בתשובה לפלאי גרייצר, 20/10/02 23:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פלאי, ג'יימסון בחר בוורהול כנציג מובהק ומוכר של האמנות הפוסטמודרנית והשתמש בו כדוגמה לאיפיון מגמות תרבותיות בעידן הקפיטליזם המאוחר, אך בשום מקום בספרו של ג'יימסון לא מצאתי ניסוח שפוסל את וורהול במפורש. (גם ראה שוב את עמדתו של ג'יימסון בפסקאות הסיום של המאמר). לעניין אי היכולת להשוות *איכותית* יצירות מתקופות תרבותיות שונות התייחסתי באחת מתגובותיי בחלק א' של המאמר. ראה תגובתי שכותרתה "מבנה-בסיס ומבנה-על", בעיקר בפסקה השלישית שנוגעת לאבחנתו של ג'אמבטיסטה ויקו על כך שאי אפשר להשוות איכותית בין הגיבור ההומרי לגיבור השקספירי כי הם תולדה של תקופות תרבותיות שונות: נ.ב. אני אישית אוהב את וורהול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, ג'יימסון חוטא כניראה בדמגוגיה בשתיקה- כשהוא מדבר על מה שאין בוורהול, ולא אומר מילה על מה שיש בו, יש בכך רמיזה לכך שלדעתו היה ראוי שיהיו בוורהול הדברים האלה, ושאין לו איכויות מהותיות משלו. זו אכן אמת לומר שאין דרמה כבדה ומהורהרת באליס, אך כשמישהו בוחר לציין זאת ולא לומר דבר על המורכבות, ההומור, האבסורד, התום, והצבעיוניות, ניתן להסיק שכוונתו להביע עמדה שלילית לגבי הספר, וניתן גם לומר שהוא עושה זאת בדרכים לא כשרות. ואגב, כלל לא טענתי שאין להשוות איכותית בין יצירות מתקופות תרבותיות שונות, ואני כופר באמירה זו. הטענה שלי נוגעת לטכניקות רטוריקה שנדמה לי שאני מזהה בספר כפי שהוא מוצג כאן, ולהן בלבד- לצורך העניין ניתן להחליף את ההשוואה בין המאות באמירה שדוריאן גרי נופל מאליס מכיוון שהוא חסר את ההומור, התום, והצבעוניות. סלח לי על הטרחנות שבהבהרה, אגב, אני פשוט מעדיף להימנע מלטבול את ידי ברלטיביזם אם אני יכול להימנע מכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלאי, ראשית, זכור שהמאמר הוא סקירה של ספר ולא הספר המלא. ג'יימסון מדבר על היבטים נוספים אצל וורהול, ואם תרצה אתה יכול לקרוא אותו (או את הגירסה האנגלית שיש קישורית אליה בחלק א'). שנית, ספרו של ג'יימסון *אינו ספר על וורהול*. ג'יימסון משתמש בוורהול כדוגמה (ובהרבה דוגמאות נוספות אחרות) כדי להמחיש עקרונות אחדים של התרבות הפוסטמודרנית. בקצרה, ביקורת מסוג זו שלך, בייחוד כשהיא נוגעת לריטוריקה, מחייבת בראש וראשונה קריאת הטקסט במקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, אתה צודק כמובן באמירתך האחרונה. אבל במאמר מסוג זה לא ניתן לבוא בטענה לספר, שהרי המאמר לא מייצג אותו במלואו, ולא ניתן לבוא בטענה למאמר, שהרי הטענות אינן שלו אלא תיאור של טענות הספר. אז האם עדיף לא לומר דבר במידה וחלקים מדמות הספר שמשתקפת במאמר צרמו לי מאוד? הרי לא מדובר במאמר ביקורת ספרותית,כי עם במאמר שמתפקד על תקן דגם ממוזער של הספר ומטרתו, כפי שאני מבין אותה, היא למסור את הרעיונות המובעים בספר, ולא רק לדווח על קיומו של ספר כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלאי, הבהרה הנוגעת להקשר מרכזי שבו ממוקם וורהול בספרו של ג'יימסון (ואני חוזר ומדגיש, כדוגמה בלבד) תוכל למצוא בתגובתי שכותרתה "קרטוגרפיה של חלל-העל הפוסטמודרני" (בפסקה החמישית): |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |