בתשובה לחן שפירא, 21/10/02 7:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את צודקת בהחלט. השופט ברק כינה את הבניה הבלתי חוקית ''מכת מדינה'', בדחותו עתירות של אנשים אשר נצטוו להרוס בניה ללא אישור, ואפילו היו אלה סככות שהקימו בגינת ביתם. ישנם מקומות בארץ בהם לא נאכפים חוקי התכנון והבניה. אני מנחש שדווקא עמית מנדלסון יוכל להרחיב בנושא זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ארים את הכפפה בקצרה. יש הרבה מאוד מקומות כאלו, החל בתוספות בנייה לא מאושרות במאה שערים, עבור בבתי מגורים ביישובים ערביים וכלה במחסני תעשייה ומסחר בקיבוצים ומושבים. הבנייה הבלתי חוקית ואי קיום החוק הם אכן מכת מדינה, אך גם נראה שגורמי אכיפת החוק נרתעים מאכיפתו על העבריינים הגדולים ביותר. בעוד שאזרח ממוצע שיבנה פרגולה בחצרו צפוי לצו הריסה, מושבניק שיהפוך את לול התרנגולות הנטוש שלו לחנות מסחרית משגשגת בלא אישור, כמעט אף פעם לא ייענש (אולי רק אם הוא מסוכסך עם שכניו או עם המועצה האזורית). אותו הדבר, צר לי לציין, לגבי האוכלוסייה הלא-יהודית, שחלקה בעבריינות הבנייה למגורים בולט. ואולי תופתעו, אבל חוץ מהבדואים בנגב, הבעיה חמורה בפרט במגזר הדרוזי. כך למשל, במשך שנים הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בעוספיה אישרה בתי מגורים בקרקע חקלאית לפי היתר לשימוש חורג, היתר שלא היה בסמכותה לתת (שימוש חורג נועד לבנייה ארעית ולא למבני קבע ובוודאי שלא למגורים). משרד הפנים החליט לקחת יוזמה ולמנות את בנצי מורדוב מת''א ליו''ר הוועדה שיעשה סדר. זה נתקל באלימות קשה כולל שריפת משרדי וועדת התכנון והבנייה בעוספיה. אלימות תכנונית דומה היתה כאשר החליטו תושבי עוספיא שאנטנות סלולריות בכפרם מסכנות את חייהם - הם פשוט הציתו את האנטנות. באותה צורה, פרצו תושבי בית-ג'אן דרכים בלב שמורת הר מירון, לחורפיש ולעין אל-אסד, וחסמו את הגישה לאכיפת החוק לפקחי רשות שמורות הטבע ולמשטרה. העבריינים ידועים, ובכל זאת הרשויות התקפלו. אם נשקלל גם את מידת מצוקת הדיור כגורם מקל, הייתי אומר שהמגזר הדרוזי הוא המוביל בעבירות תכנון ובנייה בתחומי מדינת ישראל, יותר מכל מגזר אחר בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב המכריע של המקרים שתוארו לעיל, לא נשלח הצבא (ואפילו לא המשטרה, למרבה הצער), כדי לאכוף את החוק בכח. מקרים של הריסת בתים של עברייני תכנון ובניה בתוך תחומי הקו הירוק הם נדירים, וכרוכים בהליך משפטי ממושך. אם כן יש לנו אכיפה סלקטיבית מאד של החוק: אם אתה ערבי שבונה מבנה-קבע בלתי-חוקי בטייבה, נעלים עין. אם אתה יהודי שבונה סככה חקלאית בשומרון - נשלח את צה"ל להרוס אותה. זאת מדיניות בעיתית מאד, שספק אם עומדת במבחן החוק - וודאי שאינה עומדת במבחן הצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... לידיעתך, 85 מבנים של פלשתינאים נהרסו בשנה האחרונה ע"י הצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעיון את המאמר המקושר. אלה העובדות העולות ממנו: - ביו"ש ובמזרח ירושלים ישנם מאות מבנים בלתי-חוקיים שהקימו ערבים, ושלא נהרסו עד כה. - 85 המבנים שנהרסו(רובם ככולם ריקים) נהרסו *מסיבה בטחונית* (ולא משום שהיו בלתי-חוקיים!). טענתי, אם כן, בעינה עומדת: כשמדובר בחוקי הבנייה, האכיפה היא סלקטיבית ומגמתית - לטובת הערבים ולרעת היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"- ביו"ש ובמזרח ירושלים ישנם מאות מבנים בלתי-חוקיים שהקימו ערבים, ושלא נהרסו עד כה" - ביו"ש ובמזרח ירושלים ישנם מאות מבנים בלתי-חוקיים שהקימו יהודים, ושלא נהרסו עד כה. (כולל חוות גלעד ששוקמה חיש מהר). כל עוד לא תבסס את טענתך ע"י עובדות מספריות (ליהודים הרסו aX בעוד לערבים הרסו X כאשר a>1) טענתך תשאר בלתי מבוססת וריקה מתוכן. אתה גם שוכח שהריסת המאחזים הבלתי חוקיים נובעת מסיבה *בטחונית* לכל דבר, עפ"י דעתם של קובעי המדיניות (לא מדובר בסתם איזה אכיפת חוק של רשות מקומית, כמו שאתה מנסה להציג את הפעולה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי לא מזמן הערכה שבעזה בלבד, נהרסו בשנה האחרונה 600 בתים ע"י צהל. נגד חלקם בכלל לא עמדו צוי הריסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכל הבתים הללו נהרסו בגלל שנבנו ללא אישורים כדין ובניגוד לתוכניות המתאר, נכון? יש להפריד בין הריסה שהיא צורך מבצעי (הריסת חוות גלעד אינה כזו!) לבין הריסה בשל "אי-חוקיות". אלא אם כן אי-החוקיות במקרה של החווה היא רק תירוץ, ואז על שר הבטחון לעמוד מול העם ולומר את האמת: "שלחתי את צה"ל לפנות את האנשים האלה כי מעשיהם אינם נאים בעיניי, ואינם תואמים את השקפותיי המדיניות". הבעיה היחידה היא שהאמת הזאת אינה עומדת בשום אמת מידה של שלטון-החוק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |