|
||||
|
||||
"[איינשטיין] עמד על דעתו, שהעולם נחלק לתחום אובייקטיבי ותחום סובייקטיבי, ושאדם צריך להיות מסוגל להיגדים מדוייקים על החלק האובייקטיבי" - זה נכון מאוד-מאוד, וחלק חשוב בהגותו של אחד האנשים החכמים ביותר שהילכו על פני האדמה. אני מנסה לא פעם להסביר באייל את הרעיון הזה, אבל מישהו עשה את זה טוב ממני בעבר: פרופ' יוסף אגסי בספרו "אלברט איינשטיין אחדות וריבוי", שכבר המלצתי עליו לא פעם. ספר נפלא, כדאי! |
|
||||
|
||||
"אחד האנשים החכמים ביותר שהילכו על פני האדמה" זה היגד אובייקטיבי או סובייקטיבי? |
|
||||
|
||||
אם חוכמה היא מדד סינתטי או אנליטי, אז כן. אם לא, אז לא. צריך, כמובן, גם *להסכים* על "מה זאת חוכמה". אבל אם יש גם הסכמה, אז למה לא? |
|
||||
|
||||
אין הסכמה, די להסכמה, הלאה לקונצנזוס, פויה סדר לך מפה! אהם. בכל מקרה, הצורך להסכים הוא שורש הבעיה - נראה כי האמת תלויה על חודו של קול. |
|
||||
|
||||
אוקי...? |
|
||||
|
||||
מה שמוזר עד כדי תמוה בתגובה שלכם, הוא שאתם מתייחסים לפוסט מודרניזם באמצעות מונחים מודרניסטיים. אין הוגים אשר מכריזים על עצמם כפוסטמודרניסטיים. פוסטמודרניזם איננו תנועה, או חזון, או תורה וכו'. הגדרתו המקורית היא כשבר, שלא ברור לגמרי מה בא אחריו. הוא מתייחס לשבר של המודרניזם והערכים שלו ולבלבול המוחלט שמגיע אחריו. להגיד שאנחנו עדיין מודרניסטיים משמעו לא לתפוס מהו מודרניזם. בקשר לבחירת השם, גם היא לחלוטין מסמלת את הפוסט מודרניזם: שימי לב שלא התאמצו למצוא שם חדש, אפשר להעניק לזה פרשנות פשטנית כאקט של ריקנות מתוכן, לא במובן הרומנטי שנשא איתו המודרניזם, אלא פשוטו כמשמעו. תחושה של אי בהירות, חוסר יכולת ליצור משהו חדש, כנראה גם חוסר אמונה באופציה שכזו. את(טלי) מאוד ממהרת לצאת בהצהרות על טעות מוחלטת, למרות שניכר כי אינך בקיאה לגמרי בהגדרות של המושג וזוהי למעשה גישה מאוד פוסט מודרניסטית, שהרי השבר חל גם על הכללים לכתיבה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |