|
||||
|
||||
שים לב שתליתי את ''הגדולה'' לקשר לנבואה ולנביאים. זה לא שאנשים נהיים פחות חכמים או בעלי כשרון אדרבה, יתכן מאוד שהמצב הפוך. מכיוון שעם ישראל עוד לא אמר את המילה האחרונה והשאיפה היא בהחלט לחזור למצב זה של נבואה, והתהליך שאכן היה לאורך הגלות היה תהליך של נביקה מתהפך בגאולה, בהחלט יכולים להיות בדורות הבאים ואפילו באלו הקרובים, כאלו שישנו הלכות שונות, אם כי הדבר כמובן מוביל לשאלה מה ולמה לשנות. |
|
||||
|
||||
הרי לפי שיטה זו לא ימצא פוסק גדול יותר שיחלוק על פסיקת קודמיו, שמעצם טבעם הם גדולים יותר... ? יתרון הנסיון של הפסיקות הקודמות (הפז"ם, הפז"ם...) הוא נקודה יפה. אך מה במיקרה שדווקא הנסיון מורה שהפסיקה רסת-טעם היא..? ומה בין פסיקות הלכה לסתם מנהגים, כמו למשל שטריימל בערבות המושלגות של באר-שבע? לי נראה שכל אלו הם נסיונות נאים לתרץ פחד וחוסר יכולת להבחין בין עיקר לתפל. אם המהות של הקונסרבטיביות היא להימנע משינויים ולשמר את המצב הקיים - ע'מ למנוע התבוללות (הסכנה שבניכר), מדוע היא עצמה מושתת על שינויים? |
|
||||
|
||||
תקרא את כל האשכול, הבהרתי וחזרתי והבהרתי שלא כל דור יראה את רבותיו כעולים עליו, ושאין כל קשר לפז''ם. שטריימל זו לא הלכה ולא מנהג זו אופנה. פנה למי שלובש שטריימל והוא יסביר לך למה אופנתי ללבוש כובעי קוז'אקים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |