 |
עד כי יבוא שילה | 2283 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "יצירות אמנות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
צ"ל "תֵּעֵב". | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ל"האייל האלמוני": מצטער, אבל טעית. נטיית פועלי ע' גרונית (ה. ח. ע) בבניין פיעל היא על דרך השלמים ללא תשלום דגש: נהל, כחש, יעל - כולם בחיריק ב-פ' הפועל (חריג אחד: אחר [א' בצירה]). ובדוק, למשל, בלוחות הפעלים של ברקלי או של צדקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי שזה אפשרי, אבל יש מלה שאני לא מכיר ומבין. מה זה רהה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ע"פ מילון ספיר - רוהה: 1. מהסס, ירא, פוחד. 2. מתקדם בהיסוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או-לא... עכשיו משנכנסתי ללינק שלך השב''כ בטח התחיל לעקוב אחרי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז מה הפתרון? תעב בחיריק או בצירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוסח מעט יותר ארוך - מתוך בראשית מט: ח יְהוּדָה, אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ--יָדְךָ, בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ; יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ, בְּנֵי אָבִיךָ. ט גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ. י לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים. יא אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה. יב חַכְלִילִי עֵינַיִם, מִיָּיִן; וּלְבֶן-שִׁנַּיִם, מֵחָלָב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראשית מט הוא אחד הפרקים היותר יפים שיצא לי להתקל בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא בטח אמר "למה אתה לא מסתכל לאן שאתה הולך!?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות עכשיו אנחנו יודעים למה בראשית *מט* | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש שיר יפה. מזכיר לי את הבלדה האנגלית על אדוארד בתרגום של אלתרמן: "מה חרבך נוטפת דם אדוארד אדוארד .. ואל מה כה ליבך נעצב... כי היכיתי את נץ טיפוחי ולא קם, אימי אימי... " וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הוא מזכיר את ''על חטא'' של רטוש (בעיקר בגלל המבנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שילה הוא ישו נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוצרים כמדומני הרבו להתלות במשפט הזה ולטעון שהוא מבשר בעצם את הופעתו של ישו (שתגרום בד בבד לחורבן יהודה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כבר התפרסם מזמן מזמן באוקפי. ואפילו התעורר פולמוס זוטא בין בין א. אוסטר ליעקב ש"ש.. ואוקפי? גוסס בנעימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היפה והעמוק ביותר שהתפרסם באייל עד כה, ולמעשה אחד היפים ביותר שקראתי בשנים האחרונות, הן תמטית והן צורנית. כל הכבוד ויישר כח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- מה הכוונה " תמטית" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תֶמה (theme) - נושא. "מבחינה תמטית" פירושו מבחינת הנושאים המטופלים בשיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו בכל שיר טוב (כמעט), יש גם מטאפורה שכדאי לזכור - ''סם הנסך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאה חן בעיני האליטרציה כאן. אליטרציה היא כלי נהדר שהצלחתו בפועל נדירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ראית כאן אליטרציה? ולךמה אתה קורא *הצלחה* שלה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |