|
||||
|
||||
נדמה לי שהאנשים נחלקים לאלו החושבים ש''הסירנות של טיטאן'' הוא הספר הטוב ביותר של וונגוט, מול אלו החושבים שהוא הספר החלש ביותר שלו. אני נהגתי להשתמש בו הרבה בתיכון כדי לגרום לחבריי הלא-קוראים להתחיל לקרוא (ואף נחלתי הצלחה מסויימת). |
|
||||
|
||||
מאוד אהבתי את הסירנות של טיטאן זה לדעתי הספר הכי טוב של קורט וונגוט. אבל רוב העולם לא חושב ככה. כשגרתי בארה''ב הברית הם אמרו שהספרים הטובים ביותר שלו הם בית מטבחיים חמש עריסת חתול וארוחת בוקר של אלופים. |
|
||||
|
||||
אישית, הייתי מקצרת את השורה השישית וכן מתירה את ראשית התיבות ''ארצות הברית''. לפיצול של ''בית מטבחיים חמש'' לשלוש שורות שונות יש עוצמה רבה. |
|
||||
|
||||
"הסירנות של טיטאן" הוא ספר נהדר, אך בדומה ל"ארוחת בוקר של אלופים" התרגום לעברית עושה לו עוול קשה. אני לא בטוח שזאת אשמת המתרגם - הספר קשה מאוד לתרגום. לדוגמא, הפרק "Tent Rentals" כולל מעין שיר לכת אותו שומעים החיילים בראשם כאשר הם צריכים לצעוד בסך: Rrrrrent a tent, Rrrrrent a tent (שזה פשוט אונומטופיאה לתיפוף קצבי של שיר לכת צבאי.) בעברית, זה תורגם ל"אוהל ניטה ניטה ניטה..." ושם הפרק - "נוטי אוהלים". |
|
||||
|
||||
ועם זאת, המהדורה העברית שירתה אותי בזמנו ולא הכזיבה. ד''א, את אותו הדבר אני עושה כאן עם המהדורה האנגלית (שאכן היא יותר מוצלחת). באופן כללי נדמה לי שוונגוט הוא אחד הסופרים שמאוד קשה לתרגם, בשל השימוש הייחודי שלו בשפה. דווקא מתרגמיו לדורותיהם עשו עבודה לא רעה. הגדילו לעשות עם עריסת חתול - התרגום לעברית קולח יותר מהמקור באנגלית, שנוטה לשפה קצת פלצפנית לעיתים. |
|
||||
|
||||
"עריסת חתול" אכן מתורגם היטב, למעט התרגום של גרסת סן-לורנצו לTwinkle Twinkle. |
|
||||
|
||||
לעריסת חתול יש שני תרגומים - ישן וחדש. אני לגמרי מעדיפה את הישן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |