בתשובה להאייל האלמוני, 27/10/02 13:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם לא הם, אז מי? אורי אורבך ומאיר עוזיאל? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עתה אחזור לי לביצתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שופט טיב-כתיבה לפי השקפה פוליטית, או שזה רק נדמה לי?.. לדעתי ב. מיכאל כותב טוב, אבל סילבי קשת... בוא נגיד שאני לא מבינה* למה מישהו משלם לה לכתוב. אני לא הייתי מפרסמת אותה גם בחינם. *(אין כאן כל קנטרנות, אני באמת לא מבינה. האם היא כתבה פעם טוב, והכישרון נגמר לה, או... מה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבנית סוג ד'. נדמה לי שהיא הייתה פעם רכלנית. מאיר שלו, לעומת זאת, כותב נהדר, ודבריו נכוחים ונוקבים, נוקבים ונכוחים. וגם ''תנ''ך עכשיו'' נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סילבי קשת היא אכן חסרת כשרון ועניין, ואני מקפיד שלא לקרוא את הטור שלה באדיקות כבר שנים. אבל מה שלי מפריע בהודעה של ארז זה שהוא סבור שטובי הפובליציסטים מרוכזים באופן בלעדי במוסף לשבת של ידיעות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה לרמוז שאולי הוא קורא רק את... לא-לא, לא יתכן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני קורא גם את מעריב, ומה לעשות, פובליציסטים טובים אני לא מוצא שם, ביחוד מאז שהעיתון הפך להיות השופר הפרטי של נמרודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גאה לומר שכבר בגיל 14 או משהו כזה, הבנתי שסילבי קשת היא "תת-רמה",ומאז אני מקפיד שלא לקרוא את הטור שלה (מה שלא מותיר לי אלא להצטרף לתהיות שהועלו כאן, ולתמוה איך זה שעורכי ה"מוסף לשבת" (עורכת, נדמה לי) לא מבינים את את מה שאני הבנתי כבר בגיל 14 (או משהו כזה)). הטורים של מאיר שלו וב. מיכאל הם באמת טובים יחסית (לא תמיד, אבל ככה זה כשחייבים לכתוב משהו כל שבוע), ואליהם אפשר להוסיף ב"ידיעות" את נחום ברנע, ב"הארץ" את דורון רוזנבלום - בשקלול הכללי אולי הטור הטוב בעיתונות הישראלית1 - וב"מעריב" את יאיר לפיד ש(בניגוד קצת מפתיע לתוכניות שהוא עושה בטלוויזיה) כותב טוב מאוד (אמנם לא כל-כך בענייני פוליטיקה, בד"כ), לטעמי. 1 בכל הפיסקה הזאת, יש להוסיף באופן רטרואקטיבי, את המילה: לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאיר לפיד יש תובנות טובות, אבל בסה''כ הכתיבה והאמירה שלו מאוד שטחיים. (ויחד עם זה, מומלץ ציפורי לילה של יום שני איתו ועם דפנה שפיגלמן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב ברור, אם אתה משווה אותו לסילבי קשת. לא שמעתי מספיק את ציפורי לילה של לפיד ושפיגלמן כדי להגיד משהו מגובש על שפיגלמן, אבל ב"בחזרה לעתיד", תוכנית הרטרו המצוינת של ערוץ 1, היא די תקועה. את רוב הקטעים שם כבר ראיתי כשהייתי בן 8 או משהו (ואני גם ממש זוכר עד היום שורות שלמות מחלק השירים), אבל מה שלא יכולתי להעריך בזמנו הוא עד כמה שלמה ניצן מצחיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בחזרה לעתיד'' מספקת קצת הנאה והרבה שעמום. דפנה שפיגלמן תקועה מאוד, אבל לא היא הסיבה לשעמום. את שלמה ניצן הערכתי בזמנו כמאוד מאוד מצחיק. היום אנחנו (חברתי ואני) מוצאים שרוב הבדיחות שלו מבטיחות המון, ונגמרות בפואנטה קלושה. אבל לפעמים הוא מצליח, והסגנון שלו תמיד שווה. הקטעים של טוביה צפיר, עם או בלי רבקה מיכאלי, מהתוכניות של זו, עדיין מצוינים. ''האגף הסגור'' היה אולי עם אותם אנשים, אבל היה צריך למלא שעה שלמה כל שבוע, וזה יותר מדי. שעמום מחץ. בעצם, כבר בזמנו הגעתי, אחרי יותר מדי תוכניות מדכאות שלהם, למסקנה הזו והפסקתי לצפות. הבעיה היא שבגלל הכמות של הקטעים שלהם, הם דומיננטיים ב''בחזרה לעתיד''. אפשר לראות, אבל עם עיתון ביד בשביל הקטעים המתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העירו לי ש"האגף הסגור" לא היה תוכנית של שעה, אלא פינה קבועה בתוכנית של ירון לונדון (ושגם כך היא עלתה בכמות על הקטעים של טוביה צפיר מלפני כן). מישהו יכול לאשר או להכחיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מה שהעירו לך הוא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאיר לפיד לא מנסה לתת תובנות. הוא כותב טור הומוריסטי, ולא במעט מנסה לחקות את דייב בארי (יקירי). במסגרת התנאים הקיימים (כלומר, הוא לא באמת דייב בארי), הוא עושה עבודה לא רעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתם על האפשרות שבזמן שלא קראתם אותה, היא השתפרה (לא שאני יכול להוסיף עדות לטובתה...) ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמור להתיישב כל שבוע (או פעם בכמה זמן) מול ''שמש'' כדי לבדוק אם אולי התוכנית השתפרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל במקרה של סילבי קשת יש יותר סיכוי מ''שמש''. לכל מקרה יש יותר סיכוי מ''שמש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בשביל לקבוע דעה על שמש אתה צריך לשבת פעם בכמה זמן (אפילו, פעם בשנה) ולצפות בתוכנית (או בחלק). אתה יכול גם לוותר על אפשרות קביעת הדעה. אתה יכול גם לקבוע דעה היסטורית (למשל, "שמש הייתה תוכנית ___ בעונה ____, ואני מניח שהיא לא השתפרה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמילי יקר אני מודע לכך שמרבית המשאבים מופנים עכשיו לעוזי,1 אבל אולי תוכל להפריש כמה סעיפים כדי לעצור את האלמוני המקורי לפני שהוא נכנס לורטיגו? תגובה 103183 1אני מתחייב לעקוב עד סוף 2002,לא שאני מבין למה עוזי מתעקש לשפוך סעיפים על שערוריית חילול השבת בזמן שמעשה הנבלה האמיתי והפעם "ברשות תורה" מתרחש כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי גם למעשה הנבלה ה''אמיתי'', וזו לא אשמתי שעל זה אף אחד לא מתווכח. תאמין או לא, יש מקום בארצנו ליותר ממעשה נבלה אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרבית המשאבים כבר מזמן לא מופנים לעוזי 1, עוזי, כנראה, יכול לכתוב את התגובה שאכתוב עוד מעט בעצמו. 1 ואגב, ההבדל בין השערוריה של עוזי, לזו שלך, היא שהראשונה נעשתה ע"י צה"ל, זאת אמרת, ע"י הצבא היחיד של מדינת ישראל, ז"א גם בשמו של עוזי, והשניה, ע"י גורמים פרטיים (ופליליים), ובשמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תסיט את הדיון. אין לי ענין לקבוע איזו קביעה מדעית אמפירית על סילבי קשת (או על "שמש"). כל מה שאמרתי הוא שכבר בגיל 14, מצאתי את סגנונה כבלתי ראוי, ומאז הפסקתי לקרוא אותה. האם באופן תיאורטי יכול להיות שלאחר שבמשך עשורים של כתיבה (כך אני מבין מדבריו של רב"י) באותו הסיגנון, פתאום היא שינתה את סגנונה והוא השתפר פלאים? אני מניח שכן. אותו כנ"ל לגבי "שמש". בפועל, בחיי היום-יום, כשגם ככה אין לי זמן לקרוא את כל מה שאני רוצה בעיתון (שלא לדבר על ספרים), ולצפות בכל מה שאני רוצה בטלוויזיה, אני (ואני מניח שכך גם רוב האנשים) קובע את דעתי על סמך מספר לא קבוע של תצפיות, שמאפשרות לי לגבש דעה מוצקה מספיק. אני לא מוצא שום צורך לסרבל את משפטיי, המסורבלים גם כך, ע"י כך שלכל דעה שאחווה על תופעה מסוימת, אצטרך להוסיף איזה דיסקליימר סטייל: עפ"י תצפיותי מינואר עד מרץ 2002 ובהנחה שלא חל מאז שינוי דראסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רציתי להסיט את הדיון, רק להעיר לכם שיכול להיות שגב' קשת השתפרה במשך השנים שעברו מאז היית בן 14. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה היא כבר יכולה להשתפר בשנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרק טווין אמר שכשהוא היה בן 17, אבא שלו היה האידיוט הכי גדול בעולם. בגיל 21 הוא הופתע לגלות כמה אבא שלו החכים בארבע שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אין לה כישרון סגנוני, אבל מבחינת התוכן דבריה נכונים והיא מצביעה על העוולות בחברה ובמדינה כבר יותר מ30 שנה ובאומץ. (במלחמת ההתשה התפוצצה ליבנת חבלה בביתה, מה שלא מנע ממנה להמשיך ולכתוב.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שמשתמש באופן עקבי בכינויים אינפנטיליים כמו ''ביביהו'' ו''רבובדיה'' כדי להשפיל, כביכול, אנשים שחושבים שונה ממנו, הוא אדם שדבריו אינם ראויים לפרסום, או לפחות אינם ראויים שאקרא אותם. שתלמד להתייחס בכבוד מינימלי למושאי הכתיבה שלה, ואז אני אוכל לכבד את כתיבתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סילבי קשת היא הצהוב של העמוד האדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מיד, במבט ראשון, ניתן לקבוע שגידי הוא איש רוח. הרוחניות מבצבצת ומכריזה על עצמה מכל נקבובית שבעורו החיוור כלשהו. מעיניו הירוקות החולמניות, המעורפלות, המקרינות על כאב עולם ורתרי...הוא אינו אינטלקטואל שכלתני וקר. הוא איש של יד על הלב, אותו הוא נושא על שרוול מקטורן הזמש שלו במקום שכולם יראו...הוא נושע מדי פעם לשליחות. זו אינה טובת הנאה. הוא באמת מרגיש שהוא מביא אתו בשורה. בשנים האחרונות נדבק בניאו-יהדות...יש לו המזל להתפרנס יפה מהבעת דיעות כנות. משלמים לו כדי לשמור על טוהרו ומוסריותו. ב. כמה מידידיו הטובים של משה הם חילוניים. "אין בעיות", אומר תמיד מוישה בחיוך חביב ומדושן-עונג כלשהו. "אני מאמין בדו-קיום. בהידברות"...הוא אוהב לחשוב על עצמו במונחים של "מורד", "טורקי צעיר", ו"עושה צרות". "אני", הוא נוהג לאמר, "נגד האסטבלישמנט"...כשמתחיל ויכוח פושר על בעיות עדינות הוא אומר: "תראה. אתה לא תשנה אותי ואני לא אשנה אותך...אבל אני מאמין בדו-שיח"...הוא לא יתנגד להישלח בשליחות התנועה לאיזה שנתיים לחוץ לארץ. צריך לקרב את הנוער בגולה. הוא יזכור בחמדה את השיקסעס שראה בגרמניה. על מי היא כתבה ומתי נכתבו הדברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יריה באפלה- מי- ס. קשת (שהיא נושא הפתילון) על מה- נשמע מהתוכן שמשה מתנחל. וגידי מן הסתם גם הוא מאגף ימין, אחרת לא היית מביא את זה... מתי- מזמן-מזמן, לפני שנגמר לה הכישרון? נו?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני הקטעים לקוחים מכתבות שסילבי קשת פירסמה בדצמבר 1966 (כן, היא כותבת כבר ה-מון שנים). הראשון שמו "יפה הנפש" והשני הוא "דיוקנו של איש מפד"ל כמורד צעיר" (גם הפעם מיהרת מדי במסקנותיך). הבאתי את שניהם לשם האיזון וגם להראות שהיא דווקא די עיקבית בכתיבה שלה. עד כמה שאני זוכר, בזמנים עברו חששו מהעט והלשון החדה שלה יותר, אם כי כאז כן עתה, השפעתה די שולית. לטעמי, הכתבות ההומוריסטיות ההן שלה עולות לעין שיעור על הפלגיטים הילדותיים שדנקנר היה מפרסם בתחילת הקרירה שלו במוסף הארץ, וכמובן שעולות ברמתן על השידפון המאולץ שעוזיאל מזיע לייצר כל שבוע. צריך לקרוא למשל את הראיון שסילבי קשת ערכה עם דוד בן-גוריון - התמונה שמצורפת לו מסבירה כמעט הכל - הזקן מצולם מזוית תחתונה כשהוא מתנדנד מדושן עונג ולבוש חליפה, בכסא נדנדה. מה שיפה זה שבקריאה מחודשת היא עדיין נשמעת רלוונטית, בערך כמו שכותרות העיתונים משנים עברו נראות כאילו נכתבו היום, אולי בשינוי שם זה או אחר (פרס כבר אמרנו?). אם כבר הזכרתי את קשת ולשון ארסית, איך אפשר שלא להזיר את אחותה הבכירה (מבחינה אינטלקטואלית אולי) הדה בושס. ממנה ממש פחדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, אבל להרגשתי הקטעים האלו הרבה יותר רהוטים ומעט-מעט יותר אלגנטיים מהחבטות הקצרות שלה על הנייר בטור השבועי של היום (אם כי, מודה, היום אני קוראת אותו לעתים רחוקות מאוד). אגב, טון רכילאי כזה1 משמש שני סוגים של כותבים - אלה שיודעים פי 100 יותר ממה שהם יכולים לכתוב (אבל הדברים חסויים), ואלה שלא יודעים כמעט שום דבר על הנושא. 1 מסוג מה שקראתי אצל קשת פעם: על ח"כית אחת בממשלה שתמכה בהחלטתה של שנייה - "מי יודע אילו דברים מלוכלכים היא (= השנייה) יודעת עליה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה כל זה? אתה שומר עיתונים מאותה תקופה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, לא חשבתי שסילבי קשת כתבה את זה. רהוט יותר מסגנון הביבים הנוכחי שלה. ועד שראיתי כמה איזכורים מסויימים, הייתי משוכנע שזו איזו כותבת חרדית - הסגנון הזה היה נפוץ מאוד אצל פיליטוניסטי ''המודיע'' לפני שנים. אבל התוכן לא התאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי לקרוא לא מזמן את הספר "הצד הרביעי של המטבע"-אוסף קטעים שיהונתן גפן פירסם במעריב לפני הרבה זמנים. 1 בהתחלה השתעשתי מאד מהעובדה שהקטעים רלוונטים בצורה מדהימה גם כיום, וכל פעם בדקתי את התאריך בקצה כדי להיות בטוחה שאני לא מתבלבלת. אחר כך סתם נעשיתי עצובה בגלל זה. 1סוף השבעים, תחילת שמונים _____ העלמה עפרונית, מדוכדכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ... תנסי להסתכל גם על פרקים של "קרובים קרובים" או של "חצי המנשה". לדעתי אפרים סידון עשה שם עבודה מצויינת שאקטואלית עד היום. חוץ מזה, אל תהי מדוכדכת. הנה חיוך בשבילך :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרובים קרובים אכן הוכרזה כבר מזמן (אני הכרזתי) כאחת הסדרות הטובות ביותר בתרבות הישראלית. (לא שיש לה יותר מדי מתחרות, אבל לא חשוב) ההבדל הוא, שקרובים קרובים התעסקה יותר חומרים אישיים, משפחתיים ופחות עם המצב האקטואלי. ומשפחה זה תמיד משפחה. ______ העלמה עפרונית, אכלה פעם במסעדה שמנהל המשמרת בה נראה בדיוק כמו משה גרשוני. אבל זה לא הוא באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להורים שלו היה פעם פלאפל ברמת גן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומשה גרשוני אכן עובד/מנהל את הפלאפליה המדוברת, אבל אנחנו אכלנו ב"נאנדוס" באלנבי, ככה שזה לא הוא. _______ העלמה עפרונית, והמון שירים שהיא אוהבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, "חצי המנשה" נעשה רק לפני כמה שנים, ככה שזאת לא ממש חוכמה. אני קראתי לא מזמן את "יורים ובוכים", אוסף ממאמריו של נחום ברנע משלהי שנות ה70. נדמה לי שאף אחד לא הוציא את הספר הזה מהספריה במשך עשר השנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין ב''חצי המנשה'', לדעתי, זה להסתכל על הפלישתים (אפיש ומפיש) כ''חיילי צה''ל'' ועל תושבי בציר אביעזר (מילכה, שלח וכו') בתור הפלסטינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטור של מאיר עוזיאל הוא אכן עניין שכל פעם אני תוהה לגביו מחדש. כאילו, אני מבין שכנראה קשה למצוא אנשים בעלי דעות ימניות, שיש להם גם משהו שנון/הומוריסטי להגיד על ענייני היום, אבל האם המצב הוא עד כדי כך חמור? באופן כללי גם אותו אני די מחרים, אבל מידי פעם אני בכל זאת מציץ שם באיזה קטע, רק כדי לציין לעצמי כמה זה מוזר שנותנים למישהו, שלהגיד עליו שהוא כל-כך בינוני זה סוג של מחמאה ענקית, מקום כל-כך מרכזי במשך כל-כך הרבה שנים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |