|
||||
|
||||
דודות על פי רוב לא קונות משחקים על דעת עצמן אלא לפי רשימה מוכנה שקיבלו מראש. אני חושבת שאחת הדוגמאות הרציניות לכישלון שיווקי מאסיבי היא הדוגמא של ''אליס'' שזכה בפרסים על האפקטים המוזיקליים ועל העיצוב ובכל זאת קהל היעד שלו לא היה מוגדר מספיק ולמרות בובות הענק נוטפות הדם של אליס שהוצבו בחלונות הראווה, הוא נכשל כשלון חרוץ. עם זאת, אני לא מכירה אף ילד ששיחק את הגרסה המצונזרת של פנטזמגוריה מבלי לנסות גם את המלאה ''רק כי זה לא חינוכי''. |
|
||||
|
||||
ההה, פנזטמגוריה... הנוסטלגיה... זכור לי שהמשחק גרם לבת-דודתי סיוטי לילה לא מועטים, בין השאר בגלל סירובו של הדוד לאפשר לה לשחק בו אלא אם כן היא עושה זאת בתריסים מוגפים, באור מכובה ובלי מוסיקה ברקע (''אם כבר, אז כבר''). לזכותו ולזכותה אני חייב לומר שהיא יצאה בסדר גמור, ועוד היד נטוייה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |