בתשובה לeasy, 21/10/02 15:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני הייתי מאלו ששברו את הסטטיסטיקה: גם הייתי כמה שנים בכיתת מחוננים, גם הייתי כמה שנים בכיתת חינוך מיוחד (ושנה אחת הייתי בשניהם בו זמנית...), ובסופו של דבר עזבתי את ביה"ס באמצע כיתה י'. ---- xslf שעכשיו יושבת על התחת ולומדת באופן עצמאי לבחינות הבגרות |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכיתה ז' - כיתה למחוננים. ממוצע 7 (50% מהציונים 10 ושאר הציונים 4). בכיתה ט' - כיתה למאותגרים(בלשון המעטה) של חינוך מאוד מיוחד, עם מסלול מקצועי (ללא בגרות). ניסרתי המון ברזלים. בכיתה י'-יב' - מסלול עיוני רגיל לבגרות מלאה (אבל לא ממש הגעתי הרבה לבית הספר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיתה א - ו בית ספר רגיל. כיתה ז-ח חטיבת ביניים רגילה. כיתה ט - יב בית ספר תיכון מקצועי לילדים מאותגרים חברתית עם חצ'קונים. לא מזמן רכשתי הסמכה כמהנדס שפכים מהטכניקום של מינסק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בסתירה: א. גם מחוננים הם חריגים (נורמטיבית - לטובה), וגם חינוכם הוא שונה מה"רגיל", ולכן - מיוחד. ב. אין סתירה בין ליקויי למידה שונים ובין מחוננות. אמנם אין לי סטטיסטיקה מוכחת, אבל מהתרשמות המבוססת על הכרות אישית, אחוז המחוננים מבין הסובלים מליקויי למידה שונים (כולל דיסלקציה, דיסגרפיה, ADD ו ADHD, ובעיקר אחוז הסובלים מאותם ליקויי למידה מקרב המחוננים, גדול מחלקם היחסי בקרב האוכלוסיה הכללית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקור דיסלקסיה הוגדרה כהפרעה ממוקדת שאינה מלווה בליקויי למידה נוספים. ולכן בממוצע הסובלים מדיסלקסיה הם בעלי מנת משכל גבוהה יותר מאשר יתר האוכלוסייה (פשוט קצצו באופן מלאכותי את הזנב השמאלי של העקומה). הדבר נכון גם לדיסגרפיה. לגבי ADD ו- ADHD, שוב ניתן להאשים את ההגדרה, וגם את מצבם העגום של תלמידים מחוננים במערכות הרגילות (מ-ש-ע-מ-ם) מה שגורם להם לפתח דפוסי התנהגות מסויימים. ייתכן שעדיין משהו נותר בטענה המקורית שהעלת. אין לי מספיק ידע מעודכן בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה משהו משיק שהתפרסם אתמול: http://newsroom.ucla.edu/page.asp?id=3612 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שיש לי מנת משכל, מעניין איפה אני באוכלוסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי 5 שנים להשיג מעמד כזה לבני (גם מחונן, גם זקוק לחינוך מיוחד) ונכשלתי. כאן (בוושינגטון הירוקה) הוא מוגדר באמצעות שני סרגלי יכולת אלה בו-זמנית וקשיי ההתאמה לבית הספר הולכים ומתפוגגים להם. (אגב, בית הספר כאן מחזיק כיתה רב-גילית שלמה עבור אלה שקשה להם להתאים למסגרת. מי שרשום לכיתה יכול לבוא לשיעורים מסוימים או לא להגיע לאף שיעור, אבל חייב דוחות על האופן שבו בילה את זמנו. המבחנים במהלך הלימודים זהים למבחנים של יתר מערכת החינוך המקומית [זה עובד פה במישור מקומי]. הכתה משמשת במיוחד אנשים שמטיילים מתוקף תחביביהם, כמו שחקנים וספורטאים, ילדים שהוריהם חשים שלא-בנוח עם הכנסתם למסגרת מעיקה, וילדים חולים, שצריכים לשלב טיפול רפואים אינטנסיבי עם מערכת לימודים. הדבר היפה הוא שכל אלה היו נושרים באופן אוטומטי אלמלא מסגרת זו – והמסגרת מאפשרת להם ללכת בלי בית ספר, להרגיש עם, ולהשלים לימודים בצורה שתיחשב להם בעתיד, כשההורמונים או מה שזה לא יהיה שהפסיק אותם מללמוד, יירגעו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית הספר הזה נשמע אחל'ה. אולי אם הייתי במסגרת כזו, לא הייתי נושרת (ועכשיו תקועה עם הבגרויות המעצבנות האלה). אגב וושינגטון- מדובר בבירה, או במדינה? --- Xslf מתגעגעת לשנה וחצי שעבדה באיזור סיאטל. היא אפילו נהנתה מכמויות הענק של הגשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזור סיאטל (רק שלוש שעות נסיעה ממרכז העיר). אבל אצלנו ירדו רק 9 אינץ' גשם בשנה האחרונה. נדמה לי שזה פחות מתל-אביב. (ואנחנו רואים מכאן את מאונט רייניר, בימים טובים. איך יודעים אם היום טוב? בודקים אם אפשר לראות את ההר, מצב שמכונה "the mountain is out...") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם תהיי באיזור רדמונד או בלויו, תמסרי לערים הללו ד"ש- אני מתגעגעת :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שישי בבוקר אדביק פתק בנוסח כזה לאחד האוטובוסים שיוצאים ממרכז סיאטל לרדמונד או בלוויו. (ואללה, זו תהיה הפעם הראשונה שאני לבד בעיר הגדולה. כמה משונה!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מסגרת דומה שנקראת ''הפתוח''. היא נותנת חופש יחסי גדול יותר לבחור מה ללמוד ומוכנה לנסות ללמד גם בדרכים שונות מהמקובל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |