בא החמור, בא הפיל | 2136 | ||||||||||||
|
בא החמור, בא הפיל | 2136 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אמריקה אמריקה אמריקה... איום ונורא כל הקיטש האמריקאי של זוגיות, עושר, בורגנות, גבריות. ממש סלט פירות אמריקאי תפל. דווקא קרי נראה לי פחות אתנוצנטרי מבוש, קצת יותר בכיוון האיש החושב. אני לא מצפה מאמריקה לגדולות ונצורות, לדעתי היא מעצמה נוראית, מסוכנת, שתלטנית, מאמינה בצדקת עצמה ללא סייגים. |
|
||||
|
||||
קיטש זו מילת המפתח. אמריקה זו אומה שמונעת בכוח הקיטש. ולאור ההצלחה המסחררת שלה, צריך לתהות לגבי הכוח הזה. |
|
||||
|
||||
גם ג'ורג' בוש למד (הסטוריה) ב- Yale. |
|
||||
|
||||
מזל של המועמדים הבחירות מסתיימות מחר |
|
||||
|
||||
''נדמה כי רבים מהאמריקאים מסרבים לקבל החלטה עד הרגע האחרון'', לדעתי הם כבר קיבלו החלטה אך הם נהנים מ''שואו'', מה''רייטינג'' שהם מקבלים מהעולם ע''י ה''הצגה'' שהם מציגים לכלל העולם. אם אתם שואלים אותי הם אוהבים דרמה ומלחמות ואת המוכר והנדוש, לא רוצים שינויים ולכן יבחרו בבוש שוב... |
|
||||
|
||||
ראשית יש לומר, לא צלחתי את הסרטונים עד סופם. הם משעממים ומשמימים וארוכים כאורך הגלות. כולי התפעלות לנוכח הסבלנות של איילת בועזסון לצפות בהם עד תומם. קשה לי גם לגשר בין ה"אמריקה" שאנחנו מכירים כאן דרך סרטוני MTV תזזיתיים, סרטי אקשן מרובי יריות ופרקים קצרים ומרובי-עלילות בכל סדרה טלויזיונית לבין האמריקה הארכנית, המסטיקית, המשעממת כל כך כפי שהיא מוצגת בסרטונים. האם לעקרת הבית מטנסי והמכונאי מקולורדו באמת יש סבלנות וכח לצפות בשעממומונים האלה בלי להעביר ערוץ? |
|
||||
|
||||
בוש לוקח, בהפרש זעיר קרי לוקח, בגדול קרי לוקח, בהפרש זעיר בוש לוקח, בגדול בית המשפט יחליט בעוד חודש (אבל בסוף יצא קרי) בית המשפט יחליט בעוד חודש (אבל בסוף יצא בוש) בסוף ביבי לוקח |
|
||||
|
||||
הכנסת יתר מדי תשובות הומוריסטיות: קרי לוקח, בגדול - נו, באמת קרי לוקח, בהפרש זעיר - בשביל מה (לבוש) יש משפחה? בוש לוקח, בגדול - ראה 1 בית המשפט יחליט בעוד חודש (אבל בסוף יצא קרי) - למה, השופטים לא יודעים מי מינה אותם? ובמקום של התשובה ההומוריסטית הכנסת את האמת העגומה. |
|
||||
|
||||
בין 2 ל3. |
|
||||
|
||||
לגבי בית המשפט, אז זהו, שלפחות במדינתו של האח הפלורידייני יישמו את הלקחים מן הבחירות הקודמות והכניסו לשימוש מערכת הצבעה ממוחשבת, שתחסוך מבוכות מיותרות, כפי שניתן ללמוד מן הסרטון הבא: |
|
||||
|
||||
אני אישית הייתי שמח לסקר כזה, או לסקר ששואל "את מי הייתם רוצים" או "למי הייתם בוחרים", אם אפשר *לפני* הבחירות (יש עוד כמה שעות עד לפתיחת הקלפיות שם). אני מאמין שסקר הפיצה (עם כל הכבוד וללא שום זלזול כמובן) לא ייעלב. |
|
||||
|
||||
בכל מערכות הבחירות למעט ארבע ( לפי גירסאות אחרות ב-88% מהפעמים-6 פעמים). המועמד הגבוה יותר ניצח. לפי הגיון זה קרי שהוא 4'6 (1.93 מ') ינצח את בוש 11'5 (1.80) . ויהפוך לנשיא הגבוה בכל הזמנים ( יחד עם לינקולן). מצד שני, בוש כבר ניצח את גור הגבוה ממנו. ויכול להיות שהכריזמה העלובה של קרי תחפה על הגובה שלו. האג'נדות ,כמובן, לא מעניינות אף אחד. בארץ ,אגב, העקרון הזה לא עובד ( קחו לדוגמא את שמיר, בן גוריון ושרון). |
|
||||
|
||||
מאז 1944(רק מאז אני זוכר בעל-פה) המועמד עם השם הארוך יותר ניצח, חוץ מפעם אחת- 44- רוזוולט את וילקי, 48- טרומן את דואי, 52- אייזנהאואר את סטיבנסון, 56-כנ"ל, 60- קאנאדי את ניקסון(תיקו), 64- יוהנסון את גולדוטר(תיקו), 68- ניקסון את המפרי, 72- ניקסון את מגוברן, 76- קארטר את פורד, 80- רייגן את קרטר, 84- רייגן את מונדל, 88- חריגה!בוש את דוקאקיס, 92- קלינטון את בוש, 96- קלינטון את דול, 2000- בוש את גור(תיקו). כלומר, אם שמו של קארי נכתב בכתיב מלא, הוא מנצח. אם לא- הקרב באמת פתוח. |
|
||||
|
||||
תיקונים: א. החלק בסוגריים של הכותרת לא רלוונטי (שכחתי למחוק אותו, במקור רציתי למצוא שיטתיות חדשנית גם בתחום זה). ב. 72 ו84 גם תיקו, למען הדיוק (שלא אואשם בחוסר-הגינות סטטיסטית חלילה). |
|
||||
|
||||
ב. למה אייתָ [כך?] את "מגברן" עם "ו"'? שלא יצאו תוצאות יפות מדי ותואשם בזיוף? |
|
||||
|
||||
בוודאי, יושרתי המקצועית היא כל מה שיש לי. |
|
||||
|
||||
אגב, ברצינות לשנייה- עשיתי שם טעות אמיתית. ב44 רוזוולט ניצח את תומס דיואי ולא את וילקי, שנוצח ע"י רוזוולט ב1940. |
|
||||
|
||||
שיחקת גם קצת עם השמות.. קנדי נהפך לקאנאדי. וג'ונסון (לינדן) נהפך ליוהנסן (באנגלית אגב העקרון שלך לא כ"כ עובד- בנוסף לבוש, השם של גולדוטר יותר ארוך משל ג'ונסון ,כמו גם השם של המפרי ב-68 ומונדל ב-84). |
|
||||
|
||||
הממם... אז אתה מציע לא להגיש את המחקר כעבודת הדוקטורט שלי? פשוט הדד-ליין שלי שבוע הבא וחשבתי... |
|
||||
|
||||
כן, נראה לי שכדאי לך להגיש עבודה בנושא בחירת הנשיא בצרפת לפי אורך הצוואר. זה ילך יותר טוב. |
|
||||
|
||||
אגב הנשיא הגבוה בכל הזמנים, לינקולן היה הרבה יותר גבוה מקרי, יחסית לגובה הממוצע של בני תקופתו. בנסיון לעקוץ את לינקולן, הוא נשאל פעם מהו האורך הרצוי שיהיה לרגליו של אדם. לינקולן הירהר לרגע והשיב ''כל עוד (כפות) רגליו ניצבות על האדמה, זה בסדר''. |
|
||||
|
||||
לינקולן היה חולה ככל הנראה במחלת מרפן שמתאפיימת במבנה גוף רזה וגבוה. פעם שמעתי הסבר שבתמונות שלו בהן הוא יושב תמיד רואים טשטוש של הרגל הנובעת מרעד. אני לא ממש יודעת אבל איך זה קשור למחלה. יש כאלה שאומרים שהוא היה חולה באקרומגלי - שחרור יתר של הורמון גדילה שבילדות גורם לענקות אבל במבוגרים לאקרומגלי המתבטאת בהגדלת רקמות רכות ובמבנה פנים טיפוסי. בהשוואה לתמונות שלו מתקופות שונות - נראה לי שזה נכון. |
|
||||
|
||||
סתאם. רציתי רק להתוודות [הנה זה בא! הוידוי הקרתני של השנה!] שמה שמעניין אותי זה בעיקר מה טוב יותר לישראל, הפיל, או החמור. והחמור המתקרא קרי לא מוצא חן בעיניי, מהבחינה הזאת. ובעצם גם לא באופן אישי- כלומר, לדעתי נושב מהדמות שבתמונות הסטילס וגם הוידאו משהו מאוד לא נעים, שאינני מצליחה לקרוא לו בשם. לא שבוש מעורר התפעלות, אבל קרי נראה כמו... איש רע? אהם. ד כאן להיום מפינת הפרשנות הרצינית. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהוא איש רע, אבל לאשתו יש פה גדול. |
|
||||
|
||||
טוב, בכל זאת חמור... |
|
||||
|
||||
לא הוא החמור. הביטוי נאמר על אנדרו ג'קסון שהיה אדם בור, עממי וחסר השכלה. כמו בהרבה מקרים, ביטוי שהיה לגנאי במקור הפך לביטוי שבעליו מתהדר בו ונהיה לסימלה של המפלגה הדמוקרטית. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה שאסביר לך עכשיו בדיחה (גסה) מלפני ארבע שנים? |
|
||||
|
||||
לא. אין צורך. |
|
||||
|
||||
קודם ספר אותה, בבקשה, ואז נראה אם צריך הסבר (לפי הנסיון שלי עם חוסר חוש ההומור שלי - יהיה צריך). |
|
||||
|
||||
תגובה 258378 (בהקשר של התגובה אליה היא מתיחסת) |
|
||||
|
||||
like Bush is a kind grandpa!
you actually believe you can tell something about Kerry from his photo? i keep trying to find a way to say something about this without insulting you, and i can't. so i won't say anything. anyway, Kerry's going to win, at least according to this: http://www.snopes.com/sports/football/election.asp and this: http://www.redskins.com/ combined... |
|
||||
|
||||
הי, הי! פעם הביאו לפה מבחן שבו היה צריך למיין סדרת חיוכים למזוייפים מול אמיתיים, ואני צדקתי ב-18 מתוך עשרים. אז אני מבקשת, כן?! אבל אתה צודק שלפי כל הסימנים המובהקים מר קטשופ ינצח: הרדסקינז. והרד-סוקס ששברו סופסוף את הקללה. וזה שאף נשיא ששמו מורכב מארבע אותיות לא זכה בקדנציה שניה. כנ"ל לגבי נשיא ששמו מתחיל ב-B. ו-combined - הלך עליו, על בוש. |
|
||||
|
||||
מצד שני אף פעם לא זכה נשיא שנושא שם של תבלין הודי. ומכאן: תיקו. |
|
||||
|
||||
לא זכה, אבל גם לא הפסיד... אבל בכל מקרה הוא לא קרי אמיתי. הסבא היה 'כהן' לפני שנהפך ל'קרי'. |
|
||||
|
||||
ועוד תבלין הודי שבא עם קטשופ. |
|
||||
|
||||
על פי הטור השבועי של קרינגלי (שמתעסק בטכנולוגיה בדרך כלל) קרי ינצח בגלל שמערכת עריכת הסקרים נהיית מאוד לא מדוייקת כתוצאה מעליית השימוש בטלפונים סלולארים. עריכת סקרים נעשית לטלפונים "רגילים" - וחלק גדול מהציבור (במיוחד צעירים) אינם נכללים בסקרים הנ"ל. הסתיה בבחירות הקודמות היתה כ3% לטובת בוש בסקרים, לדעת קרינגלי, בגלל הסיבה הזאת. בוש כידוע הפסיד ב0.5% בבחירות הכלליות (אבל ניצח בגלל שבארה"ב הבחירות נקבעות על פי כמות הנציגים הנבחרים מהמדינות השונות). אז למה אף אחד לא מדבר על זה? כי זה לא אינטרס של אף אחד לדבר על זה. הרפובליקאים לא מעוניינים להראות כמפסידים, הדמוקראטים לא רוצים להכניס את המצביעים הפוטנציאלים שלהם לשאננות, וברור כי הסוקרים לא רוצים להראות לא אמינים.. |
|
||||
|
||||
הסקר המדוייק ביותר הוא זה ששמים עליו כסף: |
|
||||
|
||||
אחרי קריאת התגובות כאן ושמיעת הפרשנים השונים והמהמרים השונים ברדיו הבוקר, מתקבל הרושם שההפתעה תהיה אם *בוש* ינצח בסוף. נראה שכולם מזהים סחף לכיוון קארי. |
|
||||
|
||||
האם עדיין אנו יכולים לקרוא למשטר דמוקרטי אם הוא עומד לבחירה? יותר ויותר נדמה לי כאילו השלטון נקנה בכסף. יותר ויותר מחקרים נעשים על הפסיכולוגיה של ההמונים ונראה שהיא אכן מניבה תוצאות. כל היועצים והיחצנים מבינים את השיטות שעובדות והמועמדים צריכים יותר כסף כדי לישם שיטות אלה. בסופו של דבר הפרט אמנם בעל בחירה חופשית אך ההמון נטול בחירה כזו. (למרות שזה נשמע אבסורדי על כך בעצם מתבססת הפסיכולוגיה של ההמון). לשיא מגיעים הדברים בבחירות אלה שעיתונים עומדים רשמית מאחורי מועמד זה או אחר. (איך הם יפקחו על מעלליו של מי שהם העלו לשילטון?). נראה אם כן שכדי לבסס את עצמך בתודעת הציבור עליך לקנות השפעה בעיתונים מתאימים ובתחנות רדיו מתאימות וכבר עשית הרבה יותר מאשר להציג עמדה שתלמד על כוונותיך. וכידוע התקשורת נשענת על רווחים. כסף עונה על צרכים ורצונות. מוזר שאחר כך מתפלאים על ההשחתה עקב הצמידות של הון ושילטון אך הרי כך בכלל ניתן להגיע לשילטון. אולי הגיע הזמן לחלופות אחרות? כדי לעשות זאת אנו זקוקים לעזרת הגופים השולטים במערכת. כגון כנסת ממשלה ובתי משפט. אך גם אחד מהם כבר מזמן אינו רשויות עצמאיות אז מי יושיענו? |
|
||||
|
||||
האמת היא שכל חלופה שעולה לי בראש נראית לא מעשית אבל אני אישית מתגעגע לאסיפות כיכרות או אולי בימינו אסיפות אינטרנט שיהיו פתוחות לכל. בכל מקרה יש לדעתי למדר את התקשורת מהסיפור. כמו כן הייתי מציע שכל מועמד יציג את הונו האישי ומקורותיו. כדי שנוכל ללמוד קצת על יושרו ונכיון כפיו. מציק לי שמועמדים נראים כאילו הם מחוברים לבוחר בעוד שבפועל אין להם מושג איך חי רוב ציבור הבוחרים. לי אין ספק שהמועמדים האחרונים לראשות הממשלה למשל לא חיו כבר הרבה מאוד שנים ממשכורת ממוצעת ודאי לא ממשכורת חציונית הנהוגה בארץ. עוד הייתי רוצה לראות שאכן כל אזרח (ודגש על כל) יוכל להציג מועמדות ולא רק אלה המקושרים להון. לכן יש להגביל את תקציב המועמד. מועמד שחרג מתקציבו יאלץ לפרוש אולי? אין לי את כל התשובות ולכן אני מהרהר אולם אני חש כי בשיטה הנוכחית "עובדים עלי" ובעצם אני משתתף במשחק מכור מראש ובהרבה כסף. |
|
||||
|
||||
הבעת תמיכה של עיתונים באחד המתמודדים בבחירות היא מסורת אמריקאית בת מאות שנים, ולא ''שיא'' חדש. |
|
||||
|
||||
ראשית זה עדיין לא הופך את זה ראוי ושנית בעבר הייתה גם אידיאולוגיה מאחרי העיתון היום פשוט הכל הפך יותר ממוסחר ונשען רק על כסף. |
|
||||
|
||||
לפי כמות הדיונים והפתילים, ובעיקר מידת האמוציות המושקעות בנושא, נראה שמסחור והשענות על כסף גם היא אידיאולוגיה. |
|
||||
|
||||
אז מה כן יהפוך את זה לראוי, פרט לחותמת הכשר של בד"ץ המהרה"ר? לא נכון. באמריקה, התקשורת מאז ומתמיד הייתה עצמאית ולא מקושרת באופן פורמאלי למפלגות. |
|
||||
|
||||
חוץ מתחנות ספציפיות כגון "air america" http://www.airamericaradio.com/ למשל שמזוהות באופן מובהק עם מפלגות. מעניין לראות את הפילוח - הרפובליקנים מעדיפים שידורי רדיו, על פני תמונה טלוויזיונית כנראה בשל אותו דיבייט מפורסם בין קנדי לניקסון http://www.museum.tv/archives/etv/K/htmlK/kennedy-ni... |
|
||||
|
||||
אם בסיס הדמוקרטיה הוא שניתנת לכל אזרח הזכות להיבחר הרי שצריך למצוא דרכים למימוש הצהרה זו. כיום יכול להיבחר רק אזרח עשיר. כתבה שהתפרסמה בשבוע האחרון הציגה סף של 2 מליון שקלים כדי שמועמד יהנה מסכוי סביר להכנס לכנסת. אני רואה את המצב באנלוגיה לבתי משפט. גם כאן כבר לא סוד שבארצנו הכסף מזכה את העבריין או מקל על גזר דינו. גם כאן אני חושב שאנו מאבדים את הבסיס של מערכת המשפט לפיו כולם שווים בפני החוק. הדברים האלה משפיעים באופן ישיר ועקיף על המרקם החברתי שלנו. חוסר אמון במערכות השלטון כבר תפס תאוצה. אם אנחנו חפצים במדינה מתוקנת עלינו למצוא אפיקים כדי לישם עקרונות אלה. אחרת נצטרך להתמודד אתם בתיד מנקודת מחלוקת חברתית הרבה יותר מסובכת. |
|
||||
|
||||
הקמפיין של בוש הוציא כ 1.2 מליארד דולר. |
|
||||
|
||||
מדי פעם מזכירים לנו שברביעי בנומבר האמריקאים לא בוחרים נשיא - הם בוחרים גוף של אלקטורים, 538 במספר (אגב, מאיפה הגיעו למספר הזה?), ואלו בוחרים בתורם את הנשיא. לימדונו רבותינו שבשיטה הדמוקרטית, המצביעים בוחרים את הנציגים שבהם הם מאמינים, על-מנת שינקטו במדיניות הראויה בעיניהם. בפרט, הנציגים אינם מחוייבים למצע1. מה לדעתכם יקרה אם קרי (למשל) יזכה ברוב האלקטורים, ואז יקומו כמה אלקטורים שנבחרו כתומכיו ויודיעו לעם שעם כל הכבוד דברים שרואים מכאן, והם בעצם מעדיפים דווקא את בוש? (תזכורת: החוק מסמיך את האלקטורים לבחור את הנשיא, ומה שהחוק אומר - כשר). 1 מצע: מין חוברת מנייר צבעוני שנהגו לחלק לפני בחירות; הטעם - לא ידוע. |
|
||||
|
||||
שאלקטורים הצביעו נגד המנדט שניתן להם. חוקי ותקין, גם אם מצחין. |
|
||||
|
||||
היועץ המשפטי לממשלה מתווה את הפתרון היחיד לבעיה (בנושא אחר לגמרי, שהוא בדיוק אותו דבר): יש להביא לכך שפעולות מסויימות "...ייתפסו בציבוריות הישראלית, ועל ידי נבחרי ציבור, כמעשה שלא ייעשה גם אם זו אינה עבירה". |
|
||||
|
||||
הקישור שלך הביא אותי לצפות בפרסומת1 (וזה אולי שייך לדיון 2009, אבל מצד שני זאת יכולה להיות אלטרנטיבה למי שעומד לפנות את הבית הלבן ולחזור לטקסס2, כך שזה בכל זאת קשור לדיון הנוכחי) השואלת "רוצה להרוויח 12.56% *בדולרים* (http://www.e-dologic.co.il/founders/counter/page/?re...) השאלה שלי אליך (כמתמטיקאי, וגם כמי שנהג לא מזמן לשלם בדולרים): 12.56% *בדולרים*, זאת תשואה טובה יותר מ12.56% בשקלים, או שמא תשואה טובה פחות? ___ 1 וזה בעיתון לאנשים חושבים. 2 המערכת מתבקשת למחוק משפט זה אם יתברר מחר כי השכ"ג נשאר לקדנציה נוספת בבית הלבן. שבעתי כובעים די והותר. |
|
||||
|
||||
גלעד דנבום כבר התייחס לכל הנקודות שאתה מעלה כולל ההגיון שמאחורי השיטה ומקרים בהם אלקטורים מעלו באמון הבוחר. המספר של האלקטורים הוא פשוט סכום החברים בקונגרס ובסנאט. כל מדינה שולחת אלקטורים כמספר נציגיה בשני בתי הנבחרים. |
|
||||
|
||||
כן; אבל הוא עשה את זה ב*עיתוי* אחר. |
|
||||
|
||||
נכון. אז? אם אתה רומז לבעיית מנוע החיפוש, אז גוגל נותן תחליף לא רע. הדיון מתחיל ב תגובה 151117. |
|
||||
|
||||
קראתי, תודה. אבל מי מדבר בכלל על אלקטורים בארצות הברית; הנושא שלנו הוא שרון. |
|
||||
|
||||
היה לי נדמה שאתה הזכרת אלקטורים. בכל אופן, גם בארה''ב כבר קרה שאלקטורים הצביעו לא כמו שהמצביעים ציפו מהם, ולמרות שבחלק מהמדינות יש חקיקה נגד מקרים כאלו, מעולם לא עמד אלקטור לדין על מעשה כזה, ובכלל, החוקה מעניקה להם שיקול דעת עצמאי ללא תלות ב''מצע'' לפיו נבחרו (כלומר המועמד עבורו הם התחייבו להצביע). אם אתה מתעקש להכניס את הביצה המקומית שלנו גם לדיון הזה, הרי שהדוגמה הזאת (החוק בארה''ב וישומו בפועל) רק מחזקת את הטענה לפיה לשרון (ולסיעתו) יש חופש לבצע ולהצביע לפי שיקול דעת וללא תלות במצע או בהתחייבויות מלפני הבחירות. |
|
||||
|
||||
אם זה יקרה, ובהנתן שאין נסיבות מקלות (עד היום אף אלקטור בוגדני לא שינה את תוצאות הבחירות), סביר להניח שהשיטה תשונה. השאלה המעניינת היא מה היה קורה, למשל, אם נציגי פלורידה בבחירות הקודמות היו מכריזים שהם מרגישים מחוייבים לדין הבוחר ולכן הם יעניקו את קולם למועמד שזכה ברוב הקולות - גור - למרות שהם עצמם נבחרו כתומכי בוש. אבל אתה מדבר על שרון, ולא על בוש. אז זה לא מעניין אותך. |
|
||||
|
||||
האמת היא שדי ציפיתי שזה יקרה (בבחירות הקודמות). אם יש איזשהו הגיון בגוף האלקטורי הממסך הזה, מקרה פלורידה - שבו נראה שרצון הבוחר עוות, בתוספת העובדה שגור זכה בחצי מליון קולות יותר בחשבון הכולל - סיפק הזדמנות טובה להצביע לפי ''צו המצפון''. |
|
||||
|
||||
היו מקרים כאלו, כפי שניתן ללמוד מhttp://www.avagara.com/e_c/ec_unfaithful.htm . מקרים אלו טרם שינו את תוצאות הבחירות. |
|
||||
|
||||
מנקודת המבט של הקמפיין, ישנן ארבע נקודות עיקריות בהן תורמת התקשורת לפוליטיקאי המתמודד. לכל נקודה, אפקטיבי סוג אחר של תקשורת: 1. המאבק על הגרעין הקיים. ע"פ מחקרים שנעשו בארה"ב, מדובר בכ- 40% של מצביעים פוטנציאלים, המהווים את הגרעין הקשה של הבחירות ועל כל מועמד למצוא את הדרך לתקשר עם אותם בוחרים, להזכיר ולדרבן אותם לבחור. הדרך התקשורתית היעילה ביותר להגיע לגרעין זה היא באמצעות אמצעי התקשורת ה"מושכים" - הטלפון, תחנות רדיו מקומיות והאינטרנט. ע"י אינטראקציה טלפונית של אחד על אחד, ע"פ רשימות תומכים מוכנות מראש, או באמצעים שהציבור בוחר האם להחשף אליהם או לא. 2. המעקב אחרי ה"קולות הצפים" -שימוש ב"תקשורת הנדחפת", זו שלא תלויה ברשימות תמיכה, כגון ערוצי טלוויזיה פופולרים, שיחות טלפון מקריות (שלא על פי רשימות תומכים) והפצת שמועות שקריות כביכול לא מכוונות, על היריב. שאלות כגון: "אם היית יודע כי המועמד X סובל ממחלת נפש, האם עדיין היית בוחר בו?". תחת קטגוריה זו נמנות הופעות המועמדים בתוכניות ארוח ליליות ובתוכניות הבוקר, בעיקר כדי להראות את "האדם שמאחורי הפוליטיקאי" המשעשע והרגיש. 3. הרשמת מצביעים חדשים - על קבוצה זו נמנים בעיקר הצעירים שזו להם מערכת הבחירות הראשונה. הרפובליקנים מעדיפים לפנות למרכזים חברתיים בהם יזכו לתמיכה, כגון כנסיות ומרכזי דת בעוד שהדמוקרטים פונים לקמפיין ההיפ-הופ של MTV, למתחרים בתוכניות המציאות למיניהן (למשל פאנל שהורכב מיוצאי תוכניות "השרדות") ולסלבריטיז. 4. הקמפיין השלילי - מיועד להקנות למועמד פער ברמת הבטחון שהוא מבטיח לאומה, ביחס למועמד השני. כדוגמא אפשר למצוא את הפרסומת השלילית מבית בוש - "פרסומת הזאבים", שעשויה כסרט מתח משובח ומזכירה לאמריקאים כי הם נתונים לאיום תמידי ורק ג'ורג' בוש יכול לפתור את הבעיה. * ואם תהיתם מדוע אינכם יכולים להכנס לאתר הרשמי של ג'ורג' בוש מחוץ לארצות הברית, אז זו הסיבה: http://news.bbc.co.uk/1/hi/technology/3958665.stm |
|
||||
|
||||
* אני לא בארה"ב, אז באמת לא הצלחתי לגשת ל-http://www.georgewbush.com , אבל כן הצלחתי לגשת ל-http://www.georgewalkerbush.com . האם האתרים האלו זהים? |
|
||||
|
||||
לא. הראשון הוא האתר הרשמי של מערכת הבחירות של בוש וצ'ייני. |
|
||||
|
||||
זווית מעניינת על מאזן הכוחות האלקטורלי והפוליטי בארה"ב ניתן למצוא במאמר שפרסם אורי קציר באתר אפלטון (www.aplaton.co.il). מסתבר כי בהסכם האיחוד בין טקסס לארה"ב יש סעיף המאפשר לטקסס להתפצל לחמש יחידות מדיניות שכל אחת מהן תיחשב כמדינה בארה"ב. |
|
||||
|
||||
עיקר התועלת שהפיקה לי תגובה זו היא בהיכרות עם האתר החדש. נראה בהחלט מעניין במבט ראשון. אם מישהו יודע על אתרים אינטלקטואליים נוספים מהסוג הזה, הוא מוזמן לספר על כך ותבוא עליו הברכה. |
|
||||
|
||||
אתר מצוין, עם ניחוח אינטלקטואלי שמאוד חסר כאן ודף קישורים מהטובים ברשת. יחד עם הבלוג של אלכסנדר מאן, אפלטון מציב סטנדרד חדש לאתרי תוכן אישיים. |
|
||||
|
||||
מצד שני, כיוון שטקסס פרשה מארה''ב ונכנעה יחד עם כל הדרום, כשהיא חזרה לארה''ב כמדינה זה כבר היה בתנאים אחרים לגמרי, ככה שכיום היא לא יכולה להתפצל כלל וכלל. |
|
||||
|
||||
ומצד שלישי, טקסס היא עדיין הרפובליקה העצמאית היחידה שנכנסה לארה''ב ישירות ממעמדה זה ולא עברה שלב ביניים של טריטוריה חסרת מעמד מדיני מוגדר (גם הוואי עברה משהו דומה, אבל שם הדיחו את המונרכיה ואז מיסדו שלטון דה-פאקטו שלא היה במעמד של מדינה במשך עשרות שנים). הסכם הסיפוח לארה''ב עדיין שריר וקיים. אתה צודק בכך שאין רלוונטיות היום לפיצול משום שכל נושא העבדות אינו עומד עוד על הפרק. ובכל זאת, זהו פרט היסטורי שטוב שיש מי שמצא לנכון להעלותו מנבכי הארכיונים. |
|
||||
|
||||
באפלטון פורסם גם המאמר הבא, שיש בו תובנות אינטליגנטיות ביחד עם קריצות משעשעות על התרחישים האפשריים בארה"ב (ג'נה בוש נגד צ'לסי קלינטון ב-2024, למשל). |
|
||||
|
||||
שמעתם על הקלטת של בן-לאדן שצצה בסוף השבוע, ימים ספורים לפני הבחירות, בה הוא נוקב בישראל כסיבה שגרמה לו לשלוח את המטוסים לתאומים? מדוע דווקא עכשיו, לפני הבחירות במצב כל-כך צמוד, לעורר כזה פחד מטרור אצל המצביעים האמריקאים, שידחוף אותם לעבר המועמד שנחשב קיצוני יותר בענייני ביטחון? לדעתי אין מנוס מלהסיק שבן-לאדן, לו היה יכול, היה בוחר בג'ורג' בוש בקלפי. |
|
||||
|
||||
אכן, לא ברור לטובת מי שיחק בן לאדן עם הקלטת. הסקרים בבוקר שאחרי הראו עליה יחסית לבוש (15%) על פני קרי (7%). האם האמריקאים ירוצו לבחור בבוש מתוך הפחד מהתקפות טרור? או שמא בקרי, הואיל ובוש הוא זה שהביא עליהם את הטרור במידה מסוימת. אני כבר שמעתי כמה אמריקאים מאמינים בכל ליבם שבן לאדן כבר נתפס והמחזיקים בו הכריחו אותו לומר את הדברים, הואיל ובקלטת נכללו גם פרטים ספציפיים מהקמפיינים של המועמדים. |
|
||||
|
||||
מה שנורא במיוחד בממשל הנוכחי הוא שאפשר להאמין שזה אכן המצב. |
|
||||
|
||||
ידיעה על תפיסתו של בן-לאדן היתה עושה למען בוש הרבה יותר מההודעה המוקלטת של הנ''ל, שהשפעתה כלל אינה ברורה. |
|
||||
|
||||
קשה לדעת. אם הידיעה היתה באה במועד קרוב מדי לבחירות, היא היתה מחזקת תיאורית קונספירציה שמסתובבת כאן כאילו כבר תפסו אותו מזמן. אם היא היתה באה הרבה לפניהן, לא היה לממשל על מה להשעין את תחושת הסכנה המזוייפת (ויש גם סיכוי שהיא היתה מפעילה פיגועים מתוכננים). |
|
||||
|
||||
אז עכשיו תסביר לי בבקשה את זה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2998142,00.h... למה מכון שנחשב כימני (יגאל כרמון, כמדומני, הוא איש ימין מובהק) מפרסם תיקון כזה? לפי ההיגיון שלי, אם האזרחים האמריקאים יידעו שבין-לאדן האימתני מאיים עליהם שאם יצביעו לבוש יפעל שוב, יותר הגיוני שיווצר סחף לטובת קארי, כמו מה שקרה בספרד בזמנו. המנטליות של "אנשים פשוטים", לדעתי, היא כזו שכאשר מישהו שכבר ביצע נגדם פיגוע טרור נורא מאיים עליהם בכזו צורה, הם יעדיפו להרחיק את האיום ולא להתמודד איתו ישירות. אז למה כרמון, איש ימין שניתן לסבור שהיה מעדיף את בחירת בוש, עושה כדבר הזה, והופך את הקלטת, שעד עכשיו נחשבה כקלטת-שיטנה כללית כלפי ארה"ב, לקלטת-שיטנה שמתמקדת בבוש? |
|
||||
|
||||
המנטליות האמריקאית (לא בחופים) היא המנטליות של המתנחלים. מקווה שזה מסביר את העניין. |
|
||||
|
||||
קודם כל, אתה קורא ותיק באייל, אז אתה בטח יודע ש"ימין" ו"שמאל" לא משחקים אצלי תפקיד. שנית, כרמון נמצא אצלי מחוץ למודל - הוא לא פוליטיקאי ואני לא נזקק לניתוח תכליתי של מעשיו. ועכשיו לתוכן - הוא לא ממש משנה. ברגע שבן-לאדן מופיע בטלוויזיה הוא יוצר, לדעתי, אוטומטית, נטייה לטובת בוש: "הטרור עדיין כאן. אנחנו צריכים את הנשיא שהוא הכי נגד טרור". בקריאה שנייה נראה לי שקצת ערבבת בין האזרחים בספרד ובין אריק כרמון, אז אולי כדאי שתבהיר מה אתה טוען לגבי כל אחד מהם ואנסה להתמודד עם כל טענה בנפרד. |
|
||||
|
||||
א. לא במקרה לא הופיעה מילה שמתחילה בב' ומסתיימת ב"יזם" בתגובתי הקודמת. אני מניח שבמהלך ניסיונך לבדוק איך פוליטיקאים עובדים בצורה שלא תואמת את המחשבה הקונבציונאלית (במקומות שאינם אתר זה), יצא לך גם לחשוב על הנושא לגבי אנשים שאינם פוליטיקאים מובהקים, ופנייתי אליך היתה יותר בתחום הכללי הזה ולא בהקשר הב' ההוא. ב. *יגאל* כרמון היה יועץ ראה"מ למלחמה בטרור, ומנהל את מכון ממר"י, שמתרגם מערבית דעות אנטי-ישראליות ואנטי-מערביות. אינני יודע מה הקריטריונים שלך לקביעת "פוליטיקאי" (לינק להגדרה שבטח ניתנה כאן יתקבל בברכה), אבל רק רציתי ליידע אותך. ג. כרמון פרסם את התרגום ההוא כקריאה בהולה לפני הבחירות בארה"ב. ד. התרגום,לפרשנותו של כרמון, אומר שבין-לאדן אומר שאם המצביעים יצביעו לבוש יתקוף שוב-"כאשר בין לאדן אמר שכל מדינה תקבע את ביטחונה ותהיה אחראית לבחירתה, הוא התכוון לכך שכל מדינה בתוך ארצות הברית שתצביע עבור 'הפרא הלבן' בוש, תבחר להילחם בנו ואנו נחשיב אותה כאוייבת שלנו, וכל מדינה בתוך ארצות הברית שתצביע נגד בוש, תבחר לכרות שלום איתנו ואנו לא נחשיב אותה כאוייבת שלנו". ה. אם התרגום של כרמון נכון, האם נשמע לך סביר שבין-לאדן(הפוליטיקאי לשיטתך) סבר באמת שאזרח פלורידה ששומע שבין-לאדן מצהיר שאם יצביע לבוש הוא בסכנה אישית גדולה יותר, יצביע לבוש? לי זה נשמע מוזר. "ברגע שבן-לאדן מופיע בטלוויזיה הוא יוצר, לדעתי, אוטומטית, נטייה לטובת בוש: "הטרור עדיין כאן. אנחנו צריכים את הנשיא שהוא הכי נגד טרור"."- אם התגובה הפסיכולוגית שאתה מייחס למצביע האמריקאי נכון, לא עדיף מצד בין-לאדן הרוצה את ניצחון בוש לא לאיים באותה הזדמנות על מי שמצביע לבוש? האם המצביע האמריקאי, כפי שנרמז בתגובה 258647 , הוא כ"כ צמא-מלחמה1 שיעדיף את הנשיא שיסכן אותו אישית יותר רק כדי שאותו נשיא יוכל לתפוס עבורו את בין-לאדן (דבר שלא קרה בשלוש השנים האחרונות)? בהקשר זה, הזכרתי את המצביעים בספרד, שהעיפו את הממשלה השולטת שם כמה ימים אחרי הפיגוע הגדול במדריד, כשלפי הפרשנות המקובלת, בין שני האירועים היה קשר ישיר. האם סוג כזה של כניעה לטרור (מילולי, או במובן של פחד) אינו משותף לאנשים "פשוטים" ברוב העולם? האם באמת נשמע סביר שאיזה זקן יהודי שיצא לפנסיה בפלורידה(סתם לשם הסטריאוטיפיזציה, אינני מכיר את הפילוח של תושבי פלורידה בכללותו) יעדיף את ההיגיון הכללי על ביטחונו האישי? נשמע לי מוזר. ו. בנפרד מכך, העובדה שכרמון, ה"ימני" לכאורה, מפרסם את המידע הזה נשמע לי מוזר(שוב, בהנחה שדעתי בסעיף ה' נכונה). האם איש ימין לא יעדיף שבוש ייבחר? ז. כדי להבהיר, בעוד שבסעיף ה' טענתי טענה, בסעיף ו' בעיקר שאלתי שאלה. 1 לא כך אני מפרש את זה, ניסיתי לנסח את הדברים לפי ההיגיון של כותבת התגובה. |
|
||||
|
||||
להערכתי, הכוונה הרבה יותר פשוטה: להפיל את השלטון הנוכחי בארה"ב, העויין מאוד לאל-קאעידה. כך ישיג בין-לאדן אפקט הרתעתי על הבוחרים בעולם החופשי, המצטבר על מקרה ספרד, של החלפת שלטון המעז להשיב להם מלחמה. אני מעריך גם שיעד הביניים המרכזי של אל-קאעידה כיום הוא המשך הפיכת עירק לבסיס המרכזי שלהם. למטרה זו, נראה כי קרי הוא האיש. |
|
||||
|
||||
אז תסביר לי אתה. כיצד הופעה של אויב ארה"ב מספר 1 בטלוויזיה מחזקת את קרי ופוגעת בבוש? האם לדעתך המצביעים האמריקאים רואים בכך "השפלה" של בוש? לדעתי האפקט הוא הפוך - "הטרור עדיין מאיים עלינו, צריך את האיש שהבטיח להלחם בטרור במלוא המרץ". |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם מרבית האמריקאים הם גרי קופר או הפחדנים שעזבו אותו לנפשו. ברגע האמת בקלפי, אני חושב שהתגובה השכיחה תהיה "צריך נשיא שיוריד אותנו מהכוונת". ולכן גם ההימור שלי: קרי. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מי ייבחר בסיכומו של דבר, אבל אני מסכים עם המשפט האחרון בתגובתך. האפקט הוא אכן הפוך, אך לדעתי בין-לאדן לא הבין את זה. הוא אינו מכיר היטב את ה"דקויות" שבין האופי האירופי 1 לזה האמריקני. 1 If you can fight them join them. כן, אני מכיר את המשפט המקורי, אבל כאן מדובר באופי האירופי (: |
|
||||
|
||||
אני כמובן לא מסכים עם "בין-לאדן לא הבין את זה. הוא אינו מכיר היטב את ה"דקויות" שבין האופי האירופי 1 לזה האמריקני.", שכן אני תמיד מניח שאם אני מבין משהו, אז פוליטיקאים (ולצורך העניין בן-לאדן הוא אכן פוליטיקאי, בניגוד לאריק כרמון שהוזכר כאן) מבינים את זה עוד לפני. זו אחת מנקודות המחלוקת ביננו, ככל הנראה. |
|
||||
|
||||
למה בן-לאדן הוא פוליטיקאי? על פי מה אתה מחליט מי נחשב פוליטיקאי ומי לא, חוץ מכמה נוח לך להסביר את ההתנהגות שלו בלי להגיד שהוא טועה? ואם אני כבר עצבני עליך: מה תוגבתך בנושא טענתה של לימור לבנת כי היא טעתה כאשר הצטרפה לאולטימטום של ביבי? |
|
||||
|
||||
אולי "פוליטיקאי הוא כל אדם שאינו טועה"? |
|
||||
|
||||
למה צריך להאמין לטענה הזו? לי נראה כאילו היא ניסתה (והצליחה) ללכת בלי ולהרגיש עם. |
|
||||
|
||||
אבל הרעיון הוא ללכת עם ולהרגיש בלי. |
|
||||
|
||||
באמת? לי נראה שהיא הצליחה גם לפגוע ביחסים שלה עם שרון, גם להראות פחדנית בעיני ה"מורדים" (ובכלל), גם לשרוף גשרים עם ביבי, שיש לו סיכוי מסויים לעמוד בראש הליכוד שוב, וגם לא להשיג כלום. |
|
||||
|
||||
צריך לשאול חבר ליכוד מה דעתו על ההתנהגות שלה לפני שאני אוכל להגיד לך איך היא נראתה (הרי לחברי הליכוד היא ככל הנראה מכוונת את התנהגותה). כשזה נוגע ליחסים שלה עם ביבי או שרון, אני חושב שכדאי לא להעלות השערות, כי לא באמת ידוע לנו מה מצב היחסים בחדרי חדרים. כמובן, ייתכן שאני טועה וזה באמת כל כך פשוט, ואנחנו אם היינו במקומה של לבנת היינו חכמים יותר. |
|
||||
|
||||
ובהזדמנות זו, אם אפשר, שיסבירו אנשי הכת גם כיצד ומדוע תימרן סאדאם את האמריקאים לשחרר את עירק, להרוג את בניו ולכלוא אותו. |
|
||||
|
||||
אריק כרמון הוא יו''ר ''המרכז הישראלי לדמוקרטיה''. אני משער שיש נושאים רבים אותם אינו רואה עין בעין עם יגאל כרמון. |
|
||||
|
||||
עוד מישהו שחושב ככה: "חוסר הבנתו [של בן לאדן] את המצב הפנימי באמריקה נשאר נושא אחר שלא זה המקום לדון בו." ( מתוך http://www.memri.org.il/memri/LoadArticlePage.asp?en... ) |
|
||||
|
||||
ועוד אחד: "בשיחה עם כתב רשת "פוקס" הסביר המועמד הדמוקרטי שנכשל בנסיונו לזכות במקום בבית הלבן כי "הקלטת של בין לאדן עלתה לי בבחירות". לטענתו, הקלטת הפחידה את האמריקנים וגרמה להם להגיע לבהמוניהם לקלפיות ולהצביע עבור הנשיא המכהן." |
|
||||
|
||||
המועמד הדמוקרטי נכשל בעיקר משום שלא העמיד אלטרנטיבה ראויה לנשיא המכהן. כרגע, הנושא החם בשולי התקשורת, זהו נושא הספירה המוטעית בקלפיות. הפעילים בנושא מנסים להביא את הנושא למודעות תקשורתית רחבה בהרבה מעבל לאתרים הקטנים והזועמים. ההתחלה היתה באתרים האלה: blackboxvoting.org , blackboxvoting.com , votersunite.org והם מעודדים מכתבות כגון זו http://www.7onyourside.com/Global/story.asp?S=255851... שמראות שהנושא א. יכול לעלות למודעות ציבורית רחבה יותר וב. עוד לא אבדה תקוות הדמוקרטים להגינות. זאת למרות שרבים מהם עסוקים בחיפוש אחר המועמד הבא הואיל והם מאוד מאוכזבים מקרי ולא יהיו מוכנים לתת לו עוד צ'אנס. |
|
||||
|
||||
ואני לתומי חשבתי שיש הסכמה גורפת על המועמד(ת) הבא(ה). |
|
||||
|
||||
הכותרת מתייחסת לתחילת המאמר1. הציטוטים הם מסופו והם מתמצתים את עיקר הצלחותיה וכישלונותיה של אל-קאעידה (יש עוד כמה פרטים שראוי לצרף לדברים, אבל נעזוב עכשיו): "הפיגוע במגדלי התאומים נועד להצית את הדמיון ולהעלות את המורל בקרב קנאי האיסלאם הנרדפים עד צוואר, ובעיקר בקרב מצטרפים פוטנציאליים ברחבי העולם המוסלמי והפזורה באירופה. ואת היעד הזה אכן השיג: לסמן את "הברית הצלבנית בראשות ארה"ב" כמחנה הרשע המבקש את רעתו של האיסלאם ולהצביע על דרכים לפגוע בו. המתנדבים לפיגוע במדריד, כמו אלה שביקשו לפגוע בשגרירות ארה"ב בפאריס (שנעצרו בעוד מועד), באו מציבור זה, שהתרשם עמוקות מ-11 בספטמבר. אם התכוונו היוזמים לפגוע ביחסי ישראל-מצרים, הם הצמיחו תוצאה הפוכה: מה אומר הדבר על יכולתו של טרור להשיג הישגים מעבר ל"תעמולה באמצעות המעשה"? באותה מידה פיגוע מגדלי התאומים עלה לאל-קאעדה באובדן ארץ המפלט היחידה שלה, אפגניסטאן, בהידלדלות מקורותיה הפיננסיים ובקשיים לתנועת פעיליה במערב. בחשבון עלות-תועלת, האם היה הפיגוע הזה כולו רווח? ומה על הפיגועים בסעודיה, שמוטטו באבה תשתית קנאית שנבנתה בעמל רב? מה אומר הדבר על המידע שבידי אל-קאעדה ודומיה על העולם שבו אנו חיים, על אשליותיהם וטעויותיהם בשיקול דעת? כל אלה שאלות מסובכות הדורשות עיון. אולם אף הן נוגדות את עקרון ה-"Kiss"." ######################### |
|
||||
|
||||
#########################? |
|
||||
|
||||
זהו קו הפרדה בין גוף התגובה להערות שוליים וקישורים נלווים. |
|
||||
|
||||
יש משהו לא בסדר ב--------------------- או ב____________________ המסורתיים? |
|
||||
|
||||
א. כדאי לגוון לעיתים, אם כי ככל הנראה ############# אינו מתאים - במקום לחצוץ הוא מושך תשומת לב מיותרת לעצמו. ב. עם ______________ ישנה בעייה שלא ניתן להאריכו לגודל הרצוי. נראה לי שאלך על ---------------------------------------, או שאנסה תחליפים מיניליסטיים כמו למשל: ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ ו _._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._._. . אך גם אין רע בפרוייקטים נסיוניים כמו בתגובה 259049 כשהדבר מתקשר לתוכן הדברים. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על !!!!!!!!!!!!!!! ? |
|
||||
|
||||
אתה בכיוון הנכון, אבל תמשיך לעבוד על זה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שחלק מן התגובות משליכות מאורח החשיבה הישראלי על ההחלטות של אזרחי ארה''ב. הישראלי הממוצע נוטה לפרש את ארועי המציאו כתומכים בדעתו הקודמת, שאותה אינו רגיל לשנות לעתים קרובות. לדוגמא ''הטרור מוכיח שאין עם מי לדבר'' מול ''הטרור מוכיח שיש רק פתרון מדיני לסכסוך'', שתי קביעות שאינן נכונות באותה מידה. אצל האמריקאי לעומת זאת קל יותר להשפיע על הבחירה באמצעות המציאות, כיוון שהוא רגיל לשנות את דעתו יותר בקלות (כמו גם את מקום מגוריו, מקום עבודתו, בן זוגו וכד'). אצל מרבית הישראלים (כן, גם הימין) אין תפיסת עולם של ''מלחמת בני אור בבני חושך'' שבה הם מנסים להתייצב לצד הטובים ומול הרעים, הסתכלות ששכיחה אצל האמריקאים. בארה''ב בני מיעוטים ושכבות חלשות נוטים להצביע לדמוקרטים בגלל מדיניות הפנים, בלי קשר לטרור ולמצב הגלובלי - בעוד בישראל מדיניות הפנים היא מרכיב שולי באופן ההצבעה, מאחר שאין הבדל אמיתי בתפיסה החברתית-כלכלית בין המפלגות הגדולות. בקיצור - אי אפשר לומר איך ינהג הבוחר האמריקאי כשמסתכלים בעיניים ישראליות. |
|
||||
|
||||
ובעיניים אמריקניות, ידעו לומר כיצד ינהג הבוחר האמריקאי? |
|
||||
|
||||
קל וחומר |
|
||||
|
||||
אז מהי אם כן חשיבותה של לאומיות המנחש? |
|
||||
|
||||
היא פשוט מוסיפה סיבות נוספות להטיית הניחוש |
|
||||
|
||||
עושה רושם שדווקא נקודות בנוגע לערכים משפחתיים, הן שהכריעו את הבחירות. למרות שנקודות אלה לא הודגשו בתשדירים, רבים מהבוחרים ציינו לטובה את עמדתו של בוש בנוגע להפלות ולנישואים חד מיניים. מבחינת התקשורת האמריקאית, בימים האחרונים שלפני הבחירות, נעשה נסיון להראות את בוש עם אשתו ובנותיו, בעוד שתרזה היינץ ואלכסנדרה וונסה קרי, השתדלו לשתוק קצת לשם שינוי. |
|
||||
|
||||
אצלנו בבית קוראים לנקודות האלו ''נצרות'' |
|
||||
|
||||
אין לי ספק בזה, והרבה חומר שמגיע אליי בימים האחרונים מעיד על המאמצים האבנגליסטים במסע הבחירות. |
|
||||
|
||||
מצביעי קרי מתנצלים בפני העולם, בתמונות, על תוצאות הבחירות: |
|
||||
|
||||
כן, אני יודע, באיחור של יום אבל מוטב מאוחר וגו'. כתבי ynet ערכו רשימת שירים לכבוד המאורע, בעיקר שירי ביקורת על ארה"ב: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3558889,00.h... שימו לב במיוחד לפיט סיגר מנגן על באנג'ו, כלי הנגינה המגניב ביותר בעולם. ולהשלמה, עוד עשירייה של שירים פטריוטים, ביקורתיים וקלאסיקות אמריקאיות: כך התחיל הכל כשינקי דודל הלך העירה וקנה סוס פוני שקרא לו מקרוני. העולם החדש והעידן המודרני נולדו. כעבור שלושה דורות מצאו את עצמם האמריקאים במלחמה משני צידי המיתרס - צפון ודרום לדרום היה גם המנון לא רשמי, קצת יותר מוכר. החוואים היו עמוד השידרה של החברה האמריקאית במשך כ150 שנה. אחד מהם היה מקדונלד הזקן. כשעלה לארץ שינה את שמו לדוד משה. אחד משירי האהבה היפים מושר בפי זמר נודד עם באנג'ו מאלאבמה ללואיזיאנה. ביצועים רבים יש לשיר הזה אבל כמדומה שראוי לו ביצוע פשוט ויפה של זמר עם באנג'ו: ג'וני קאש הגדול מכולם כעס על הפסיקה שהתירה את שריפת הדגל וכתב את השיר הפטריוטי הבא. סכריני,שמרני, אבל כאמור, ג'וני קאש. שירו של סטיב גודמן על מסע ברכבת משיקגו לניו-אורלינס התפרסם לראשונה בביצועו של ארלו גטרי ובוצע מאז בידי רבים (אצלנו זכה לגירסה מקומית של יהורם גאון) אבל הפך ללהיט בגירסתו של וילי נלסון. אלבום הקאמבק של קרוסבי, סטילסט, נאש ויאנג בסוף שנות ה80 הוקדש לביקורת על ההווייה האמריקאית. זהו שיר הנושא מתוכו: ניל יאנג עצמו הקדיש לפני כשנתיים אלבום שלם לביקורת על ג'ורג' בוש ומדיניותו. מתוכו מובא השיר הדורש להדיח את בוש. גם לנו היה צריך להיות שיר כזה בתקופת שרון אבל אין לנו ניל יאנג משלנו. האזנה נעימה. |
|
||||
|
||||
על הבחירות הקרובות בארה"ב: |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |