|
||||
|
||||
נתוניך אינם סותרים אותי כלל. מדוע? בין 48-56 נהרגו יותר מ-6000 ישראלים (מלחמת העצמאות, מבצע קדש והתקפות פידאיון). בין 67-75, שוב נהרגו אלפי ישראלים בעיקר בשלוש המלחמות ששת הימים, ההתשה ויוה"כ. בין 75-86 - בתקופה זו היתה מלחמת לבנון, שוב מאות הרוגים. בין 13.9.93 - 27.9.00 - 256 אזרחים וחיילים הרוגים בשטחים לא כולל אירועים אחרים כמו אסון המסוקים. במלחמת הימים הנוראים, עד כה, 647 אזרחים וחיילים הרוגים. (לשני המשפטים האחרונים, המידע בא מאתר משרד החוץ: בקיצור, חרף נתוניך - טעית. מאז עצמאות ישראל, אלו היו אכן השנים השקטות ביותר (אף שלא היה זה שקט מוחלט). לגבי גילי, הארכיבאי ישמח לתת לך מספיק מידע... |
|
||||
|
||||
מצאתי שבאתר משרד החוץ יש גם על פיגועים לפני 1967: שימו לב טוב: בין 1 באוקטובר 1962 ל-31 בדצמבר 1964, כולל, לא נהרג או נפצע אף אזרח ישראלי בפעולת טרור. ההרוג האחרון - 26 אפריל 1960, הבא אחריו - 31 במאי 1965. אם זו לא התקופה השקטה ביותר שהיתה לישראל, אינני יודע איזה שקט אתה צריך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יא חביבי. אפשר לחלק איך שרוצים, תלוי מה רוצים להוכיח. מה שאני רוצה לומר: אין אצלנו כזה דבר "השנים השקטות". מן הרגע שהחל הסיכסוך אנחנו מצויים בעימות אחד ארוך ומתמשך. מבחינתי השנים השקטות יכולות להתחיל אך ורק ביום שייפסק העימות. עד אז כל צירוף מלים שמנסה לסבר את אזני הינו אך ורק מלל קוסמטי. |
|
||||
|
||||
הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואימרו אמן (מתוך תפילת קדיש - אם אינני טועה). אכן עלי להצטרף לכליל, ולקבוע בצער רב שאין דבר כזה ''סיום העימות'' בימי חיינו. לא במקרה תפילת השלום נאמרת דווקא בבית הקברות - המקום היחידי ששוכניו הגיעו אל הנחלה ואל מנוחת הנצח. |
|
||||
|
||||
שאלת לאיזה שקט הבחור הלז שואף, ואני הגעתי למסקנה שהוא שואף לדממת הקבר. אשר לסיום העימות בימי חיינו - מי יודע? אני מתכוון לחיות לפחות עוד חמישים שנה, חמישים שנה זה הרבה זמן. |
|
||||
|
||||
בעוד שייתכן שלום בימי חיינו, הוא לא יסיים את העימות, ולראיה ה''שלום'' עם מצרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |