|
אין לי נתונים כמותיים מדוייקים. לגבי איכות המים: מי החצבאני ככל הידוע לי במליחות נמוכה ולכן חשובים במיוחד לאיכות מי הכינרת. אין לשכוח שבכינרת עצמה יש מעיינות מלוחים, שרק חלקם נשאבים החוצה במסגרת "המוביל המלוח" אל הירדן הדרומי.
לחצבאני/שניר שני ריכוזי מעיינות. מעיינות חצביה, כ-25 ק"מ צפונית לגבול, הם המשניים ומנוצלים כמעט עד תום בידי לבנון בעונת הקיץ. מעיינות וזאני נמצאים ממש לצד הגבול והם המעיינות הראשיים של החצבאני. לאור יחס לבנון וסוריה למקורות מים של מדינות אחרות (סכר סורי החוסם כמעט כליל את זרימת הפרת לעיראק, סכרים סוריים החוסמים את זרימת המים לירמוך ולמפעל המים הירדני, שאיבה וניצול עד תום של מעיינות חצביה ומעיינות נחל עיון), לדעתי פוטנציאל הבעיה לגדול הוא עד המקרה הגרוע ביותר. כעת כבר יש טענות שבכוונת לבנון לנצל את אקוות המים של מעיינות הדן, ובכך למעשה לפגוע אנושות במקור הירדן הראשי, דבר שמתברר שאפשרי טכנית למרות מרחק של כ- 3 ק"מ מגבול לבנון. שינוי כזה יפגע עוד יותר באיכות מי הכינרת.
אני מתחיל לחשוב שהפתרון היחידי יהיה חידושה של רצועת ביטחון מוגבלת בשטחה, בשטח של כ-25 קמ"ר השולטים על מעיינות הווזאני והאקווה למרגלות החרמון, ושליטה במסגרת זו על שני כפרים לבנוניים קטנים. זה יהיה כרוך בהרבה מאוד צרות, אך יחסוך לנו בעיות חמורות בתחום ההידרולוגי.
|
|