|
||||
|
||||
פלאי, ראשית, זכור שהמאמר הוא סקירה של ספר ולא הספר המלא. ג'יימסון מדבר על היבטים נוספים אצל וורהול, ואם תרצה אתה יכול לקרוא אותו (או את הגירסה האנגלית שיש קישורית אליה בחלק א'). שנית, ספרו של ג'יימסון *אינו ספר על וורהול*. ג'יימסון משתמש בוורהול כדוגמה (ובהרבה דוגמאות נוספות אחרות) כדי להמחיש עקרונות אחדים של התרבות הפוסטמודרנית. בקצרה, ביקורת מסוג זו שלך, בייחוד כשהיא נוגעת לריטוריקה, מחייבת בראש וראשונה קריאת הטקסט במקור. |
|
||||
|
||||
ראשית כל, אתה צודק כמובן באמירתך האחרונה. אבל במאמר מסוג זה לא ניתן לבוא בטענה לספר, שהרי המאמר לא מייצג אותו במלואו, ולא ניתן לבוא בטענה למאמר, שהרי הטענות אינן שלו אלא תיאור של טענות הספר. אז האם עדיף לא לומר דבר במידה וחלקים מדמות הספר שמשתקפת במאמר צרמו לי מאוד? הרי לא מדובר במאמר ביקורת ספרותית,כי עם במאמר שמתפקד על תקן דגם ממוזער של הספר ומטרתו, כפי שאני מבין אותה, היא למסור את הרעיונות המובעים בספר, ולא רק לדווח על קיומו של ספר כזה. |
|
||||
|
||||
פלאי, הבהרה הנוגעת להקשר מרכזי שבו ממוקם וורהול בספרו של ג'יימסון (ואני חוזר ומדגיש, כדוגמה בלבד) תוכל למצוא בתגובתי שכותרתה "קרטוגרפיה של חלל-העל הפוסטמודרני" (בפסקה החמישית): |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |