מרשה לאנשים כאלה להקבר באדמה? ליברל אמיתי, אין מה להגיד. לא הייתי מופתע אם היית טוען שאין לזהם את אדמת הלאום בגופותיהם של העבריינים האלה. מי שמצמצם את הדיון לזכויות הקבורה של ה"עבריין" הוא אתה, אבל תצטרך להתדיין עם עצמך בעניין הזה. ככל שנוגע לי, אני מחזיק בזכותי החצופה להיות אדון לגופי ולחיי, ואם העונש שלי הוא לא להיקבר ליד אנשים כמוך, המממ, אני חושב שאעמוד (ליתר דיוק אשכב) בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, שכ''ג יקר, הויכוח בינינו תם לפני שבוע ומשו. אתה רצית למות, אני אמרתי תפאדל, אתה אמרת 'בבוא היום', אני הזכרתי 'לא בעזרתי, לא בחלקה שלי', אתה אמרת 'סבבה', וכל הדיאלוג השלו הזה תובל בהערות מחכימות פחות או עוד פחות מצד הנוגעים בשום דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא אמרתי שאני רוצה למות, אבל זה באמת לא חשוב. החשוב הוא שלפחות לדיאלוג הזה אתה מניח למות בשקט, ואני יודע להעריך את גדלות הנפש שלך. תנצב''ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איימו על משומד אחד שלא יקברוהו. חייך וענה ''על העיפוש אני סומך''... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |