|
||||
|
||||
אני מבין את כל מה שכתבת בפסקה האחרונה, אם-כי נראה לי שאתה קצת מפריז. ההתלבטות היא בין קביעת מערכת חוקים מינימליסטית שתאפשר לכל אדם להזדהות איתה, לבין מערכת נוקשה שתגדיר היטב את הזהות היהודית שלנו. בין שני הקצוות האלה, אני חושב שאנחנו במקום סביר למדי ברוב התחומים. |
|
||||
|
||||
ה"הפרזה" נובעת מהמגמה. ה"סטטוס קוו" הוא הדבר היחידי שמשתנה פה. הזהות היהודית לא מבוססת על כניסה לאנשים לצלחת ולחוקים אנאכרוניסטיים אחרים שהאדם המודרני/חילוני לא אמור ולא צריך להזדהות עמם. יש מספיק תוכן ליהדות (אלפי שנים!) על מנת שלא יהיה צורך לכפות על היהודי דווקא את החלקים הקטנוניים והטפשיים יותר שלה. היהדות לא תקום ולא תיפול על בסיס כפיה שקובעת מה לאנשים מותר לאכול, איך להתחתן, מתי לבלות, מה לעשות עם חייהם באופן כללי ואפילו איך ואיפה להיקבר. אם על כך יושבת היהדות, כבר לא נשארו בה מספיק תכנים על מנת שיהיה שווה לשמר אותה. אם זה המקרה, כליל צודק! לזרוק לסל וחסל. לשמחתי היהדות היא הרבה יותר מאוסף של ציוויים דתיים, שחלקם הגדול כבר לא רלוונטי לעולם, בו רבים מאיתנו חיים. אכילת חזיר היא דוגמא מצוינת לכך, אבל רק דוגמא. |
|
||||
|
||||
בלי להכנס לפרטים, לא מדובר במאבק על דמותה של היהדות אלא במאבק על דמותה של מדינת ישראל. את זה עושים בכלים הדמוקרטיים הרגילים - אם משהו לא מוצא חן בעיניך, אתה יכול למשוך לכיוון שלך; רצוי בעדינות. |
|
||||
|
||||
בלי להכנס לפרטים, כן מדובר *גם* על מאבק דמותה של היהדות. לא מומלץ לקבוע לאחרים, על מה הם רוצים להאבק. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |