בתשובה לליאור גולגר, 28/10/02 20:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני קצת יותר מ11 שנים טיילתי באירופה. בהולנד, בלגיה, אוסטריה ויון הסתדרתי מצוין עם אנגלית. בגרמניה ובצ'כיה אנגלית לא היתה שימושית בכלל, אבל גרמנית עבדה יופי. בסלובקיה (אז עוד חצי מצ'כוסלובקיה) ובאיטליה נאלצתי לדבר בתנועות ידיים. בטיול האחרון בשוייץ, פגשנו נער בן 17, שעשה לבד טיול אופניים סביב כל שוייץ. פגשנו אותו בלילה האחרון שלו כשלפניו עוד 112 ק"מ עד הבית ואחרי שכבר עבר 725 ק"מ בשבעה ימים, חלקם גשומים וקרים. את כל הלילות הוא ישן באתרי קמפינג באוהל אותו הוא סחב על האופניים כל הדרך. הזמנו אותו להשתתף איתנו בארוחת הערב שבישלנו (בהנחה שהוא ישמח לקצת חברה, אנחנו והוא היינו היחידים באתר) וושוחחנו קצת, על שוייץ, על ישראל על החיים. האנגלית שלו הייתה מעולה בשביל תלמיד תיכון והיה נחמד מאוד לדבר איתו. קצת קשה לי לדמיין נער ישראלי בגיל הזה יוצא למסע אופניים לבד לאילת וחזרה. אולי יותר מכל הנופים והאווירה הרגועה של שוויץ, הנער הזה המחיש לי את השפיות שכל כך חסרה כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בבלגיה הסתדרת מצוין עם אנגלית? כנראה בפלנדריה. וודאי שלא בחלקים הוולונים, ובכלל זה הרבעים הוולוניים (רובה) של העיר בריסל, בירת אירופה ומקום מושב מטה נאט"ו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבפרט בבריסל היה לי קל מאוד להסתדר עם אנגלית. יתכן שאנחנו לא מתכוונים לאותו דבר. אני מתכוון, שבמדינות הנ''ל השוטרים, הקופאים, (בתחנות רכבת ובאתרי תיירות) הפקידים באכסניות ובהוסטלים ולפחות חלק מהאוכלוסיה דיבר אנגלית (או גרמנית) בצורה סבירה. אני לא טוען, שרוב הבלגים יודעים (או ידעו) אנגלית, אלא שלא היתה לי בעיה לקבל שרות באנגלית או למצוא אדם דובר אנגלית ברחוב כדי לשאול שאלה. (בניגוד מוחלט לאיטליה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי קשה לך לדמיין נער ישראלי בגיל הזה יוצא למסע אופניים לבד מאילת ובחזרה (מאיפה הוא יוצא בכלל?) אבל אני באופן אישי מכירה כמה שעשו את זה.(כלומר, הלכו מהחרמון ועד לאילת) לא על אופניים אומנם, אבל מספיק קרוב, לטעמי. שפיות? טוב, אני לא מוכנה להעיד על שפיותם... _______ העלמה עפרונית, שדווקא תכננה לעשות את חוצה ישראל אחרי הבגרויות, אבל זה לא קרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עשו את זה לבד? (כלומר כל אחד מהם בנפרד?) ואם לא, כמה הם היו ובני כמה הם היו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-שלושה חבר'ה, לפני צבא, שני בנים ובת. -שני חברים שלי, גם לפני צבא (אבל אחרי שנת שירות), בן ובת. פגשתי אותם בפעם האחרונה כשהיו בדרך מחיפה דרומה. ובחור נוסף שאני לא מכירה אישית, אבל עשה את המסלול לבד (וקראתי עליו באיזה עיתון מזמן מזמן) _______ העלמה עפרונית ואצבעות קפואות ברגליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שביל ישראל, ולא חוצה ישראל. גם אני תיכננתי לעשותו, ומן הסתם אעשה אותו בעתיד - ואולי גם כמה חלומות קצת יותר קשים כמו שביל האפלצ'ים ו/או שביל הרכס הפאסיפי בארה"ב. ואגב הצועדים בשבילים אלו בעולם אינם דווקא צעירים. בשביל האפלצ'ים ידועה הצועדת "סבתא" גיטווד ז"ל שצעדה את המסלול 3 פעמים (לא דבר של מה בכך: כ- 3400 ק"מ בשטח הררי), האחרונה בגיל 75. אגב, אברהם תמיר ז"ל - יוזם רעיון "שביל ישראל" - פגש אותה בצעדתה האחרונה שם, התרשם עמוקות וזה היה אחד הזרזים להצעתו להקים את שביל ישראל (הוא לא זכה לראות את השלמתו ב-1994). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל עוד כמה פרטים על "שביל ישראל" או איזה לינקוק קטן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לי מזמן תוכניות למאמר בנושא, ונדמה לי שגם שלחתי פעם למערכת - אך נגנז שם. מכל מקום - אני מצרף קישור לוועדה לשבילי ישראל: הוועדה לשבילי ישראל- http://www.shvil.org השביל באורך מקורב של כ- 850 ק"מ, מבית אוסישקין בקיבוץ דן ועד מעבר הגבול טאבה. עובר דרך או בקרבת אתרים רבים ומגוונים: דן, חצבאני, נחל דישון, יער ברעם, הר מירון, נחל עמוד, יער שווייץ, הירדן הדרומי, נחל תבור, הר תבור, ציפורי, הכרמל, רמת הנדיב, קיסריה, פארק השרון, נחל אלכסנדר, הירקון העילי, יער בן-שמן, לטרון, דרך בורמה, סטאף, עין מטע, תל עזקה, בית גוברין, תל לכיש, יער להב, יער יתיר, הר עמשא, תל ערד, נחל דימונה, ממשית, המכתש הגדול, הכרבולת, עין עבדת, מצפה רמון, שן רמון (במכתש רמון), חולות נחל כסוי, צוקי תמנע, בקעת תמנע, עמודי שלמה, עמודי עמרם, עין נטפים, צוקי גישרון והר צפחות (רשימה חלקית). התוואי מסומן במפות סימון השבילים, וחלים בו שינויים מדי פעם עקב עבודות פיתוח. בינתיים השיא של המסלול הוא כ-21 יום, זמן שלוקח למטייל הממוצע כשישה שבועות. ניתן להליכה בשני הכיוונים, הרוב מתאים למטיילים רגילים ויש קטעים למיטיבי לכת בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כתחליף לצעדה עצמה, תערוך "מסע בכורסא" עם הספר של ביל ברייסון A Walk in the Woods. ברייסון, שלפי עדותו איננו חובב גדול של טיולים בטבע ולא היה בכושר מתאים ללכת לאורכו של נתיב האפלצ'ים, מג'ורג'יה עד מדינת מיין על גבול קנדה, החליט להצטרף לחבר. הוא מספר על חויות המסלול בספר הזה. אמנם הספר לא מצחיק כמו שמנסים לפרסם אותו, ולטעמי אפשר היה לקצר אותו קצת, אך בכל זאת הוא מספיק משעשע (בדילוגים קלים), מבדר ומחכים. אפשר לקרוא את הפרק הראשון באמזון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם את זה לא קראתי אך יש לי את זה: תיאור כללי של שלושת השבילים חוצי ארה"ב - אפלצ'ים, הרכס הפאסיפי ופרשת המים היבשתית, ותיאור מפורט של אופי ההכנות הנדרש, וארגון לוגיסטי. ספר מצויין לא רק לשבילים אלו, אלא לכל מי שמתכנן טיול רגלי של יותר מכמה ימים. ולא, זה בהחלט לא יהיה תחליף... בינתיים יש לי טיול (עוד שבועיים) למצוקי עריף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטייל באזור עריף-כרכום ככה סתם? חשבתי שרק בסוכות ובפסח חיה"א פותח את האזור למטיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיול הוא באישור צה''ל. ללא אישור - אסור לטייל במסלולים אלו. כיוון שאזור מצוקי עריף גם אינו מסומן (להבדיל מהר עריף עצמו), נדרש גם אישור מרשות הטבע והגנים, אותו קצת יותר קשה לקבל, אך אנו מקבלים (זה לא נחשב אזור רגיש במיוחד מבחינת שמירת טבע). בד''כ, אין בעיה מיוחדת לקבל אישור צה''ל לטיולים בקבוצה מאורגנת בסופי שבוע. בסוכות, חנוכה ופסח, חה''א אמור לתת אישור לטיולים גם באמצע השבוע לטובת הדתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק מי שיש לו תולעים... אפשר להשיג אישור גם בהתארגנויות פרטיות או שרק טיולים של גופים מוכרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אך יותר קשה - בעוד שצה''ל פחות מערים קשיים גם על טיולים לא ממש מאורגנים, אם אתה רוצה מסלולים לא מסומנים אז רשות הטבע והגנים פחות מתלהבת לאשר. טלפונים לתיאום עם צה''ל יש בכל מפות סימון השבילים המעודכנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם פואד, כמסתבר. במו אוזניי שמעתי אותו (ברדיו) אומר לשרון: אני סיעה של עשרים וחמישה איש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בן גוריון היה נוהג לומר ''אנחנו החלטתי'' | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |