בתשובה לewilde, 20/10/02 14:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השנה כלל אוכלוסייה יהודים אחוז היהודים מכלל האוכ' 1850 343,000 15,000 4.3% 1880 450,000 24,000 5.3% 1890 500,000 47,000 9.4% 1903 600,000 50,000 8.3% 1914 700,000 85,000 12.1% 1918 600,000 56,000 9.3% 1922 836,000 84,000 11% 1925 968,000 121,000 14.4% 1930 1,156,800 164,000 16.6% 1935 1,630,000 322,000 24.6% 1940 2,007,000 463,000 30% 1948 1,900,000 600,000 31.6% |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל הפניה למקור? לפי הנתונים הנ"ל הזיכרון שלי לא עד כדי כך גרוע. מספר הערבים ב1880 היה 426 אלף. והאוכלוסיה הערבית שילשה עצמה עד 1948. נראה שבאותה תקופה בה היגרו לישראל 600 אלף יהודים, היגר מספר דומה של ערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוכח כמה דברים: - שיפור גדול ברמת החיים וירידה דראסטית ברמת התמותה. כך למשל יובשו או נוקזו שטחים ביצתיים רחבים, ועם תום המנדט למעשה נכחדה מחלת הקדחת מהארץ (עוד לפני ייבוש ביצות החולה, שהיה מיותר מבחינה זו), כך שללא ספק תוחלת החיים ביישובים הסמוכים לאזורי הביצות עלתה. דוגמא אחרת היא סלילת רשת כבישים שאיפשרה נגישות לבתי חולים, הקמת בתי חולים בערים הגדולות ועוד. - חסרים לנו כאן נתונים כמו שרידות תינוקות לאחר לידתם, תוחלת החיים הממוצעת ועוד שישפיעו בוודאי על המסקנות. - אפשר די בקלות לחשב מהנתונים את קצב הגידול של שתי האוכלוסיות, ולנסות לראות עד כמה קצב הגידול הערבי מתאים לנתונים דומים הידועים לנו מהעולם השלישי עם צמצום גורמי התמותה ואפילו לנתוני קצב הריבוי הטבעי כיום של ערביי ישראל, השטחים וירדן. - אגב, בישראל של 1949 היו כמדומני כ- 100 אלף ערבים. אחרי 54 שנים יש כמיליון ערבים. גם אם נגרע מזה את תושבי מזרח ירושלים וכל מיני איחודי משפחות, האוכלוסייה גדלה פי 7-6 לפחות, כאשר עיקר השיפורים הבריאותיים נעשה לדעתי בתקופת המנדט ולא בימינו. מדוע אתה מתעקש לזלזל בגורם זה כגורם מכריע בריבוי הטבעי הערבי? מה שכן, הגרף די מלמד שאלמלא הספרים הלבנים הבריטיים, ייתכן שכבר בשנות ה-40' היתה האוכלוסייה היהודית מגיעה לרוב מוחלט בארץ בלא טרנספר, למרות הריבוי הטבעי הערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, אני חוזר בי מהדברים הנ"ל1. אם נניח שהריבוי הטבעי הממוצע (שלא מהגירה) היה 1 אחוז לשנה, מספר הערבים אמור היה להיות כ830 אלף ב1948, ומכאן שכ500 אלף ערבים היגרו לתחומי ישראל. אם נניח 1.5 אחוז, אנו מגיעים ל1.1 מליון, מה שמשאיר רק 200 אלף מהגרים ערבים, למעשה מותיר את טענת ההגירה הערבית כשולית עד לא קיימת. אם נניח 2 אחוז, אנו מגיעים ל1.6 מליון, מה שאומר שההגירה הערבית לישראל היתה בכלל שלילית. קשה לי להעריך מה יותר סביר. יכל בהחלט להיות שהריבוי הטיבעי היה אפילו שלילי בתקופות מסויימות של רעב או מגיפות. אני כן זוכר בוודאות נתון מדהים אחר: אוכלוסיית העולם הכפילה עצמה *פעמיים* בתקופת המאה העשרים(!). אין זה אומר שגם האוכלוסייה הערבית בא"י הייתה חלק מהמגמה הזו בתקופה הרלבנטית (בחצי השני של המאה ה20 אנו יודעים שכן). 1 עם זאת זכורים לי משום מה המספרים כפי שתיארתי אותם, כך שאולי עוד אשוב עם תגליות "חדשות". נ.ב. "בניתי" על אנשים כמוך בעניין הזה: תגובה 99639 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אספן חצי כפייתי של ספרים שלא מעניינים אף אחד, יש לי מדף מיוחד בשבילם. הספר הספציפי ממנו רוב הנתונים, הוא:" העם היהודי ארץ ישראל ומדינת ישראל 1880-1939 . כתבה אותו אביגיל אורן הוא יצא בהוצאת מרכז זלמן שזר ובית הוצאה כתר ירושלים,ופעם פעם למדו ממנו בבתי ספר טכנולוגיים. בעיני הוא עולה בכמה דרגות של חביבות על ספרי הלימוד שבני לומד מהם. בהזדמנות זו אולי אפשר לענין אותך בספר שקיבלתי לאחרונה,ואף הוא לא מעניין אף אחד? שמו "שלושים שנות יציבות 1943-1973". הספר בהוצאת עם עובד וארגון הפועלים היציבים והקבועים ב"סולל בונה". יש בספר תמונות מרהיבות כמו שולחן-הנשיאות בעצרת ארגון-היציבים לציון מלאת 10 שנים לקיומה של היציבות. תמונה אחרת מראה את קהל היציבים ובני-משפחותיהם עוקב בענין אחר התוכנית האמנותית בעצרת החגיגית לציון מלאות20 שנה לקיום היציבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכנס התקיים בבֵית יציב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באולם ''היכל התרבות'' בתל-אביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עיסוק מסוכן, קצת. בבית שגדלתי בו היה לאבא אוסף שכזה, ובגיל 13 או משהו החלטתי לקרוא את כל הספרים בבית (והיו בסלון, בחדרים, במחסן, ברוב ארונות המטבח), ולפי הסדר. הפרוייקט נכשל כשהגעתי לתולדות חיל האוויר לדורותיו, ספר שכלל את פירוט כל המטוסים וחלקי החילוף בכל שנה. (וכן, סיימתי את הספר הזה, אבל שם זה נגמר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון,העיסוק הזה מסוכן ליציבות חיי הנישואין שלי. אחד הספרים במדף שאני מבטיח לעצמי להגיע אליו בקרוב, נקרא: "מערכות חשמל-מבנה-עקרונות -שירות" בהוצאת ארגון עובדי הפלחה. הספר מתחיל בעקרונות תיאורטיים ומסיים במנגנוני הינע למתנעים של טרקטורים. האם היית מוצאת ענין ב"במו ידיך-100 עבודות יד לבנות הנעורים" של שולמית הרטל הוצאת ספרים קרני בע"מ תל-אביב שהנו מהחביבים עלי. למשל הפרק:איך תופרים סינר. "כשכל הסינרים בכביסה ועליך להכנס למטבח,מה את עושה אז? מה? אין לך בכלל סינרים? לא יאומן, ובכן נצטרך לתפור אחד. בחרי לך בד כלשהו..." ובעלך ודאי היה נהנה מ"בית-ספר לממציאים,כל אמצאותיו של פוטי והמכשירים שעשה במו ידיו" מאת דב ברנשטיין, כמו למשל כיצד מצא פוטי שיטה מהירה לחלק דף ברוחב 15 ס"מ ל-17 חלקים שווים. "פוטי עמד במקומו מחייך. המורה הבין כי הוא השתמש שוב באחת מתחבולותיו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם גומי, כמובן. לוקחים רצועת גומי, מסמנים עליה במרחקים שווים (נניח 1 ס"מ) את מספר החלקים הרצוי, ומותחים אותה לאורך הדף שיש לחלק. וזהו - קיבלנו חלוקה מדוייקת של הדף. לפותרי תשבצים הנוהגים ליצור עותק של התשבץ מומלץ לשמור רצועה מוכנה מראש. "'יש לך בן קטן', אמרו לאביו של פוטי, "שמודדים אותו במטר רגיל. אך כנראה צריך למדוד אותו במטר של גומי."' הפטנט של פוטי לתיקון שרוכים הציל אותי לא פעם מאיחור לבסיס. בימי התיכון השתמשתי בסימניית-הפינה; ובשיטה שלו לשקילת כלבלב סרבן אני משתמש כיום כדי לשקול את בני על משקל שאינו מותאם לתינוקות. (אין צורך לומר כי השיטה מובנת מאליה, אלא ששם נתקלתי בה לראשונה). ספר מופלא. מה הוא עושה אצלך במדף "ספרים שלא מעניינים אף אחד"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מורפיום? :-) אבל זה מזכיר לי משהו שסיפרה חברה שנחשפה לקלטת של אמנון יצחק: הנ"ל טוען בדרשותיו שלאדם יש נשמה, ושהטענה הזו הוכחה כאשר שקלו אדם חי והשוו את המשקל לזה של אותו אדם כשהוא מת. ללא ספק, עוד הוכחה לנצחיותה של רפואת ימי הביניים הנוצרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו ניסוי מפורסם הוכיח לא זאת בלבד שלאדם יש נשמה, אלא גם שהנשמה היא חסרת משקל! אגב, בניסוי דומה שמדד את הפרשי הטמפרטורה בין אדם חי למת התגלה שהניצוץ האלוהי הוא בעל ערך תזונתי של 800 קלוריות. יש הטוענים שהקניבלים גילו את זה קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מורפיום... פשוט עולים על המשקל עם הכלבלב, ואח''כ בלעדיו, ומחשבים את ההפרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אצלנו בבית היה רק את ''נסה ודע שעשועי מדע'' הנפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך פנקס הטיפולים של סילבי: "רשמו את משקל חתולכם פעם בשנה בתאריך קבוע. למציאת משקל החתול, יש להחזיק את החתול על הידיים, להשקל ולחסר את משקלך מהמשקל הכולל." לי אין משקל של בני אדם. במהלך הטיול שלי בדרום אמריקה, קניתי באחד השווקים משקל קפיץ עד 15 ק"ג. (לכל רוכלת ברחוב יש כזה כדי לשקול פירות, ירקות, אורז וכד') כדי לשקול חתול מכניסים אותו לשקית בד או פלסטיק ותולים אותה על המשקל. החתול לא מתלהב מהרעיון, אבל לא שואלים אותו. (וזה בטח פחות נורא מהשיטה לרחוץ חתול בלי להפצע ובלי להפוך את האמבטיה לאזור אסון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא שאלתי את איניגו 1 מה דעתה על זה שנסע לוטרינר ונוציא לה את התפרים. היא מצידה, לא שאלה אותי מה דעתי על זה שהיא תנעץ בי את הצפורניים החינניות שלה, ותברח לגינה של השכנה ממול. 1 החתולה שלי. באמת שאתם כבר צריכים לדעת את השטות הזו. _____ העלמה עפרונית, ג'ינס חדש, אינטרנט מהיר, ראייה מטושטשת ודעה מאד שלילית על זה שיותר מדי אנשים התחילו עם "למטהים של התגובות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוציאי על זה זכויות יוצרים ותתבעי את כל מי שמשתמש בזה. ------------ ארז, כהרגלו חושב רק על כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא מושתן, אבל קשה לך לשים קו תחתי במקום סדרת מקפים מקוטעת? שוף: ________________ ליאור בתום יום מתיש נוסף, מתרפק על האייל כעל ביב השופכין של איניגו ובעלתו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי! עכשיו שמתי לב שגם אני תמיד עשיתי את הטעות הזאת של -------- במקום ________. תודה שהארת את עיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם שתדעו. ואיניגו זאת חתולה, לא חתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי! למה אותי את לא אוהבת (אני האלמוני מלמעלה)? דווקא ידעתי שאינגו זאת חתולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'יזס...כתבתי שתי תגובות בהפרש של 5 דקות שמתחילות במילה "הי!". לילה טוב לעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא צריכה סיבה בשביל לא לאהוב מישהו. אני צריכה סיבה בשביל _כן_ לאהוב מישהו.1 וזה סתם לא כיף לי שכולם עכשיו "עושים למטהים של הודעות". זה מרגיש לי טיפשי. אבל עזוב, החלטתי שאני מפסיקה לפרסם תגובות לא רלוונטיות,ועד עכשיו דווקא עמדתי בזה לא רע בכלל.2 1או לשנוא מישהו. או לגלות כל יחס שהוא לא אדישות תהומית למישהו. 2אין לי טיפת חוט שידרה מסתבר. וחבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאור, תראה, אני לא מבין מדוע אתה נזקק פעם אחר פעם להשתמש בשפה מלוכלכת, ועוד להתהדר בה באמצעות הסתייגות-תת-קווית כמין הפוך על הפוך. אני רוצה לציין בצער שסגנון (בניגוד לתוכן) התגובות שלך (כן, במיוחד שלך לאור הפז"ם האיילי שלך) מעורר בי (לפחות) הסתייגות של שאט נפש(*). לעיתים הורים מסתכלים על הילדים שלהם ברגע של חוסר אונים ונאנחים לעצמם בחוסר סבלנות - יאללה, תיגדלו כבר. לא, אני לא חושב שאתה ילד אבל אני חושב שאתה מבין יפה מאד מהי האווירה האיילית האידאלית. להגנתי אני יכול לטעון, שעל פי ההגדרה המילונית של אמברוז ביירס, "נתעב" הוא טיבה של דעת הזולת. (*)בדומה למה שאני מרגיש כשאני רואה לפעמים את המילון של דניאלה לונדון דקל - קרא את מכתבו של אחד ש' פרי (לא, זה לא אני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר במדף הספרים שלא מענינים (לצערי) אף אחד חוץ ממני. בהיותי ילד בניתי מביטן (פריסקופ) למחבואים שגרסה משוכללת שלו יצרתי אח"כ כמבוגר. גם היום כאשר החור בקיר מתרחב והדיבל מרקד בתוכו, אני עושה כעצתו של פוטי, ומכניס אותו חזרה עטוף בצמר פלדה. כאשר כדור הפינג-פונג נמעך קלות, נעים לגלות שבישולו במים רותחים משיבו במהרה לאיתנו. ולענין הגומי- אין זו התשובה הנכונה. פוטי הניח את הסרגל *באלכסון* כך שקצה הסרגל והמספר 17 נגעו כל אחד בקצה אחר של הדף שרוחבו 15 ס"מ.הוא סימן נקודות לאורך הסרגל,חזר על הפעולה במרחק מה מהסימון הראשון,ואז העביר קוים בין הנקודות. אכן ספר מופלא* כל כך שלמרות שאיש איננו מתענין בו,רשמתי עליו את האכס ליבריס עליו הוא ממליץ: שמעו אלי אנשי חכמה הואיל וישנם אנשי מזימה הרואים ספרים בלי חתימה ונוטלים אותם תחת הגלימה ואומרים שלהם הם מימים ימימה -לכן לא נמנעתי מלחתום החתימה: הספר שייך לגרושו. *ורעיון לסקר עתידי,מי מקוראי האייל עוסק ב-DIY בשעות הפנאי,ומי מזמין חשמלאי להרים את הפקק. רעיונות לפטנטים חוסכי עבודה יתקבלו בברכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מרזב יפני שמעת פעם? (אבל את זה למדתי מרוני אלקטרוני, לא מפוטי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הוא תלמידו של פרופסור בר-מוחאי מה"טכנאי הצעיר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא מ"מעריב לנוער" (או שאני מבלבל עם "הארץ שלנו"). ברז מטפטף באמבטיה באמצע הלילה. מחר תתקן אותו, כמובן, אבל מה תעשה בינתיים כדי שתוכל להמשיך לישון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם פוטי היה משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה פתרונות: א. לשים אטמי אוזניים. ב. לפתוח אותו קצת כדי שיזרזף במקום לטפטף. ג. לקשור חוט תפירה על קצה הברז שישתלשל עד לכיור כך הטיפות יזלו במורד החוט ולא יפלו ברעש גדול. ד. לשתות חצי בקבוק יין אדום. הברז ימשיך להרעיש אבל זה כבר לא יפריע לי. במקרה הזה יש סכנה שאני אשכח בכונה לתקן את הברז במשך כמה שבועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. הוא מרזב יפני, ועדיף חוט צמר על חוט תפירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עושה מישהי שהוריה לא הורישו לה פניני חמדה אלו? איך משיגים את הספר האלמותי? אם הספר כבר אינו נמכר בחנויות, למישהו תהיה בעיה מוסרית אם אני אשאיל ואצלם אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הכוונה לספר ''עלילות פוטי'' - הישגתי אותו לפני כמה חדשים אצל איתמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בית ספר לממציאים'' אם אמנון לא מטעני שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן "בית ספר לממציאים" כפי שציין הגלילי,ומהו עלילות פוטי? האם זהו ספר המשך? השם מצלצל מוכר משום מה. אני מקווה שלא יכעסו מדי כאן אם אוסיף שאלה הנוגעת לידע המשפטי שלך. חברי נשוי לדנית שקיבלה עתה תעודת זהות כחולה/ חומה של תושב ארעי,האם מרגע זה רשיון הנהיגה הבינלאומי שלה לא תקף, והיא צריכה רשיון ישראלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוטי הוא גיבור הילדות האולטימטיבי שלי. להלן קטע מפרק הפתיחה של עלילות פוטי: "פוטי הוא ילד קטן וכשרונותיו גדולים; רגלים לו קצרות והוא הזריז ביותר במשחק הכדורגל; ידים לו זעירות ואגרופיו חזקים; פה לו קטנטן והוא מלא שחוק והלצות. הוא תמיד עליז ושמח, שר ורוקד, אוהב הוא משחקים וגם מצטיין בלימודים. ונוסף לכל - קונדס גדול". הרבה תסכול גרם לי הפוטי הזה בילדותי. בשלב כלשהו נעלם לי הספר (מקרה?), ולאחרונה כאמור השגתי אותו אצל איתמר. במפגש המחודש בינינו - די בא לי להקיא ממנו. לשאלתך המשפטית: עו"ד שמחה ניר, משפטן משובח, הוא *ה*מומחה בארץ לדיני תעבורה. היכנס לפורום שלו והשחל שם שאלה. הוא עונה ברצון. הקישור לפורום של עו"ד שמחה ניר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לשמוע. פוטי מ''בית ספר לממציאים'' רק משתבח עם חלוף השנים. תודה על הקישור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הגומי שימש בהעתקת התשבצים בלבד. אגב, למיטב זכרוני הרעוע, האקס-ליבריס היה בלשון יחיד (''הרואים ספר בלי חתימה'', וגו'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי, והציטוט שלך אכן מדויק. עמך הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפירת הסינר 1 היתה נוחלת הצלחה רק אם היה מותר להשתמש במחטים מעוקלות עם חוטים מתכלים מעצמם. רצוי חוטים "שני אפסים". כדי לא להביא את העבודה הביתה 2, אני נמנעת מלתפור דברים אחרים. 1 מה זה בכלל סינר? 2 תירוצים, תירוצים, אז מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינָר הוא מעין סדין, שלא מניחים על המזרָן אלא על הגוף. ותפסיקי להשויץ, כולנו ראינו אי.אר. ויודעים את המלאכה. אפילו לפתוח חזה ולעשות עיסוי לב ידני אני יודע (בעיניים עצומות), תוך שאני צועק "500 סי.סי. סאלין ותביאו 8 מנות דם מטיפוס או". מחפשים אצלכם רופאים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(1) זה הרבה יותר ממה שאני יודעת. מעולם לא עשיתי עיסוי לב ידני, או ניסרתי בית חזה. לעומת זאת, כנראה כרתתי יותר גידולי שד מהאייל הממוצע (ותפרתי יפה יפה אח"כ). (2) לינק שקשור גם ל"אי.אר" וגם ל"ותפסיקי להשוויץ": אבל צריך לקרוא קודם את: (מומלץ במיוחד לארכיבאים) ואת: (זהו פשוט הסדר הכרונולוגי של האירועים) (3) מה זה "אצלכם"? איפה שעבדתי בארץ - כן. נואשות. מחלקות כירורגיות כרגע נמצאות במחסור ניכר של כוח אדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להגיד ''ואאווו'' אבל נזכרתי שיש כאן מישהו שזה גורם לו להשתין, אז אני מתאפק כדי שגם הוא. יש משהו מאד חזק במינימליזם שם, כאילו את הולכת בשקט בשקט בנעלי גומי, כמו התמונה שהיתה פעם בקופ''ח של האחות הזאת ששמה יד על הפה ועושה ''שששש'' כדי לא להפריע לחולים. ומאחרי השקט הזה עומדת הידיעה שסיבתו היא כאבם המייסר של החולים, וסבלם הגדול... קול דממה דקה. תשויצי, תשויצי, מותר לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פיוטי כמו שסכ''ג, אבל גם אני רוצה להגיד ''ואאוו''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |