|
||||
|
||||
האם חייל דתי רשאי לסרב פקודה במקרה כזה? ומה יחס המערכת לכך? |
|
||||
|
||||
עקרונית, חייל דתי (או חילוני, אין הבדל) אינו רשאי לסרב פקודה במקרה זה, שכן מדובר בפקודה אשר אינה ''בלתי חוקית בעליל'', לכן עליו לבצע ולקבול בדיעבד. מעשית, בד''כ לא יכפו על חייל דתי לבצע פעולה בלתי חיונית בשבת, ואם בכל זאת ינסו לכפות עליו, והוא יסרב, יש להניח שיתחשבו בכך, אם כי זה לשיקולו של קצין השיפוט אשר ידון בעיניין. |
|
||||
|
||||
אלא ששיקרו לחיילים ואמרו שהרבנות הצבאית אישרה את הפעילות בשבת. הסירוב הוא, במקרה כזה, בהתאם לפקודות מטכ''ל - אלא כשכדי שמותר יהיה (לדעתי) לחייל לסרב, הפקודה צריכה להיות ''בלתי חוקית בעליל''. הטיפול במי שנתן את הפקודה הוא סיפור אחר. |
|
||||
|
||||
עבור מפקד חילוני הנזק שייגרם מחילול שבת הוא בסך הכל טיפה פגיעה בפולקלור היהודי, וכמה שלא ינסה ויצהיר על כך, לא יוכל להכנס לנפשו של החייל שעד עתה חונך ששמירת השבת והמנעות ממלאכה בה הוא ערך מהותי. עבור מי שמרגיש מחויב למערכת הנורמטיבית היהודית ברור שהדבר שונה. בשרותי הצבאי נתקלתי בלא מעט מקרים של מחלוקת בהגדרת 'פיקוח נפש' בין תלמידי ישיבה לבין בוגרי קורסים פיקודיים של צה"ל, ובמקרה או שניים היו עונשים. המוזר בסיפור על החיילים הדתיים הוא שגם קצינים האמינו לבלוף שפינוי אזרחים קשור בפיקוח נפש, ולא סרבו לפקודת הנסיעה. סיפור קצר: בארועי המנהרה הפלוגה הוקפצה באמצע שבת לבסיס בהר חברון וכשהגענו הורו לנו להתארגן לפעילות לקראת מחר - בעוד 20 שעות. יש לציין שהבסיס בו שהינו היה במרחק שעה נסיעה בטיולית. |
|
||||
|
||||
לגבי הסיפור - באירועי המנהרה היה סיכון חיים מובהק, ויתכן שבעצם הגעת הפלוגה שלכם לאזור הר חברון היה משום תגבור הכוחות במקום (גיבוי, חילוץ וכדומה). ראוי יותר להחמיר בפיקוח נפש מאשר להחמיר בהלכות שבת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |