הקרב האחרון על סטלינגראד | 504 | ||||||||||
|
הקרב האחרון על סטלינגראד | 504 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ביים גם את הסרט המצוין "ניצוץ החיים" שהוא הסרט הטוב ביותר שנעשה מאז ומעולם על חיי האדם הקדמון ( טוב נעשו רק כמה בודדים כאלה , אבל בכל זאת ...). בסרט שהוא עיבוד לספר קלאסי של הסופר הבלגי "רוני הבכור" מראשית המאה ה-20 (שתורגם לעברית פעמיים ובפעם הראשונה בידי המשורר נתן אלתרמן) יצר אנו שפה מיוחדת עבור האנשים הקדמונים שהיא שילוב של תנועות ונהמות.למעשה הוא ויועציו המדען דסמונד מוריס והסופר אנטוני ברג'ס יצרו שתי שפות שונות כאלה עבור שתי שבטים שונים בדרגות שונות של התפתחות המופיעים בסרט. ולמרות זאת הצופה המודרני יכול להבין כמעט כל מילה בשפות "קדומות " אלה. לדעתי סרט זה הוא יצירת מופת, חבל שסרטיו האחרים של אנו להוציא אולי "שם הורד" לא היגיעו לדרגה הזאת. |
|
||||
|
||||
(חוץ מעודף הרומנטיקה), היתה הצגת דמותו של דנילוב. לדעתי פוספס המסר שהוא ''קצין פוליטי'' כלומר, במילים פשוטות, שטינקר של הממשל, תפקיד שאין לו מקום בעולם בכלל, במערכת צבאית בפרט, ועל אחת כמה וכמה בזמן מלחמה. ולא, תפקידו הראשי של קצין פוליטי הוא לא לדאוג למוראל. הוא לא מש''ק חוי''ה ולא ת''ש. תפקידו הראשי הוא לודא שכולם חושבים אותו הדבר. צפיתי בסרט לפני כמה חודשים בבית קולנוע ניו יורקי, והצופים האמריקאים ראו נקודות שונות ממני כמהותיות. כאמור, ענין הקצין הפוליטי פוספס לגמרי, וכמו כן הטראגיות בסצינה הפותחת שבה נורים החילים המנסים להמלט מההפגזה. לצופה האמריקאי ה''ממוצע'' זה נראה טבעי לגמרי. הוא הרי יודע מילדות שהסובייטים הם השטן. |
|
||||
|
||||
Why would they emphasize this point? Why is this a central element in the movie? Not everyone is a slave to your biases, you know.
|
|
||||
|
||||
איזה biases? |
|
||||
|
||||
מנקודת ראות של היסטוריה צבאית, ניהל הצבא הגרמני בדרך כלל עד שלב סטלינגראד לוחמה מבריקה ואפקטיבית במיוחד. מדובר באסטרטגייה לא ישירה (ריכוז כוחות ומהלומות במקומות לא צפויים), מלחמת תנועה שאדריכליה היה גודריאן או רומל, תוך הכרעות של צבאות גדולים בעזרת תושייה גבוהה. תושייה זו התגלתה גם בתאום ואירגון גבוה, למשל בין כוחות אוויר וקרקע, שהופיעו לראשונה בהיסטוריה הצבאית, והתבטאו במלוא משמעותם בקרב על מלטה, למשל. אך דומה שעם היעצרות הצבא הגרמני ליד מוסקווה בחורף 1941 חל שינוי מהותי, שהתבטא במעבר לשלב דוקטרינארי/דוגמטי. החשיבה הדוקטרינארית נעשתה יותר ויותר דומיננטית. תחת אופרציות מוכוונות למציאות בשטח התגברה מאד כעין פרספקטיבה פובליציסטית ומטאפיזית- כביכול שבטחה ביסודות ערטילאיים כגון "רוח ההיסטוריה" או "טבע הדברים" או אונטולוגיה מניכאיסטית שיעשו איכשהו את העבודה ללא מאמץ אינטלקטואלי אנושי. המלחמה בבריה"מ וגם השמדת היהודים המסיבית שהחלה עתה נתפסו כהשלבות במסכת "הנכונה" של הדברים, חזרה למקורות האינדוקטרינאריים של הנאציונאל סוציאליזם, במקום מה שנתפס כ"מלחמה הלא נכונה" במערב עד אז. הפובליציסטיקה הכבדה והמטפיזיקה המעורפלת של דמויות ביזאריות כרוזנברג החליפו את יסוד הברק והתושייה. החל יחס של ספקנות לאינדיוידואלים מבריקים שהביאו למשטר הנאצי את ניצחונותיו, בטענה שאינם ניכונים באמונה ובלהט הנאציונאל סוציאליסטי הראוי. גודריאן פוטר. הגרעין המבריק של אנשים רבי תושיה בתחום האסטרטגי ובתחומים אחרים זכו ליחס של חשדנות במקרה הטוב (ספאר, רומל ורבים אחרים). סטלינגראד מהבחינה הגרמנית היתה, לראשונה, איוולת צבאית קולוסאלית, מעבר הרפתקני לאסטרטגייה של לוחמה ישירה וריכוז כוחות, מעין מאבק רצונות. כאשר יסוד התושייה אובד למען יסוד העקשנות האינדוקטרינארית, אין כל הבדל מבחינה זאת בין קומיסארים פוליטיים ושטינקרים בולשביקים או נאציונאל סוציאליסטים, שכן לאף אחד אין מונופול על עקשנות ודוגמטיות אחוזות עוורון מציאות, בניגוד לכל הגיון אנושי בונה. |
|
||||
|
||||
מפתיחת תשובתך אני מניח כי אתה מצוי בכתביו של לידל הארט (ב.ה.ל.ה.), ודווקא הוא שיבח את תמרוני הצבא הגרמני בחזית הרוסית בשנים 43-45. הנסיגות הטקטיות, מתקפות הנגד היזומות, הקיפודים - לטענתו מנעו את קריסת החזית המזרחית ועכבו את כניסת הרוסים - הן ב41' גמע הוורמאכט את אותם מרחבים בחודשים ספורים. אמנם ספרו המוקדש לכך, 'הצד השני של הגבעה', לוקה בעקשנות הלידלהארטית האופיינית כשהוא תולה כמעט כל מהלך דוגמאטי בפקודות מהיטלר, ואילו את הגנרלים (ובפרט את גודריאן) מציג כתלמידים מצטיינים שלו עצמו. עם זאת עשוי להיות מעניין, בהזדמנות, לדון גם במשנתו. |
|
||||
|
||||
אבל מה יתרון לה לתושייה רבה ומבוזרת ברמה הטקטית, אם במישור האסטרטגי נעשו פעמיים כמעט אותן טעויות קולוסאליות - בסטלינגראד ובקורסק (בקורסק היו רוב המהלכים טריביאליים וצפויים מראש על ידי הפיקוד הסובייטי, ושוב היה כאן נסיון בנוסח פון קלאוזביץ להביא להכרעה על ידי ריכוז כוחות ישיר). 2 מערכות אלו היטו את הכף בחזית המזרחית, ואכן לאחר קורסק קבע היטלר כי שלב האופרציות הגדולות במזרח הסתיים, ועכשו היגיע שלב ההחזקה וההתבצרות בקיים (שוב רואים אנו את הגלישה לפובליציסטיקה מרוממת כביכול באמצעות התויית שלבים בדיעבד, שכאילו מבטאים כוונה ראשונית גדולה של "טבע הדברים"). בשלב מאוחר גם החזיר היטלר את גודריאן באמרו שבעבר היתה ביניהם "אי הבנה". אכן, לידל הארט לוקה כאן בכשל פרשני, בפצלו את מהלך הארועים לנקבע על ידי 2 גורמים מכריעים - היטלר וכל השאר. כשל פרשני זה מתבטא בכך שכל אימת שקו מסויים של פרשנות אינו תואם את המציאות, אתה מפצל את המציאות ל2 או 3 סקציות (או יותר) - הנקבעות על ידי גורם נוסף או יותר המכתיבים קווים שונים וכד'. זאת בדומה לאקט הפרשני של פיצול ספר ישעיהו לישעיהו הראשון, השני וכד' בהתאם לקווים הפרשניים השונים של המפרש. היטלר אמנם עסק בלוחמה בחזית המזרחית ברמה כמעט נקודתית בשלבה המאוחר, אך מכאן ועד לניקוז כלפיו של כל האיוולות שנעשו בחזית המזרחית, במקום האפשרות האחרת של אוריינטצייה מחשבתית מאבנת כללית שפעלה חרף תושייתם של יחידים - המרחק גדול. אמנם, איוולות רבות נעשו בניצוחו, כגון ההחלטה על פיתוח מטוס הסילון שגרמניה היתה זקוקה לו נואשות כמטוס קרב ובכמויות גדולות, למטוס קרב הפצצה, דבר שהבטיח יצור איטי וחוסר תכליתיות. ניתן לאמר שלידל הארט לא היה היחיד שיחס להיטלר אחריות על כל איוולת הבל ורוע, שכן מישטרו, אף שביזר סמכויות לרמת הנהגה פרטנית ולוקלית, בכל זאת כל האחריות התנקזה כלפיו כמקובל במשטר טוטליטרי, בעוד מקבלי החלטות אחרים נהנו מחוסר accountability במידה גבוהה. |
|
||||
|
||||
מותר לשאול אם יש איזשהו ספר שמציג את הגישה הזו? אני עובד כרגע על עבודה בנושא, וזה נראה לי פרט מעניין להוסיף, אבל אני זקוק למראה מקום (ואני לא חושב ש"מיכאל באייל הקורא" נחשב, מבחינה אקדמאית). |
|
||||
|
||||
מדובר ככל הידוע לי בכוון ובאינטגרציה ספציפית של חומר צבאי/היסטורי, אף שגישת 2 שלבים, כשהשני הוא שלב התאבנות ונוקשות היתה גישה מקובלת בחקר גרמניה הנאצית - אך יותר דומני בהקשר של מעשי הרוע והטרור האזרחי ופחות בזיקה להיסטוריה צבאית ואחרת.זאת עם מקורות שונים ופולמוס ער. לכל היותר, תוכל לציין טענות הספציפיות לכאן ב-Note המתייחס לכתבה באינטרנט. כל מקור הוא קביל מבחינה אקדמית אם מדובר בטענה מנומקת ולא במקורות אודות עובדות. חשוב עקרונית להבין שהאינטרנט הינו מקור קביל למדי ל-references(וחשוב לתמוך במגמה של הפיכתו למקור שגור) וקיימים כיום כתבי עת אלקטרוניים רבים מתוכם מצוטט חומר בהרחבה. |
|
||||
|
||||
אם להחלטתו של היטלר לפצל את הכוחות למסע לכיוון מקורות הנפט בבאקו, כנגד המלצת הצבא שלו, היה חלק בכשלון ברוסיה? (אני נשען על זיכרון עמום מעלייתו ונפילתו של הרייך השלישי) |
|
||||
|
||||
I just finished reading it a week ago, and as far I remember thats what was written. Shirer (or however you spell his name) also attributed most of the crucial mistakes to Hitler - to begin with, the decision to attack Yoguslavia at the spur of a moment, which delayed Barbarosa by a month, closer into the Russian winter. he mentions his command not to retreat under any circumstances as what made defending the german front impossible, his failure to attack moscow in time when it was possible, and generally many other decisions that seem arbitrary and against any military experience.
|
|
||||
|
||||
איני מומחה גדול בהסטוריה או צבא, אבל האם מוגזם יהיה להניח שפשוט לא ניתן היה לנצח את הצבא האדום על אדמת סטאלינגרד באמצעים שעמדו לרשות הגרמנים אותה תקופה, מהרגע בו החליט סטאלין כי את העיר הזאת הגרמנים לא ייכבשו, ובכל מחיר? אחרי הכל, לכוח יש מגבלות. שני דברים בנוגע לסרט (הטוב למדי, לדעתי): א. ג'אד לאו, כמו בכל תפקיד שראיתי אותו עושה עד עכשיו, נהדר. גם הוסקינס והבחורה (היפהפיה) עושים תפקידים יפים, ורק ג'וזף פיינס פלגמאט כהרגלו. ב. סצינת הפתיחה האינטנסיבית של הסרט, מהרגע בו אנו פוגשים את ואסילי על הרכבת ועד ההפוגה הראשונה על חופי סטאלינגראד, פשוט מהממת, ומתקרבת באי-נשכחותה לפלישת בנות הברית לנורמאנדי, כפי שמתוארת בטוראי ראיין. |
|
||||
|
||||
ביקורת שיטתית על הכשל הלוגי החבוי בכתביו של לידל-הארט, כפי שהיטיב מיכאל לתאר, ניתן למצוא בצורה בהירה ונרחבת בספריו של האלוף ד"ר יצחק בן-ישראל. 'הפילוסופיה של המדע' יצא לפני כשנה בהוצאת האוניברסיטה המשודרת, ואני מצאתי אותי נהיר יותר מן הראשון, 'שיחות על מדע ומודיעין'. עם זאת, זה הראשון זכה בפרס יצחק-שדה לספרות בטחונית, ולכן ייטב בתור רפרנס (: |
|
||||
|
||||
יש ספר שנושאו מנהיגות צבאית מאת ג'ון קיגן (מתורגם לעברית). אחד מ-4 המנהיגים הנידונים שם הוא היטלר עם התייחסות רחבה לחזית המזרחית וסטלינגרד בפרט. המחבר אינו תומך בגישה שאתה מעוניין בה (הוא רואה בהיטלר תורם מרכזי בתבוסה הגרמנית), אך הניתוח שלו הוא מאוד אובייקטיבי, רציונלי ולא חד-צדדי. |
|
||||
|
||||
איפה אתה מוצא אונטולוגיה מאניכאית באידיאולוגיה הנציונל סוציאליסטית??? פשוט כיוון שמאניכאיזם מסקרן אותי מאוד, ואני קצת מתקשה לראות את הקשר... |
|
||||
|
||||
הנקודה שהייתה צריכה להפריע לך הינה שאינך יודע דבר על המנהגים האמריקנים במלחמת העולם השנייה ואף כיום. במלחמת העולם השנייה, תפקידו של סמל המחלקה היה לירות בכל חייל שהיה מהסס להסתער קדימה. והם ירו גם ירו. במאמר מוסגר, בצבא האמריקני בניגוד לצה''ל, סמל המחלקה הינו בעל מעמד וסמכות שאינן מוכרים בצה''ל והוא אף מאפיל בכמה תחומים על הקצין הזוטר. סמלי המחלקה האמריקניים הינם עמוד השידרה של הצבא, ובמיוחד בחילות הח''יר. |
|
||||
|
||||
אדולף היטלר ידוע לדיראון עולם בגלל גישתו הלא רציונאלית שהביאה בין השאר לתבוסה הגדולה בסטלינגראד וכמובן לשינאתו האובססיבית ליהודים.עכשיו יש ויכוח גדול מה בעצם גרם לשינאה האובססיבית הזאת. הספר של רון רוזנבאום ''היטלר מסע אל שורשי הרע'' מביא תיאוריות שונות אבל בסופו של דבר מודה שאף לא אחת מהן עונה באמת על השאלה. מחקרים שונים מראים שלאמיתו של דבר יהודים עזרו להיטלר בשלבים שונים של חייו. לאימו היה רופא יהודי שהיה חביב עליהם מאוד , יהודים קנו ממנו תמונות בוינה, יהודי המליץ עליו לקבלת אות הגבורה במלחמת העולם הראשונה שהוא היה כה גאה בו. לכאורה לא הייתה להיטלר כל סיבה לשנוא יהודים. הועלתה האפשרות שלי היא נראית קבילה שבראשית הקריירה הפוליטית שלו כנאצי, היטלר לא שנא באמת יהודים, אלא השתמש בשנאה של אחרים כלפיהם והקצין אותה ככלי יעיל לקידומו הפוליטי . אך לאורך השנים ככל שהטיף לשנאה היטלר נלכד במלכודת שלו עצמו,וזאת בגלל צורך פסיכולוגי פשוט להאמין בדברים שלו עצמו.היטלר שיכנע את עצמו לשנוא יהודים. אנו יודעים בוודאות שזה מה שקרה עם התועמלן שלו גבלס שבראשית הקריירה שלו היה ציניקן מוחלט ולא שנא יהודים יותר משנא כל אחד אחר. בשנותיו האחרונות האיש היה שונא יהודים נלהב ומשוכנע כמו הבוס שלו , כאן בברור האיש השתכנע בידי התעמולה שלו עצמו. נראה לי שזה מה שעלול לקרות עם בשאר אסאד האיש הוא מכל הדיווחים אדם ישר והגון ביסודו שנסחף לפוליטיקה.כעת הוא מטיף הטפה גזענית אכולת שנאה כנגד היהודים וזאת כנראה בהשראת עוזריו ולא ביוזמתו. נראה לי שדווקא אדם כמו בשאר אל אסאד שאינו ציניקן ביסודו ( כמו למשל סאדאם חוסיין או אביו המנוח ) שאולי אינו מאמין כרגע בדברי השנאה שהוא מטיף להם, דווקא לגביו יש סיכוי חזק מאוד שאדם ישר כמוהו יתחיל להאמין בדברי השטנה והשינאה שהוא מטיף להם וזאת כדי לשכנע את עצמו שהוא לא משקר ללא טעם. אדם כזה עלול להיהפך לאנטישמי משוכנע ומסוכן לא פחות מהיטלר וגבלס. |
|
||||
|
||||
נו, לא נותר אלא להמתין למיין קאמפף הסורי |
|
||||
|
||||
If my memory serves me right, Mein Kampf was written _before_ Hitler rose to power, not afterwards. We should be looking for publications by Bashar prior to his inheriting his father's "throne."
|
|
||||
|
||||
It'll be probably something on dental hygiene, which is a tad too boring
|
|
||||
|
||||
Oh, I don't know. For all we know, he may be writing pornographic novels under a pseudonym.
|
|
||||
|
||||
מיין קאמפף באמת נכתב לפני שהיטלר עלה לשלטון... אז למה כבר בספר היטלר אמר עד כמה הוא שונא יהודים... הרי אתם טוענים שהוא התחיל לשנוא יהודים רק בגלל שהוא התחיל ממש להאמין בתעמולה של עצמו... |
|
||||
|
||||
by niking yourself hamster do you still expect a respons?
|
|
||||
|
||||
Still he got one.
|
|
||||
|
||||
ולכל הקוראים, מספיק לקרוא עיתונים ולהאמין להם... בשאר אסד, איננו רופא עיניים! ליתר דיוק הוא אף אינו יודע אנגלית! התואר נרכש עבורו עבור הון כסף כחלק מהכנתו לתפקיד על ידי אביו לאחר שאחיו שסומן לנשיאות נהרג, וחאפז אל אסאד התנגד לאחיו ריפעאת אסאד כמחליפו. באשר אסד הינו איש בעייתי ומורע שיש עליו עדויות רבות כילד ונער מתעלל בחיות ובחביריו ללימודים. באשר אסד הינו איש מסוכן, פרימיטיבי, אשר מקבל מדינה שלמה התומכת בבניית תדמית מזוייפת. |
|
||||
|
||||
בשאר למד ושהה בבריטניה *עד* שאחיו נהרג (נרצח??) ולאחר מכן שב לסוריה. עדויות להתעללות? תן לנו איזשהו מקור אמין. מכל מקום התבטאויותיו של בשאר מעידות על כך שאיתו לא ייכון שלום, גם לאחר עידן שרון. |
|
||||
|
||||
1. פון פאולוס היה המפקד הגרמני בסטאלינגרד, מפקד הארמיה הששית. שמו של הצלף הגרמני הוא קוניג (ובמציאות ההסטורית הוא היה בכלל איש אס.אס., לא וורמאכט.) 2. חרושצ'ב היה הקומיסר העיקרי בסטאלינגרד, במסגרת מערך הפיקוד הכפול הסובייטי, לפיו לכל מפקד יש קצין פוליטי השווה לו במעמדו (ומוסמך, בעת הצורך, להוציא אותו להורג). הקצינים האלה נקראו זאמפוליטים. תפקידו של חרושצ'ב בסטאלינגרד היה אחד הדברים שהפכו אותו ליורשו של סטאלין; הוא נהנה מתמיכה עממית. עם זאת, הוא לא פיקד על הכוחות. מי שעשה זאת היה צ'וקוב, לימים כובש ברלין. |
|
||||
|
||||
חרושצוב אכן היה הקצין הפוליטי הבכיר ב"חזית סטאלינגראד" כולה. הוא היה חבר מועצת המלחמה מתחילת המלחמה (ונמלט מכיתור קייב במטוס, כמה ימים לפני הכיתור הסופי והחיסול שם, יחד עם כמה בודדים). צ'ויקוב, שזכרונותיו מהמלחמה נחשבים אמינים, מזכיר אותו פעמים לא מעטות. אותו צ'ויקוב, בספרו סטאלינגראד, מזכיר את ה'מאבק' בין זייצב לאותו קוניג (וביוור מביא את זה בספרו, אבל כמדומני שהוא מציין שם שאין מקורות נוספים מלבד צ'ויקוב לפרשה הזו). אבל, טעות היא לומר שצ'ויקוב "פיקד על הכוחות". צ'ויקוב פיקד על הכוחות העיקריים בסטאלינגרד, זה נכון, אבל דומני שגם ירמנקו (או גנרל אחר) היה שם, עם הארמיה שהייתה לשמאלו של צ'ויקוב, ונשאה אף היא בנטל, אם כי פחות מצ'ויקוב, שלכן היא כמעט אינה מוזכרת באתוס סטאלינגראד. נחזור לרגע לקוניג: אם איני טועה, צ'ויקוב אינו טוען שהוא איש וורמכט (אבל יתכן שאני כן טועה). |
|
||||
|
||||
דרך אגב, הצעת יעול פשוטה: כשאני לוחץ על "יש תגובות חדשות" בסיפור מסויים במסך הראשי, אני מקבל עץ גדול עם (נניח) 200 כותרות של תגובות ועוד (נניח) שתי מסגרות כחולות, אחת של תגובה חדשה, ואחת של זו שלפניה. לפעמים אני רוצה להיזכר בתגובה שלפני זו שלפני החדשה, או איזו שהיא תגובה אחרת שאני מזהה אותה לפי הכותרת. הבעיה היא שלחיצה על הכותרת פותחת לי את כל 200 התגובות, וזה גוזל זמן רב ומעיק. פיתרונות אפשריים: 1. לחיצה על כותרת תפתח חלון חדש המכיל רק את התגובה המסויימת. אפשר מסך של rep=xxx, אם זה מקצר לך תהליכים. 2. להשאיר את המצב הקיים וליישם את פתרון 1 על הבולט הכחול או על השם של המגיב. |
|
||||
|
||||
כלומר, אנשים בכל-זאת הגיבו, משמע - לא התעלמו. )הייתכן כי לאייל אין סביבת debug?( |
|
||||
|
||||
מה קרה, מיץ? התגובות שלך מכילות המון "לכלוך". אגב, יש לאייל סביבת debug כמובן, אולם מטרת הניסיון לא היתה טכנית כלל, אלא חלק מהדגמת האתר בפני קהל (בהרצאה שהעברתי בטכניון). |
|
||||
|
||||
I jumped on the opportunity to do some testing of my own - exploring ways to input Hebrew from Mac OS X.
|
|
||||
|
||||
טל, הפרסומת העצמית חסרת הבושה שאתה דוחף לתוך ההרצאות שלך היא פשוט מזעזעת. ישר כח! |
|
||||
|
||||
A lecture? In the Technion? Where? On which subject?
|
|
||||
|
||||
שתי הרצאות על ''תיכון תוכנה עבור אתרי אינטרנט'' במסגרת הקורס ''תיכון תוכנה'' שמעביר ד''ר יוסי גיל. |
|
||||
|
||||
רגע, והתוכנה של "האייל" מובאת שם כדוגמא חיובית? אני שואל מפני ש*אתה* ביקשת ליצור את הרושם שמדובר בגיבוב די לא מסודר של קוד (למרות שהוא עובד היטב), ומכיוון שברור שהרבה שינויים בוצעו תוך כדי תנועה. |
|
||||
|
||||
אופס. לא החלפתי שם בחזרה. |
|
||||
|
||||
... ומי אמר ש"האייל" שימש כדוגמא חיובית? :-) |
|
||||
|
||||
--- GEEK ALERT — GEEK ALERT --- כמתרגל לשעבר באותו קורס, אני יכול לציין כי האייל הוא דווקא דוגמא מצויינת *כיוון* שהוא בנוי (להבנתי) עם הרבה "ווים" – Hooks, שמאפשרים לחבר לכל נקודה הרחבות ותוספות. סביר להניח שהמנוע של האייל אינו מושלם אך עצם העובדה שהוא משמש בהצלחה כמנוע לשלושה אתרים פומביים שכל אחד מהם מפעיל אופציות שונות מהמנוע בצורה חלקה (חוץ מאי-אלו גרפיקות קורסות בSF-). כיוון שהאייל לא נכתב בשפה מונחית עצמים אזי לא ניתן להרחיב אותו על ידי ירושה. לכן, Hooks ומנגנוני רגיסטרציה (לא של משתמשים, של פונקציות) נראים פיתרון מוצלח מאוד.--- END GEEK ALERT — END GEEK ALERT ---
|
|
||||
|
||||
הסבר בבקשה מדוע ההערה הספציפית הזאת זכתה ל-Geek Alert בעוד כל שאר הדיונים באייל לא זוכים לדיסקליימר דומה. במלים אחרות, מדוע נחשב אזכורם של פרטים טכניים מעולם התוכנה לסוג של גיקיות, בעוד דיון טכני לא פחות על גנטיקה או אפילו על פוליטיקה לא נחשב בעיניך לכזה. |
|
||||
|
||||
יש איזו החלטה לא כתובה שהאייל לא עוסק בענייני מחשבים ואינטרנט, נדמה לי שהחלטה זו גם גרמה לדחייתם של מאמר או שניים. חוץ מזה, הנושא, שהוא טכני למדי, *ממש* לא קשור לנושא המקורי (באותה מידה מפריעים לי דיונים בנושא הטכני של הקלדת עברית באינטרנט) וחוץ-גם-מזה תן צ'אנס להיות סטריאוטיפי לפעמים, מה, אסור בימי ה PC (לא המחשב, הפוליטיקלי קורקט (^8 ) |
|
||||
|
||||
לא טענתי שהמוצר איננו משובח. טענתי שהתיכון, שהוא למעשה חלק מתהליך הייצור, לא היה מן המשובחים במקרה זה. גם את הטענה הזו סייגתי, כשאני מציין על מה היא נסמכת. |
|
||||
|
||||
חבר'ה, חבר'ה. בקשה קטנה. עזבו את הפרטים הטכניים. לא נעים. האייל עובד, עושה את מה שנדרש ממנו, עומד כעת בפני מקצה שיפורים לא-קטן, אבל מכאן ועד "דוגמה מצויינת" המרחק גדול. לא נעים. זה לא המקום לפרסם את רשימת נקודות התורפה, החסרונות, הפאקים בתיכנון – אבל הם קיימים. שפת PHP, אגב, כן כוללת תמיכה ב-OOP. היא פשוט לא היתה ראויה לשמה כשהאתר נכתב במקור. בנוסף, מנגנון השליטה במראה האתר *לא* מבוסס על hooks ומנגנוני רגיסטרציה. רחוק מאד מכך. |
|
||||
|
||||
טל, אנא זכור את האימרה האמריקאית הנ"ל במשמעותה - שמור על פשטות האתר ככל האפשר, שמור על תאימות מקסימלית ובקיצור אל תתפתה לשיפורים שלא נובעים מצורך מהותי. כל כך הרבה פעמים נפלתי בפח הזה שאני מפציר בך לשקול היטב לפני שאתה הולך לערוך "מקצה שיפורים לא קטן" בתודה וברכה, רון ובכל זאת שאלה - מדוע מרכאות כפולות בגוף התשובה הופכות לצמד מרכאות בודדות כשחוזרים לשנות אותה? |
|
||||
|
||||
אל דאגה. אמנם it ain't broken, אבל יש כמה דברים שחסרים, וכמה שיקולים טכניים. לגבי מרכאות כפולות - תוכנת האייל למדה מגדולות וטובות ממנה, TeX למשל, ומתכחשת לעצם קיומן. מרכאות כפולות אינן אלא קיצור של צמד מרכאות בודדות, מבחינתה. (גם כשאתה מפרסם תגובה, ולא חוזר לערוך אותה, הרי שהמרכאות הכפולות שהקלדת נשמרות ומוצגות כצמד מרכאות בודדות). |
|
||||
|
||||
זה באג שהוכנס בכוונה למערכת כהומאז' לבאג דומה בתוכנה אחרת? |
|
||||
|
||||
מרכאות כפולות זה לא מספיק סטנדרטי - חלק ממערכות ההפעלה / פונטים לא מכירים אותו. כאשר זה קורה, מקבלים קוביות ריקות או רווחים, בד"כ) במקום ה"אות" הנכונה - ולדוגמא, חלק מהודעות הניסיון של מר פטל@מקינטוש.קום. |
|
||||
|
||||
מרכאות כפולות מופיעות ב-ASCII, ב-ISO-8859-1, ב-Unicode, ב-ISO-9959-8, ועוד... למעשה, אינני מכיר תקן או פונט שאינם מכילים את התו הזה. התווים הלא-מוכרים בהודעותיי הקודמות היו תווי יוניקוד הנוגעים לבקרת כיוון הכתיבה. |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי שכל אות שנייה בהודעה היא מרכאות - זו פשוט הייתה דוגמא לאיך נראית אות שלא עוברת תקנים יפה. כבר שנים שלא עבדתי עם מקינטושים, אבל אני חושב שהייתה בעייה להעביר מרכאות בקובץ מאיינשטיין על דוס למק פלוס (ומקוס מתאים - כרונולוגית), לדוגמא. עדיין, אני לא משוכנע שמרכאות יעברו כמו שצריך בין יוניקסים למיניהם שנפוצים היום, ומחשבים אחרים. איכשהו, נראה לי שלטל (ולטקס) יש סיבה יותר טובה, שאני לא מכיר, אז אני מפנה את הבמה ברגע זה. |
|
||||
|
||||
לא באג, אלא קיצור דרך. תו המרכאות הוא בעייתי למדי ב-HTML, ויש להחליפו בקוד מתאים (אמפרסנד, quot, נקודה-פסיק). עם נוסיף לכך את היפוך העברית, מדובר בכאב ראש. לא גדול, אבל בכל זאת. החלפת המרכאות הכפולות בשתי בודדות הינה קיצור-דרך (מלולך? אולי) שעושה את העבודה בקלות רבה יחסית. התקדים של TeX היווה עבורי "חיזוק מוראלי", לא יותר. מבחינה וויזואלית, אגב, אין כל הבדל (למעט בגופני monospace). |
|
||||
|
||||
...אולם מבחינת טיפול בטקסט (סימון והעתקה, פירוק ל-tokens ושאר ירקות) יש הבדל. מובן שב"עברית ויזואלית" כל הנ"ל ממילא לא ייתכנו, וממילא - לא ביקרתי את החלטתך. התקוממתי רק על הטענה שמרכאות הן תו לא-סטנדרטי: קיומן ב-ASCII מעיד על כך שהן איתנו עוד מימי הטלפרינטרים. אני עדיין תוהה לגבי טך (שלמען האמת, אני רואה בו מוצר לא-שלם) - האם זכור לך אם Knuth מתייחס באופן מפורש להחלטה הזו? |
|
||||
|
||||
חד משמעית, כן. Knuth מדבר על כך שהתו מרכאות כפולות אינו שימושי, משום שבאנגלית יש שני סוגים שונים של מרכאות כפולות - פותחות, וסוגרות, והתו הנ"ל הוא יציר כלאיים שאינו לא זה ולא זה. לכן ב-TeX פותחים מרכאות בעזרת פעמיים גרש, וסוגרים מרכאות כפולות בעזרת פעמיים backtick (גרש הפוך: `). (או אולי התבלבלתי? שני backtick פותחים ציטוט? אני עייף מדי כרגע כדי להגיע להכרעה). מרכאות כפולות משמשות קיצור דרך (ברמת ה-macro) לשני תווי גרש, אולם אם תטעה ותסגור ציטוט בעזרת אותו תו מרכאות כפולות, התוצאה תראה עגומה. אגב, כבר הלנתי מעל במה זו על כך שלמרות שבעולם ה-PC כבר הגיעו לתמיכה בשני סוגי המרכאות באנגלית, עדיין אין תמיכה דומה למרכאות פותחות וסוגרות בעברית, שהן שונות: דיון 76 |
|
||||
|
||||
אכן, מרכאות פותחות אינן מרכאות סוגרות (וכבר הערתי, מעל במה זו, שהמקינטוש תמך במרכאות פותחות (משני הסוגים) וסוגרות בעברית מיום שהתחיל לתמוך בעברית - אי שם באמצע שנות השמונים), אולם ה-glyphים "מרכאות פותחות" ו"מרכאות סוגרות" הם glyphים בפני עצמם, ולא רק ליגטורות עבור צמד גרשים. אני מבין כעת שהיות שהקלט של טך מוגבל ל-ASCII, והיות שב-ASCII אין ציון נפרד לשני סוגי המרכאות - בחר Knuth לקודד את שני הסימנים האלה בעזרת זוגות-תווים, אולם לא טען ליתירותם של הסימנים עצמם. |
|
||||
|
||||
מה חשוב הפילפול הטכני , העיקר שהעסק עובד ועכשיו אני יודע שאין סיבה לחזור ולשנות כל הזמן שתי מרכאות למרכאות כפולות. |
|
||||
|
||||
מסתבר שיש עוד מאמר מעניין מאוד שטרם נתקלתי בו באייל... |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שבקורסים בטכניון מביאים מרצים אורחים זמניים. נו, טוב. |
|
||||
|
||||
עיון קצר בעמוד הביוגרפיה של טל: היה מגלה כי הבחור-המאד-מוכשר-הזה הוא סטודנט לתואר שני במדעי המחשב בטכניון. ולכן, מרצה לא-אורח ולא-זמני. וחוץ-מזה, הפקולטה למדעי המחשב נוהגת להעסיק מרצים ומתרגלים חיצוניים לא מעטים מחברות שונות (IBM, אינטל, רפא"ל, אלביט ועוד) |
|
||||
|
||||
אפילו יותר טוב. אני מקווה שדברי לא נשמעו כעלבון, כפי שתגובתך עשויה לרמוז. אולי פעם תהיה לי ההזדמנות להיות בהרצאה מן הסוג הזה - בסמסטר השני, מן הסתם, אין סיכוי רב. |
|
||||
|
||||
ברכות על הסקירת הספר דני דין שהתפרסמה במוסף הספרים של הארץ. אם אני זוכר נכון, דודו גבע פירסם לפני שנים קומיקס, או אולי ספר, המחקה ומלגלג על דנידין, בשם יפתח(?) המנוזל ואינו מתנזל. |
|
||||
|
||||
אם להתלות באילנות גבוהים: ה"קומדי סטור" שלחו פעם את ג'ודי לוץ אהרונוב קרפין סממה לבדוק הכצעקתה, באשר למכת דנידין הנוחתת על תל אביב. בכתבתה חשפה ג'ודי תופעות נוספות, בעיקר את הצוחק ואינו מצחיק: "יש לי, יש לי. דני דין? לא! דני רופ". |
|
||||
|
||||
בקומדי סטור, דנידין הפך מגואל האנושות וגיבור מדינת ישראל לילד מרושע שמעצבן אנשים וצוחק עליהם. הספר הוא "zoo ארץ zoo". |
|
||||
|
||||
זה מעניין. אני כמעט שלא צופה בתוכניות ההומור ולא ידעתי שדנידין הוזכר בסדת קומדי סטור. וסתם שאלה: האם מישהו יודע אם הוא הופיע גם בתוכניות אחרות כמו החמישיה הקאמרית ? או בתוכניות הומור ברדיו? ואם כבר האם גם גיבורי סדרות ילדים ידועות אחרות כמו "חסמבה" של מוסינזון או ה"הספורטאים הצעירים " או תוכידס של עידו סתר או עוז יעוז (כנ"ל ) או קופיקו של תמר בורנשטין לזר הופיעו בסדרות מעין אלה? |
|
||||
|
||||
אני זוכר במעומעם פרודיה על חסבה, נדמה לי שזה היה ב''זהו זה''. |
|
||||
|
||||
אחד המערכונים הבועטים ביותר של ''החמישיה'' היה פרודיה על חסמב''ה, בהקשר לארוע מכותרות העיתונים אי-אז בשנות התשעים. בסיפור, יושבת תמר ליד מיטתו של ירון זהבי הפצוע. ירון עומד לקבל עירוי דם ממנשה התימני, והוא חרד כי מי יודע איזה מחלות יש לשוורצע האלה בדם. |
|
||||
|
||||
התפרצות בני העדה האתיופית כתוצאה מהחשיפה שדם הנתרם על-ידם מושלך, במקרים רבים, לפח בידי משרד הבריאות. |
|
||||
|
||||
צריך להבין שאת הסרט עשו בלי לדעת איך הוא יתאים לך מבחינת התקופה. סרט הוא סרט וזה סרט טוב! אני לא יודעת למה בזמן האחרון נרתעים מבקרים מרומנטיקה, ולדעתי היא הייתה אפילו נחוצה בסרט הזה, היא הקלה עליו במעט. ג'וזף פיינס משחק מדהים בסרט הזה, כמו בכל סרט אחר שלו, יש לו יכולות משחק מאוד גבוהות לדעתי, והעובדה ששיחק יהודי בסרט, או כל איזכור לציונות הפריע לך, יש לזה סיבה?! תפסיקו להיות פלצנים ומתקני עולם, כשסרט הוא טוב אז הוא טוב נקודה. |
|
||||
|
||||
הסרט "אוייב בשער" מתמקד בסיפור המאבק בין שני צלפים גרמני, מפקד בית הספר לצלפים של הרייך וסובייטי ,שאמור להיות מבוסס על סיפור אמיתי .אני עצמי קראתי בתרגום עברי בספר ישן את עדותו של הצלף זייצב שתיאר את המאבק בין השניים .הסיפור הפך למפורסם אולי הסיפור המפורסם ביותר בהיסטוריה של הצלפים . בכל אופן לפי סרט תיעודי שהוקרן בערוץ "דיסקוברי " כל הסיפור הוא דמיוני ורואיין אף גרמני שיצא לחקור אם ישנה אמת כל שהיא בפרשה וככל הנראה היגיע למסקנה שאין בכך כל אמת ושהגרמנים אף לא העסקו בהפעלת צלפים בסטלינגרד בניגוד לסובייטים שהפכו אותם לגיבורים. ייתכן לדעתי שכל הסיפור היה המצאה של הצלף עצמו שהורחבה בידי התועמלנים הסובייטיים . את הסיפור המקורי על דו הקרב בין הצלפים יש כאן : וכאן זה מוגדר כאחד "הרגעים הגדולים בתולדות הצלפות ": ועוד על זיצב הצלף וניתוח של המשמעויות הסימבוליות של האירוע אבל מצד שני האם זה באמת קרה כך ? ראו : וגם : ואגב מומלץ לקרוא את הספר "סטלינגרד" של אנטוני ביוור בהוצאת יבנה על הנושא הזה |
|
||||
|
||||
מי היה ריכארד קאודר ? יהודי אוסטרי שריגל עבור הנאצים ? סוכן כפול סובייטי שתעתע בגרמנים? בעל עסק שמכר מידע לכל המרבה במחיר ? בורגני שמכר את נשמתו לשטן הגרמני ? גיבור שהשפיע בצורה מכרעת על תוצאות מלחמת העולם השנייה ? סוכן ציוני שתרם תרומה חשובה ביותר להקמתה של מדינת ישראל ? דבר אחד בטוח מעבר לכל ספק: הוא היה מרגל במהלך מלחמת העולם השנייה . והשאלה הגדולה נשארה : עבור מי הוא ריגל : בעד היטלר או כנגדו? והאם הוא האיש שהיפנה את הגרמנים לסטלינגרד ובכך הביא לנקודת מפנה במלחמה ? ראו המרגל היהודי של הפיהרר |
|
||||
|
||||
ח'רושצ'ב היה ''פוליטרוק'', קומיסר פוליטי שתפקידו למפקח מטעם המפלגה הקומוניסטית על הדרג הצבאי המקצועי. ח'רושצ'ב עצמו השתדל גם להסביר להנהגת המפלגה את השיקולים המקצועיים של המפקדים בשטח. והוא, למיטב זכרוני, כן היה בסטלינגרד. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |