|
||||
|
||||
הרבה לפני שהמערכת המכנית תקרוס, תקרוס המערכת הביולוגית שמאחוריה - אני לא חושב שהמערכת שלנו תוכל להמשיך לעקוב בצורה רצינית אחרי כל הדיונים באייל (אני, למשל, ויתרתי כבר על מספר דיונים שאין לי סיכוי לעבור עליהם. מספר ההודעות על ניסוים בבעלי חיים שטרם קראתי (בכל הדיונים הרלוונטיים) עולה על 1000, ואולי אפילו על 1500). כאשר יהיה ברור שאפילו בין כולנו אי אפשר לחלק את כל העבודה, נאלץ למצוא פתרון חדש, שיאפשר מודרציה אמינה של כל הדיונים. עם 10,000 תגובות לחודש, אני לא בטוח איך עושים את זה. עם 20,000 תגובות לחודש, אנחנו נתפגר. |
|
||||
|
||||
פתרון חלקי, גם אם פגיעה חמורה בעקרונות מקודשים באייל הוא נעילת דיונים. למשל החלטה שכל דיון בו יש למעלה מ-500 תגובות יינעל ולא יהיה ניתן להוסיף תגובות חדשות בו. הדבר יבלום ויכוחים אינסופיים, ויגדיר חסם עליון על כמות התגובות האפשרית. החסם גם לא חייב להיות מספרי אלא כל שיטת חסימה אחרת לפי החלטת המערכת (אולי אפשר לעשות על זה סקר?) |
|
||||
|
||||
אפשר גם להגביל את מספר התגובות ביום בכל מאמר (או במאמרים שכבר יש בהם מספר מסוים של תגובות), אבל דבר כזה יביא רק ל"תחרות" בין הכותבים על הניסיון להשיג כמה שיותר תגובות מתוך המאגר המוגבל. אני לא חושב שיש מקום לפעולה כזאת. זה לא סתם פגיעה ב"עקרונות מקודשים", אלא פגיעה ב-raison d'etre של האתר. אגב, ידעתם שהאיש שהופקד על חקירת הצלף מוושינגטון נקרא מוס? כפי שציין מכר שלי, זה אומר שבטלוויזיה מדברים כל הזמן על "הצ'יף מוס". (: |
|
||||
|
||||
אתם יכולים לסמוך על כמה מהמשתתפים הקבועים שיהיו סוכנים שלכם ויאירו את תשומת לבכם להודעות חריגות. כל שעליכם לוודא הוא שכל דיון נקרא ע''י סוכן אחד לפחות, ושהקהל יודע שאתם מצפים ממנו לעירנות בתחום הזה. אם הייתם מוכנים לגייס גם סוכנים פרובוקטורים הייתי מתנדב, אבל היה יוצא שאני צריך להלשין על עצמי לעתים קרובות וחוץ מזה אני לא רוצה להרגיז את ניצה. |
|
||||
|
||||
אני והאלמוני המקורי (מהדיון ההוא) מתנדבים לשירות מילואים באי השדים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עוד עורכים, אולי? |
|
||||
|
||||
האמת שכבר מתחילת קיומה של המערכת, קיימת אופציה להגדיר אנשים כ''משגיחים'' - כלומר, בעלי סמכות למחוק תגובות (או לשלוח אותן לאי השדים). עד כה חששנו למנות אנשים לתפקיד כזה, בגלל הרגישות שלו. במקרה הצורך, אני מניח שנפעיל את האפשרות. עוד חזון למועד. |
|
||||
|
||||
אני מוכן להתנדב לניסוי. מצד שני הסטנדרטים שלי כל כך נמוכים שזה לא ישנה כלום. מצד שלישי אני משתמש בביטוי מצד שני הרבה יותר מידי. (י. פופק שוקל לעבור למאידך גיסא) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |