בתשובה לאבירי, 22/10/02 19:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבל שההתייחסות לאלכוהול נעצרת בגבול ההשתכרות, לדפוק ת'ראש, תרופה לדיכאון גילאי (סוף סוף מבינים מה זה זמן, יענו הבל הבלים, ורצים לכוס היי''ש). אני שותה כדי לשכוח מה אתה רוצה לשכוח שכחתי (בודלייר) משום מה מתייחסים לאלכוהול כמו אל משהו שלוקחים במקרי קצה, אולי אפרודיזיאק אולי ממריץ לשמחות וכיוב'. אבל אלכוהול עומד גם בפני עצמו כמושא להתענגות לכשעצמו וכולם מכירים את המיתוס הקוניאקי או הוויסקי סינגל מאלט. אבל אפילו בירות יכולות להביא לריגוש (לא לא באד וחבר מרעותיה) בדומה לתענוג אינטלקטואלי מספר או ארוחה או מחזה. מתיישבים במטרה לשתות כוס פורט, לא כליווי לקינוח או שיחת רעים אלא שיחת הרעים נסבה על היין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק אינטלקטואלי אלא גם סתם תענוג קולינרי. אין כמו שילוב טוב של יין טוב וסטייק עסיסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-אני שותה כדי לשכוח. -לשכוח מה? -את חרפת השתייה. (ציטוט חופשי מ"הנסיך הקטן". מי היה קודם?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם הקוניקים והסינגל מאלטים שהם כל כך יקרים בארץ שרוב האנשים (כולל אני) פשוט לא יכולים להרשות לעצמם לשתות אותם (לפחו לא בתדירות שאני נוהג לשתות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנחנו חיים בפשטות [במעוננו הזמני], אולם כשכל הדברים החיוניים ברורים וזמינים - אמבט חם ושמפניה קרה, אפונה צעירה וקוניאק ישן." כך כתב פעם צ'רצ'יל לאישתו. אז אם לקחת דוגמא מאישיות מקבילה, המחיר לא אמור להיות לך למכשול. במאמר המצורף מספר הכתב המדיני הבכיר של הניו יורק טיימס, ר.וו. אפל הצעיר, על נפלאות הוויסקי האירי, ההבדלים בינו לבין סקוטש (וויסקי סקוטי) ובורבון (וויסקי אמריקאי), וגם על ההיסטוריה של האיריש-קופי, קפה אירי. מסתבר שהקפה האירי הזה הוא לא כל כך אירי: "אמריקאים שותים סקוטש, בורבון ו-וויסקי בכל מיני אופנים...אבל אנחנו שותים וויסקי אירי...מעורבב עם קפה חם, מתוק ומוקרם. לא כך נוהגים האירים." אולי כמה מנות של המשקה החם-מתוק-חריף הזה יעזרו לשכך את הברברת שפושה לאחרונה באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר קפה אירי- יש למישהו מקום מומלץ לשתות אותו? --- Xslf שאוהבת קפה אירי, אבל לא שתתה אותו מאז שחזרה מצרפת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת ויציב. מקודם, כשמישהו קשקש על כך שרבין היה שיכור, רציתי להעיר שאני תמיד אעדיף ראש ממשלה שיודע לשתות כוס טובה של בורבון בסוף היום, מאשר אחד שנדמה שמשיג תענוג חולני מיין קידוש מעורבב בסודה, אבל חששתי שזה רק יתווסף לתדמית ספוגת אדי האלכוהול אותה טרחתי לטפח כאן באדיקות שכזו. ואם אני כבר פה, אז נראה לי שזה קצת חסר טעם לפרט משקאות אהובים, משום שהדבר תלוי עד מאוד בסביבה, במצב הרוח ובעומק הכיס. ובכל זאת, בראש הרשימה שלי נמצאים בורבון אמריקאי, וויסקי סקוטי, בירה אירופאית (בלגיות בעיקר, למרות שיש גם הולנדיות וגרמניות מעולות), ליקר שזיפים יפניים, סאות'רן קומפורט, מרלו וקיאנטי. אני נהנה גם מקוקטיילים שונים, אבל תמיד בעדיפות שנייה לעומת משקאות ''נקיים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל לתת את שם המאמר והכותב באנגלית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The Other Whiskey, Standing Up on Its Own
By R. W. APPLE Jr. http://query.nytimes.com/search/article-page.html?pa... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פשר ההתענינות המאוחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו החלטתי להיכנס לקישור וניסיתי לעשות את זה ללא צורך ברישום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |