בתשובה למאור גרינברג, 20/10/02 1:42
שלושה חודשים 100124
easy • בתשובה למאור גרינברג יום א', 20/10/2002, 9:02
קראתי חלק ניכר מהרשימה שלך, ובפרט את כל הספרים שהוזכרו של מילן קונדרה וקורט וונגוט וכן את אלו של ג'ון אירווינג, ג'רום ק' ג'רום ואיטלו קלווינו, וגם את השעור בגרמנית.
את כולם אהבתי, את מי יותר ואת מי פחות. בן הקרקס הוא אחד מהטובים ביותר של אירווינג. (אם מישהו רוצה, יש לי אותו באנגלית)
הסירנות הוא אחד מהספרים הטובים של וונגוט, אבל בעיני גם עריסת חתול וגם ארוחת בוקר של אלופים טובים יותר. (את ארוחת בוקר יש לי באנגלית אם מישהו רוצה, התרגום לעברית לא משהו, נן טוב, זה ספר קצת קשה לתרגום)
את השעור בגרמנית קראתי די מזמן והוא אכן ספר מדהים. הוא מראה בין השאר את ההלם של המלחמה על הדור שבא אחריה.

לעורכים, סקר משלים בפרוש יתקבל בברכה.
מה לגבי סקר מוסיקלי? 100155
ליאור גולגר • בתשובה לeasy יום א', 20/10/2002, 9:50
דווקא 'אם בלילה חורפי עובר אורח' הוא הספר הכי מחורבן של קאלווינו בו נתקלתי עד כה. 'אבות אבותינו' משובח, ויצירת המופת 'הערים הסמויות מעין' ראוי לאזכור נשנה מעל דפי האייל (ארכיבאי - כאן לינק)
את וונגוט טחנתי בימי התיכון העליזים, כשכאמור ניצלתי את ההפקרות בספרית ביצפר. השנה קראתי את 'רעידת זמן' שלו והתמוגגתי. רואים (בפרט בקריאה שניה) שכותב את זה וונגוט בוגר ונבון יותר, גם אם סיפורי המד"ב המוקדמים שלו היו מוצלחים ומקוריים בפני עצמם.

אני קורא הרבה, אך לא מספיק סיפורת. קוונטים 2 למדתי עם קרוב לעשרה ספרים, כל אחד נתן זווית מעט שונה על הנושא, וכשקוראים מספיק מפסיקים להרגיש לא נעים עם הפיגור בהכנת תרגילי בית. זה גם הופך קורסים מזעזעים למובנים יותר. אין הרבה ספרים טובים באמת, אך המשובחים לא נופלים באיכותם מספרות יפה, לפחות בפיסיקה. יש פרקים פואטיים ממש בגולדשטיין וגזיורוביץ'.

אה כן, השנה קראתי סוף סוף את 'מר מאני' הנהדר, שאולי גרם לי לקחת את כל הנסיעה הממושכת לאירופה בצורה הרבה יותר נבואית (ועיין תגובתי עטורת המוזה לגלעד עטור החוטם). גם סיימתי את 'מסע אל תום האלף' אותו זנחתי לפני חצי עשור בעמוד 222, רק כדי לוודא שבאמת אין בשביל מה לקרוא אותו.
'מחזיר אהבות קודמות' של יהושע קנז ליווה אותי לשוויץ למרבה השמחה והנחת.
ס. יזהר מטריד אותי - 'אותו הים' סתמי ברובו ו'ימי צקלג' מונח בביתי כבר שנה כלוויתן זרע מחרחר על ספינה טובעת.
כרגע אני שקוע בקריאת כתריסר ספרים, ובהם ספרו הזכרונות המשובח של אוטו פריש, What little I remember
רואים שהוא פיסיקאי חביב ומבריק.
בספריית צרן קראתי קצת מכתבים של פיסיקאים וגם פילחתי איזו חוברת על סטטיסטיקה והסתברות לפיסיקאים של אנרגיות גבוהות (איזה חנון אני יא וואלאדי).

מה שכן, גם השנה שמעתי המון המון מוסיקה חדשה, איזה כיף. בעיקר חרשתי במשעולי הג'אז למיניו, הרגאיי הקלאסי, הראפ הווטאנגי, המתי כספי והשלום חנוכי. גם הקליק ונושאי המגבעת פרפרו אצלי לצד אלבומים מוקדמים של אהוד בנאי, טאגו מאגו של קאן, הרבה אום כולת'ום, הרבה רביע' אבו-חליל, לא מעט גלן ולז (פלצן אבל את המלאכה יודע), אנסמבל מזרח-מערב (מופיעים ביום חמישי ביפו, 40 ש"ח, שווים כל גרוש), הרבה בלוז (ג'ון לי הוקר, מאדי וואטרז, [נשימה עמוקה,] ראש פינה) ורית'ם-אנד-בלוז קלפטוני.

ואיזה מוסיקה שמעתי באירופה... בהופעה חיה: ויין שורטר קוורטט הגאוניים עם חימום של ג'ון מקלחין הפלצן, הטריו החדש של צ'יק קוראה עם אבישי כהן, אירמין שמידט בהרכב חדש ומשובח, סטפס אהד בקאמבק נהדר ובמחיר מצחיק, אורנג' סטריט המופלאים, בוב מינצר הבינוני, ג'קי טרסון ששווה את היורו וחצי, ועוד כמה ששכחתי את שמם.

בהופעה חיה ובחינם: פיית'לס, אמ.סי. סטריאו'ס, ניו-יורק סקא-ג'אז אנסמבל, חיפה ספטט הנהדרים, והרבה חברים מצרן.

פספסתי כי אני טמבל: קית' ג'ארט במופע חדש ולא מרהיב, הרבי האנקוק (לא מצאתי עם מי ללכת), מובי (ויתרתי), די.ג'יי שאדו וגוטאן פרוג'קט (לחוד אך מספר פעמים - החמצה איומה!), ועוד כהנה וכהנה.

נו, מתי יהיה סקר על מוסיקה ששמענו השנה?
מה לגבי סקר מוסיקלי? 100163
easy • בתשובה לליאור גולגר יום א', 20/10/2002, 10:20
אני דוקא אהבתי את "אם בלילה חורפי עובר אורח". גם "הערים הסמויות מעין" הוא בעיני אחד מספרי המופת של המאה ה20. בכלל, אני די מתלהב מקלווינו.
שלושה חודשים 100410
מאור גרינברג • בתשובה לeasy יום א', 20/10/2002, 22:44
מה זה הטיזינג הזה, 'אם מישהו רוצה'..
שלושה חודשים 100425
easy • בתשובה למאור גרינברג יום א', 20/10/2002, 23:22
מאז ששאלתי ספר מאחד האיילים, אני מפגין בפומבי נכונות לחלוק את ספרי עם איילים אחרים.
מאחר וזה מפריע לך, אני אפסיק עם המנהג המגונה הזה. לא באתי כדי להרגיז.
?! 100427
מאור גרינברג • בתשובה לeasy יום א', 20/10/2002, 23:28
אה.. התכוונתי לטיזינג במובן החיובי ביותר האפשרי.

למען הסר ספק - זה לא מעצבן אותי. זו הייתה דרך מרומזת לברר אם אתה באמת משאיל את הספר (שאותו אמרתי שאני רוצה לקרוא בתגובה מאתמול) ולהביע עניין בשאילתו, תוך התייחסות למסגרת אילוצי זמן ומרחב מצערים ומגבילים ביותר שאני צריך להתחיל להתרגל אליהם.

נראה שעכשיו עברתי לסוף התור.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות