|
||||
|
||||
להגיע אל חומר קריאה מענין אפשר לבד (פשוט נכנסים לספריה). אפשר גם ע"י המלצה של חבר, אפשר ע"י המלצות של אנשים באייל הקורא :) ואפילו אפשר, כמו שהצעת, ע"י המלצה של מרצה. מה לעשות שחומר קריאה, עם כל הכבוד שמגיע לו (ומגיע), זה לא תחליף למוסד אקדמי מתפקד. "השיטה" לא עובדת. מה שאתה מציע זה: עזבו את ה"שיטה" בשקט ותרחיבו אופקים לבד. האונ' מספקת לתלמיד מספר דברים: 1) מסגרת לימודית 2) הרצאות 3) תרגולים 4) דיונים (בצורותם השונות) 5) למידה בצוותא 6) ספרים ומידע טקסטואלי(או מידע בכל צורה אחרת) מה שאתה מציע זה לבצע את 6, על דעת עצמך ובלי 1-5. את זה אני כבר יודע לעשות. בשביל זה לא צריך מוסד אקדמי. מספיקה דלת פתוחה לספריה. לגבי השוני הגדול בתארים מתקדמים- אינני יודע. רמזים מכיוונם של אלו שלומדים (ולמדו) בתארים מתקדמים, שאני מקבל מאנשים שאני מכיר, גורם לי לפקפק קצת בטענה ש"בלימודים לתואר שני ושלישי המצב שונה *לחלוטין*", אבל זה רק פיקפוק. אני מניח שיש אמת מסוימת בטענה זו. עד כמה? אני באמת לא יודע. נוגה חיפשה את "המוסד אליו פונים אלה המעוניינים בהרחבת אופקים". היא, בניגוד אלי, כבר אחרי תואר ראשון. עובדה מענינת. כש"השיטה" לא עובדת לאורך זמן ואנשים זקוקים לשיטה, לא יעזור כלום: בסופו של דבר, שיטה חדשה נוצרת. חוק טבע שכזה (אונ' ראו הוזהרתן). ____________________ סימתי את התרגיל :) יש זמן לסופ"ש נטול לימודים. הולך לבדוק בעיתון, מה לעיר יש להציע. |
|
||||
|
||||
מה, אתה לא ישן כבר? ומה הכוונה ב"היא, בניגוד אלי, כבר אחרי תואר ראשון. עובדה מענינת"? נדמה לי שהשיטה לא עובדת כבר הרבה מאוד זמן. נדמה לי גם שהמקור לבעיה הוא בטבע האנושי, ולא בממסד. אולי לא כולם רוצים לבלות את זמנם בלימודים בשנות העשרים לחייהם. הרוב הגדול מעדיף לראות סיטקומז ולא תכניות מדע בדיסקברי צ'נל. הרוב הגדול קורא "ידיעות". הרוב הגדול בחר את "למבדה" לשיר המאה. |
|
||||
|
||||
והרוב מצביע ליכוד. |
|
||||
|
||||
אני לישון? NEVER! סתם... עוד כמה שורות קוד ואני אכן קפוט. אני סתם מתכנת איזה משהו על המחשב וקופץ לאייל כשנמאס לי לטפל באיזה באג מעצבן (כמו שאפשר לראות, היו לי הרבה כאלה הלילה). בכלל, צריך לישון בשעות היום, ביום שישי, כי צריך כח בשביל לדפוק ת'ראש, ביום שישי בלילה. הכוונה ב"היא..." : מסתבר שלא רק אנשים בתואר ראשון מבקרים את השיטה. אנשים שעברו תארים מתקדמים יותר, כנראה גם קצת מקטרים. המקור לבעיה הוא הטבע האנושי? נהפוכו! אם הטבע האנושי היה מתאים לשיטה, אז לא הינו מדברים על בעיה. כולם היו מבסוטים ומרוצים. לא כולם רוצים לבלות את זמנם בלימודים בשנות העשרים לחייהם, זה נכון, אך יש מספיק אנשים שהיו רוצים לעשות זאת ובטח אם היה איפה לעשות זאת כמו שצריך. אנחנו לא הראשונים ולא האחרונים שמדברים על דפיקות השיטה. אנחנו לא כל כך מיוחדים :) הרצון לדעת ו"להרחיב אופקים" הוא לא רצון חיזרי, אלא דבר די בסיסי בטבע האנושי. חלק מהבעיה באונ' היא ההנחה ה"דיפולטית", של חלק מהסגל, שאף אחד לא באמת מתעניין בחומר הלימוד. נבואות שמגשימות את עצמן. גם בזמנם של היוונים, אותם הזכרת קודם, הרוב העדיף שעשועים ולא את זיבולי השכל של כל המציקנים הסופיסטיים האלה שהסתובבו סביבו ושאלו שאלות. אך הנה, למרות הכל, את מדברת על אידיאל האקדמיה מיוון העתיקה. רוב *מוחלט* שקורא את אותו העיתון זה CASE מיוחד של עמישראל. קשה למצוא דוגמא דומה בעולם המערבי. לרוב שבחר את "למבדה" לשיר המאה, אני מאחל רק טוב (אולי גם כמה דברים פחות נעימים). אפשר להתנחם קצת בכך שבחרו אז שיר של "פינק פלויד" במצעד אחר בתחנה המתחרה. אז היה רוב ששמע את הגועל נפש המכונה רשת ג'... לא הייתי ממהר להגיד, בגלל זה, שרשת ג' זה הטבע האנושי. _________________ אלוקי אברקם! כבר בוקר!? הולכים לישון. |
|
||||
|
||||
- אני מסכימה עם עוזי בכך שבתארים מתקדמים התופעה נדירה. גם כתלמידה לתואר שני בעברי, וגם כמורה לסטודנטים לתואר שני בהווה, התרשמתי שרוב תלמידי התארים המתקדמים אכן רוצים לדעת. - הטבע האנושי אכן מתאים לשיטה. הבעיה היא בעיני ובעיניך (תתפלא, אבל אתה *כן* מיוחד). זכורות לי שיחות עם בני כיתה מהתואר הראשון שלי, שגרמו לי לתת אגרופים בקיר מרוב תסכול כשגיליתי שאני כנראה היחידה שבחרה בחוג בו בחרה מטעמי עניין, ולא משיקולים של קל-להתקבל-קשה-להתקבל וכיו"ב. השיטה עובדת מצויין בשביל כולם, חוץ מהמעטים שבמעטים שאניח שאותם אתה מייצג. ועכשיו גם אני הולכת לישון. |
|
||||
|
||||
אפשר להסביר לי בבקשה למה השיטה לא עובדת? עוד מישהו חושב ככה? כי אני חושב שעל כל חסרונותיה, היא מספקת ידע ויכולת וקוצרת מחקר, תוצאות, והייטק. חבל שזה כ"כ טרנדי להיות אקדמאי. הייתי עדיף שכולם יקבלו חינוך בסיסי הגון בבי"ס ואז ימשיכו בחייהם (אחרי שירות למדינה, כמובן). אני חושב שאלו שפועלים בלא גיבוי האופנה הם האנשים הראויים, על פי רב. אחרי הכל, לפי כמה שנים כו-לם רצו להיות עורכי דין, אחר כך מחשבים, היום, מי יודע, אולי ביולוגיה מתחילה להיות פופולרית. לא יכול להיות שכל האנשים האלה מוצלחים ליעוד העכשוי, הם סתם שטים בזרם, ויום יבוא ויגלו שיש להם ביד תעודה למקצוע שלא מעניין אותם. |
|
||||
|
||||
אני לא מציע לוותר על מה שקיים - להיפך. אבל אם המטרה היא "הרחבת אופקים", אפשר לנצל את המערכת גם בשביל זה. עד עכשיו (וגם בדיון הקודם) השתדלתי להיות "ממלכתי", ולענות מנקודת המבט האקדמית הכללית. ככל שאנחנו מנסים לפתור בעיות ספציפיות, הגישה הזו מפסיקה להיות תקפה, ו(כמו שארז ציין) הרבה תלוי בתחום הלימודים. יש הבדל גדול בין תחומי ידע רחבים ועמוקים. במתמטיקה, למשל, סטודנט בשנה ראשונה לא יכול לקרוא בערך 98% מהספרים בספריה (וסטודנט בסוף התואר - אולי 95%). אין הכוונה שהוא לא ירד לסוף דעתו של המחבר או שהוא יפספס משהו מהדקויות - הוא פשוט לא יכול לקרוא את הספר, כי בעמוד הראשון יש עשרה מונחים שהוא לא מכיר, ועד סוף הפרק הראשון ההוכחות הסתמכו על עשרות עובדות שהוא לא פגש מעולם. לכן ההנחיה האישית כאן היא חיונית, ודלת פתוחה לספריה לא תעזור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |