|
||||
|
||||
- זה לא נכון, יש לא מעט אנשים שעושים תארים בחוגים שלא מקנים להם מקצוע ואין להם אורינטציה מקצועית בכלל. - כדי שתהיה אוניברסיטה צריך כסף. הכסף מגיע משכר לימוד ומהקצבה ממשלתית. אם האוניברסיטה לא תיתן ערך כלכלי (למדינה, בצורת ידע שניתן להפיק ממנו תועלת כלכלית ולסטודנטים בצורך איזושהי הגדלה של יכולת ההשתכרות שלהם) היא לא תוכל להתקיים. |
|
||||
|
||||
-תארים במדעי הרוח והחברה לא מקנים מקצוע, אך מאפשרים חדירה אל מגוון רחב של משרות הדורשות תואר ראשון *ולא משנה במה*. הכניסה אל משרות אלה חסומה בפני מי שאין לו תואר ראשון. -ערכה הכלכלי-חברתי של האוניברסיטה הוא היותה כלי המיון העיקרי של שוק העבודה. הטיעון שלך מחזק את שלי - ידע ממנו מרוויחה המדינה שמספקים החוקרים (שולי), ודיפרנציאציה מעמדית-כלכלית שמושמת על הסטודנטים (מרכזי). |
|
||||
|
||||
את זה אני לא מבין. למה לא קמים ארגונים עם ביצים שמוכנים לגייס לשורותיהם אנשים אחרי צבא, ללא תואר, שעברו סדרה מתישה של מבחנים וראיונות? הם יוכלו לשלם להם פחות כסף בהתחלה, ולהעלותו בהתמדה אם השכיר מוכיח עצמו כהשקעה ראויה. ואילו החבר'ה שקיבלו עבודה יהיו מאד מאושרים על ההזדמנות שניתנה להם, כמו גם על הויתור לרקוד במחול איוולת במטרה להשיג כל תואר לשם התואר. |
|
||||
|
||||
הנה, ענית בעצמך לשאלה שהצגת למעלה (''למה השיטה לא עובדת''). ''תואר לשם התואר'' הוא העניין. ושוב, השיטה עובדת מצויין מזווית חברתית-כלכלית ומנקודת המבט של מרבית הסטודנטים, ועובדת רע לדעתם של שוחרי הידע המעטים, אשר גם נוטים להתדיין באייל בזמנם הפנוי. השיטה נתפסת על-ידינו כלא עובדת בדיוק בגלל אנשים מלאי אידיאלים כמונו. מרצים שניגשים לכתה בידיעה שהסטודנטים עושים תואר לשם התואר, מנהלים את הקורס באופן שונה מאוד מאלה הניגשים לכתה בהנחה שהסטודנטים מעוניינים בנושא ושואפים לידע. כסטודנט, אני משערת שכבר הצלחת להבחין בין השניים. ואז ישנם הסטודנטים האידיאליסטים, שמבחינתם השיטה לא עובדת בגלל אותם מרצים המלמדים מתוך נקודת הנחה שהסטודנטים עושים תואר לשם התואר, ואותם סטודנטים לא מקבלים מהקורס את מה שהם חשבו שיקבלו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |