אל תקרא לי סנובית כי אני לא מתנשאת 96
או:
איך למדתי להפסיק לחשוש ולהתחיל לאהוב את המוסיקה המזרחית.


בדרכי בחזרה מאנגליה, בטיסת אל־על, נקלע לידי מוסף "תרבות מעריב" של יום ו' האחרון (3/12/99), שהוקדש בו מקום נכבד למוסיקה המזרחית בארץ. רפרפתי לי בנחת בסיפורי הצלחה אלו ואחרים, עלעלתי בסכסוכי עבודה בין אמנים לאמרגניהם, דילגתי על קול נהי וילל על רקע עדתי, והגעתי, לבסוף, לכתבתה של אליען לזובסקי: "'כל הדרך לאילת שרנו בקולי קולות את הדיסק של אייל גולן' - גיא פינס".

מטרת הכתבה, כפי שהוגדרה ע"י הכתבת, הינה "לבדוק איך - אם בכלל - התקדם מסלול הכיבוש של המוסיקה המזרחית בשנים האחרונות. כלומר: עד כמה היא נטמעה באמת באזנם של האנשים הנכונים, שאמורים לשבץ אותה בכלי התקשורת הנכונים לא פחות." (מישהו שם לב לבעיה מסוימת כאן? ראו למטה). בהמשך הכתבה מוצגים יחסם ותשובותיהם של כ-‏30 אנשי תקשורת ("מפיקים, בימאים, עורכים מוסיקליים, מבקרים") למוסיקה המזרחית. הנתונים מוצגים על פי קטגוריות שונות, או, כפי שבחרה המחברת לכנות את רובן - "תירוצים". "צביעות", "התירוץ האתני", "התירוץ החברתי", "התירוץ האינטלקטואלי" - אלו כמה מהסיווגים בהם בחרה המחברת לכלול את תשובות הנשאלים.

במילים אחרות - כך רומזת לנו המחברת - אם אינך אוהב מוסיקה מזרחית ו/או אינך בקי בה, הרי אתה ראוי לבוז.

על מה הצעקה, אם כן? הרי שטויות גרועות מאלו נוכל למצוא בכל עיתון, בכל יום, בדרך כלל באותיות של קידוש לבנה. אולם כתבה זו משקפת טרנד הולך וגובר בשנים האחרונות - טרנד של האדרת המוסיקה המזרחית כ-"פיצוי" על הקיפוח שהיה מנת חלקה לפני שנים לא רבות. טרנד זה תורם רבות לגסיסתו של הרוק הישראלי. והנה אנו מגיעים לבעיה שהוזכרה מעלה - "מטרת הכתבה". עצם הרעיון כי שיר נתון יזכה להשמעה ולשיבוץ על־פי השתייכותו לז'אנר זה או אחר ולא על־פי איכותו בלבד, הריהו מתועב ביותר. עורך מוסיקלי אמור, לעניות דעתי, להפעיל שיקול דעת מקצועי, ולא פוליטי. במצב הקיים, שומרים אנשי רדיו רבים מקום קבוע לשיר מזרחי/אתני בתכניותיהם, כפי ששומרים מקומות קבועים ללהיטים מוכרים מחו"ל. היות ואלו האחרונים מהווים את רובה של המוסיקה אותה אנו שומעים ברדיו (אני מדבר כאן על גלגל"צ ועל תחנות הרדיו האיזוריות של ת"א והסביבה), נוצר קיפוח - הרוק הישראלי מדשדש מאחור. אין לו מעמד פוליטי, אין לו טענה לקיפוח קדמון, אין לו הורים ואין לו חברים - לא במקומות הנכונים.

מי מהקוראים שמע ברדיו יותר משיר אחד מאלבומו האחרון של יזהר אשדות? עברי לידר? אביתר בנאי? אפילו ריטה, זמרת מיינסטרים מוכרת (ב־כ' דגושה) ומוכרת (ב־כ' רפה), אינה מושמעת מעבר לשיר יחיד מאלבומה החדש, ואף זאת רק למשך מספר ימים בלבד. לא כך אייל גולן או שרית חדד, למשל, אותם אנו זוכים לשמוע במלוא הדרם למשך תקופות ארוכות ולאורך מספר גדול של שירים. גם אם לא נעסוק בדעתי האישית על רמתם של שירים אלה (לאו דוקא מבחינה טכנית, וראוי לציון אייל גולן על ההפקה המושקעת והמקצועית), הרי שיש כאן אי צדק מסוים. חלילה לי מלחסום את דרכו של הזמר המזרחי אל הרדיו, אולם יש לתת הזדמנות שווה גם לאחרים.

ובהערת אגב:

מזה כמה זמן פשה לו המנהג בתחנות הרדיו לשדר תכניות שתכולתן המוסיקלית כולה בקשות מאזינים. הרעיון פשוט וחסכוני: המאזינים מתקשרים לתא טלמסר ומשאירים בקשות להשמעת שירים. עורך מוסיקלי עובר על הבקשות ומסנן חריגים, והרשימה עוברת לשידור - הנה עברה עוד שעה, ואפילו קלענו לטעמם של רוב המאזינים. אלא מאי? נוצרת כאן לולאה אינסופית. התחנה משדרת שיר מסוים בתדירות גבוהה. המאזין, שמכיר מוסיקה בעיקר מהאזנתו לתחנה, בוחר בשיר המוכר לו. התחנה משדרת את השיר, המאזין שומע אותו שוב, ומבקש אותו שוב...

המצב במציאות אינו פשוט עד כדי־כך, אולם זה הרעיון הבסיסי. רשימות השירים המבוקשים בשעות שונות ובימים שונים דומות בצורה מפתיעה. הייתי חושד בתחנות כי הן ממחזרות את רשימות השירים שברשותן, אלמלא היו אלה משמיעות מפעם לפעם את אחד המאזינים המבקש, הפלא ופלא, את אותו שיר שהתבקש אתמול. מוזר? כלל וכלל לא. הרדיו והמאזינים לכודים בלולאת הפופולאריות.

מתפקידו של הרדיו, בין השאר, לחשוף את המאזין למוסיקה שלא הכיר קודם. אולי אפילו, חס וחלילה, להרחיב את אופקיו. אולם תרבות הרייטינג שלנו אינה מאפשרת זאת, והרדיו, רובו ככולו, משמיע את הלהיט של אתמול, שישכח מחר.

קישורים
מעריב
כתבתה של אליען לזובסקי 'כל הדרך לאילת שרנו בקולי קולות את הדיסק של אייל גולן' - גיא פינס
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

נרים את נס המרד! 1236
אני רוצה להצטרף בחום לטענה שבסוף רשימתו של ניר יניב: רדיו טוב הוא רדיו המחדש לנו, או לפחות מזכיר נשכחות, ולא רק לועס שוב ושוב את המוכר (נניח שאנחנו אוהבים את המוכר הזה; הרי בשביל זה יש לנו מערכת בבית).
ובכן, הגיע הזמן (לנסות) לעשות משהו, ו"האייל" הוא המקום לקול קורא: הצביעו באזניים! יש עדיין כמה נאות במדבר הרדיופוני. אני אציין עכשיו כמה מהן, וקוראים אחרים מוזמנים כמובן להוסיף (או להוריד), וליצור כאן מין מאגר מידע חתרני.
ראשית, תחנה שלמה: 88 FM שמה, וזהו גם התדר שלה, באזור ת"א. באזור חיפה 89.5. קוראים להם גם "קול הדרך לעסקים", אבל זה כמעט חסר משמעות. הם מקדישים שעות רבות לאולדיז וג'אז מאסכולת ארמסטרונג/פיצג'רלד, ושם די חוזרים על עצמם; אבל בשעות אחרות הם מציעים מגוון מסחרר, מפתיע לעתים קרובות, מפינות שונות של הרוק (זוכרים מה זה?) והפופ, וגם הג'אז המתוחכם יותר. חבל רק שבשבת, עת גלגל"צ תוקפים עם "סוף שבוע גרוע", משיבים 88 FM באותה מטבע, "שישים-שבעים-שמונים". בעייה אחרת היא ריבוי פרסומות, שחוזרות על עצמן ללא רחם.

וכמה תכניות בודדות:
רשת ג': ימים ג', ד', ו-ה' ב-‏20:00 מוקדשים לרוק ישראלי.
גל"צ, מוצ"ש בחצות: ציפורי לילה עם יואב קוטנר. מי שגדל כמוני על "מופע הרדיו והטרנזיסטור" שלו מוזמן להזכר, השאר מוזמנים סתם.
ויש בוודאי עוד.
נרים את נס המרד! 1246
צודק ירדן ניר.
88 היא אכן תחנה ברוכה בהחלט.
ורק נציין את ימים ראשון עד רביעי לאחר 12 בלילה עת משורדת התוכנית שלטעמי שציגה את הג'אז הטוב ביותר.
רדיו אגב לעולם לא יחדש אלא אם כן הוא רשיו חינוכי שאינו מממון ממפרסמים.
רדיו מסובסד ממלכתית לאלתר
ההמלצות שלי: 1273
ימי שבועה ב14:00 בגלי צה"ל יש לקוטנר עוד תוכנית אם טונה "רוק" ישראלי.
ביומים א'-ד' ב22:00 בגלגל"צ, אחשב יש סיכום אלבומי העשור הלועזיים ואז יש סיכום המוסיקה ה"אלטרנטוית" של העשור. אני מקווה שבמילניום הבא יחזירו את "הקצה" ונוכל לשמועה מוזיקה "אולטרנטוית" חדשה.
ביום חמישי ב24:00 בגלגל"צ יש עשק שחור. שחלק מהשירים בו ממש שווים למרות שיש שם גם פופ שחור סתנדרטי (וויל סמיט).
מוצ"ש בחצות ברדיו טל אביב(שקולטים אותו אחלה גם ברחובות) יש רוק כבד (גם יהודים ואינפקציה).
קצת טלויזיהMTV משדרת בימים ג' וה' ה1:00 קליפים "אלטרנטיבים" שאפילו אם לא אוהבים את המוזיקה שווה לראות את הקליפים.
radio killed the radio star 49280
אני אנצל את המאמר הנידח כדי לשאול את השאלה הבוערת: מישהו יודע מה קרה ל-‏88 FM באזור חיפה? זה היה בתדר 89.5 FM, אבל עכשיו שומעים שם תחנה אחרת, לפחות בין חדרה לחיפה, כולל.
radio killed the radio star 49288
88FM משדרים עכשיו ב- 88FM בכל הארץ. תיאורטית, לפחות; הקליטה מחדרה וצפונה גרועה עד לא-קיימת.
האריה ריק לגמרי 1250
אם כבר מדברים על הרוק הישראלי -

יש גבול לבכיינות ולהטחת ההאשמות לגבי פטירתו המוקדמת של המוסד המכונה "רוק ישראלי". לא הרדיו המפגר בעליל שלנו ולא העיתונות היוסי-חרסונסקית הם מה שחיסל פה את הרוק סופית, אלא העובדה העצובה שכמו חלקים אחרים מהישות האמורפית-אך-מוכרת-היטב המכונה "ישראליות", הוא כבר מזמן לא היה ממש חי. אם נתפוס את הרוק הזה וננער אותו טוב-טוב, אנו עלולים לגלות שגם הוא, כמו אותו אריה מיתולוגי מילקוט הכזבים, פשוט ריק לגמרי. החומר דל, אם תרצו, כי לרוב היוצרים הישראליים בשנים האחרונות פשוט אין מה להגיד.

תחנות רדיו בעולם אינן טובות בהרבה מאלה של ישראל. רובן משדרות זבל מיינסטרימי לעוס 24 שעות ביממה בדיוק כמו גלגל"צ, ורק מיעוטן יתן במה ליוצרי שוליים (שיהיו, מן הסתם, לב הקונצנזוס של העשור הבא). להקות רוק טובות יכולות לשרוד שנים בלי שאלדד קובלנץ יעשה להן טובה ויסדר להן השמעה וחצי בחודש, וזה שהן לא שורדות אומר בעיקר משהו עליהן, ולא על העולם האכזר שלא מאפשר להן מרחב מחיה. יותר מזה, ברגע שלוקחים פרינג' איכותי ומפטמים אותו בתקציבים שמנים ובהשמעות סדירות לקהל הרחב, הוא נוטה להשמין מנחת ולהפוך לפשטידה (ראו למשל מה שקרה ללהקת "זקני צפת", שהתחילה כ-MC5 וסיימה כביץ'-בויז). למעשה, הדבר הטוב ביותר שהרדיו הישראלי יכול לעשות לסצנת המוסיקה האלטרנטיבית בישראל, הוא להמשיך ולהתעלם ממנה ככל יכולתו, ורק אז אולי ייוולד פה בעוד כמה שנים קול חדש ואמיתי, שיש לו גם משהו להגיד. כשזה יקרה, תימצא גם הדרך של הקול הזה להשמיע את דברו ברבים, אפילו בלי עזרתם של עורכים מוסיקליים ברדיו הציבורי.

אסף
עירום ואריה 1260
ללא קשר לרמה ולרלוונטיות של הרוק הישראלי כרגע, הרי לך מספר נקודות למחשבה:
א. גם אם תחנות הרדיו בעולם הרחב אינן טובות מאילו של ישראל (דבר שאינו נכון, למרבה הצער), הרי אין זו הצדקה לרמה הנמוכה השוררת כאן.
ב. להקה רצינית המוציאה אלבום צריכה למכור מספר אלפי עותקים על מנת להצדיק את קיומה. במדינה בת כמה עשרות מליוני בני אדם אין זו בעיה גדולה. כאן, לעומת זאת, המצב אחר, והלהקות נלחמות על קיומן בשיניים ובציפורניים. להקה המוכרת 5000 עותקים בישראל הנה סיפור הצלחה - וקשה להגיע לכך.
ג. בשנים האחרונות נמצאת כל סצינת ההופעות בארץ במצב קשה ביותר. התמעט ביותר מספר האנשים ההולכים למועדוני הופעות ללא תכנון מוקדם או היכרות של הלהקה המופיעה, פשוט כדי לראות איזו הופעה יש היום.
ד. לאור האמור למעלה, חשיפה רדיופונית הנה קריטית ללהקה ישראלית, בניגוד למקבילותיה בחו"ל. כמובן שקיימים יוצאים מן הכלל - ע"ע היהודים - אך הם מקרה יחיד וקיצוני בעשור שחון זה.
והפינגווין מה, כלב? 1274
התייחסותי לנקודות שהעלית, אחת לאחת:

א. לא כתבתי שהרדיו בחו"ל אינו טוב מזה שלנו, אלא שהוא איננו טוב *בהרבה* מזה שלנו, ויש הבדל. רוב תחנות הרדיו בעולם משמיעות מוסיקה משומשת ומשעממת, אבל בהרבה אזורים פועלות במקביל אליהן איזו תחנה או שתיים (בארה"ב הן פועלות פעמים רבות מתוך הקולג' המקומי) שעוסקות בשידור מוסיקה יותר מתקדמת ואיכותית. בארץ זה אכן חסר, וחבל.

ב. לא ברור לי המושג של "הצדקת קיום" בהקשר של להקת רוק. להקות רוק אינן מהוות מקור הכנסה רציני לחבריהן בשום מדינה, אלא אם אתה הופך לכוכב-על, וכל עוד אין לחברי הלהקה ציפיות להתעשרות מהירה, לא ברור לי למה הם צריכים להצדיק את קיומם לפי מדד של מכירת תקליטים. וגם אם נקבל את זה לצורך הדיון, עדיין לא ממש ברור לי מה הרלוונטיות של מספר האזרחים במדינה לדיון, שכן המדד צריך להיות תמיד באחוזים מתוך קהל הקונים הפוטנציאלי וזה לא משנה אם מדובר במיליון איש או במיליארד.

ג. סצינת ההופעות אכן במצב קשה, אך לדעתי זהו רק עוד סימפטום לבעיה הכללית שתיארתי בהודעתי הקודמת, ולא מהווה גורם בפני עצמו. יותר מזה, גם בתקופה שאני וחברי נהגנו לצאת לשתיים-שלוש הופעות בשבוע (זה היה מזמן), מעולם לא נהגנו כפי שאתה מתאר, אלא תמיד ידענו בדיוק להופעה של מי אנחנו הולכים עוד לפני שיצאנו מהבית. הליכה למועדון בלי לדעת מי מופיע בו היא בעיקר לצרכי אכילה ושתיה (בעיקר שתיה...) ומעידה בדרך כלל על אדישות ולא על פתיחות מצד הקהל כלפי האמנים.

ד. אני מסכים שחשיפה הינה דבר רצוי ללהקה, אבל למה דווקא ברדיו? אני סבור שהטענות כלפי הרדיו והמועדונים הינם נסיונות לטפל בסימפטומים ולא בבעיה. גם את התכנים ברדיו מכתיבים בסופו של דבר כוחות השוק, ואילו היה נוצר ביקוש לסוג מסוים של מוסיקה, ולא משנה כרגע איך, היתה נמצאת גם התחנה שהיתה מספקת לציבור את הסחורה. הבעיה, אם כן, היא לא שהרדיו לא משדר מוסיקה טובה, אלא שזה קורה כבר כמה שנים והעולם שותק.

בקיצור, השאלה שעלינו לשאול את עצמנו איננה מי אשם במצב הרע של הרוק הישראלי (והתשובה: כולם חוץ מאיתנו כמובן!). השאלה האמיתית היא מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב. אילו הייתי נדרש לתת חשיפה ללהקה חדשה, יש לי לא מעט דרכים ורעיונות איך לעשות זאת בלי טובות משום תחנת רדיו וגם בלי להשקיע סכומי כסף אדירים בקמפיין מולטימדיה שיווקי. אולי הלהקה לא "תצדיק את קיומה" במונחים שאתה היית מצפה, אבל רעש היא תעשה, זה בטוח, וזו בעצם הרי כל המטרה, לא?
הפינגווין ז''ל, וחסל 1277
אם לדבוק בשיטת הנקודות:

א. אני מסכים לכל האמור (בסעיף א', הכוונה).

ב. הצדקת קיום לא במטרה לעשות כסף, אלא במטרה להמשיך להתקיים ולהקליט שירים/אלבומים נוספים. למטרה זו, על המכירות לפחות לכסות את הוצאות חברת התקליטים. היות ונדרש למטרה זו מספר אבסולוטי של עותקים מכורים, ולא אחוז מן האוכלוסיה. אם הוצאתי תקליט והוא נמכר ב-‏8000 עותקים, הרי שכיסיתי את ההוצאות (אני לא בטוח במספרים - לא משנה), וחברת התקליטים תשמח להמשיך לעבוד איתי ולהוציא תקליט שני. אם מכרתי 400 עותקים, אף אחד לא ידבר איתי. מובן, אם כך, כי במדינה בעלת אוכלוסיה גדולה יותר, סיכויי המכירה שלי רבים יותר, אבסולוטית.

ג. לפי נסיוני, הרבה אנשים היו מסתובבים בין מועדוני הופעות ומציצים במבחר. גם ההופעה הקיקיונית ביותר היתה מוצאת לה קהל זה או אחר - אנשים שלא רצו להשאר סתם בבית. היום המצב שונה, וגם מועדוני ההופעות הגדולים מעבירים הופעות רבות כשהם ריקים כמעט לחלוטין. בתחרות על זמנו הפנוי של הקהל מנצחת, בדרך כלל, הטלויזיה. וחבל.

ד. לחשיפה ברדיו יתרונות רבים על חשיפה בכל מדיום אחר. הרדיו נפוץ מאד ובמקומות רבים מופעל תמידית. חשיפה ברדיו, בניגוד לטלויזיה ולעיתונות, הנה רב-פעמית (השיר ישודר יותר מפעם אחת, וביותר מיום אחד). הבעיה אינה אי-טיפול של הרדיו במוסיקה מבוקשת. אין אני מבקש מוסיקה זו או אחרת - להיפך - אני מעוניין שהרדיו יפתיע אותי.

ה. במצבי הנוכחי, אשמח מאד לשמוע על כל רעיון שעולה בדעתך בנוגע למתן חשיפה ללהקה ללא רדיו וללא קמפיין מולטימדיה שיווקי.
הפינגווין ז''ל, וחסל 1380
"במצב הנוכחי, אשמח מאוד לשמוע על כל רעיון שעולה בדעתך למתן חשיפה ללהקה ללא רדיו וללא קמפיין מולטימדיה שיווקי"

הי, אנחנו באינטרנט, לא?
מה עם אתרי אינטרנט עם השירים, או שידורי "רדיו אינטרנט"?

העלות העיקרית היא ההשקעה של זמן.

מה דעתכם? למה אין רדיו אינטרנט ישראלי טוב?
הפינגווין ז''ל, וחסל 1384
כי קווי הטלפון בארץ הם קטסטרופליים, ולהאזין למוזיקה באיכות סבירה על האינטרנט (ביחוד אם אתה מקווה שיותר משני אנשים יתחברו לסרבר בכל זמן נתון) זה בלתי אפשרי. כשהכבלים והלווין יספקו שרותי אינטרנט - נראה.
יש לי בעיה עם הסמנטיקה 7015
הי, ניר,
תשמע, למיטב תפיסתי המוסיקלית,
אייל גולן, אבי ביטר, שרית חדד ודומיהם
זה 'מוסיקה ים-תיכונית'.

'מוזיקה מזרחית' זה מוזיקה מהמזרח הרחוק והקרוב
המזרח הקרוב, זאת אומרת, להקות כמו נאפאס
וכאלה.
סמנטיקה להמונים 7016
אני חושד כי הגדרות אלה גוררות את הדיון לשדה האנתרופולוגיה. היות ואין לי מושג בתחום, השתמשתי במונח מקובל וידוע - הרי לא תתקשה לנחש מה כוונתי כשאני אומר ''מוסיקה מזרחית''.

בכל מקרה, אני חייב להודות כי לטעמי האישי רוב השירים והיצירות הנכללים בתחום הם בלתי שמיעים בעליל. ואולם - זהו עניין של טעם בלבד.
יש לי בעיה עם הסמנטיקה 7021
ההגדרה ''מוזיקה ים-תיכונית'' תכלול גם מוזיקה יוונית ותורכית. המוזיקה ה''מזרחית'' שהכותב דיבר עליה היא אני מניח מוזיקה מ''המזרח הקרוב'', אתה מדבר על מוזיקה מ''המזרח הרחוק''.
מוזיקה מיזרחית מוזיקה אם נשמה 49268
שלום

יש לי הערה לתקשורת האישראלית זה בושה וחוצפה כולם פוסלים את המוזיקה המיזרחית ואת האנשים המיזרחים בארץ למה כי יש לנו תקשורת מעולה למעדיפה את אביב גפן מיוסי עדן ואת כל זמריי הרוק שבושה למדינת ישראל לשמוע ולהעלות על המסכים להקות רוק וזמריי בושה כמו אביב גפן אני פונה לתקשורת שיתחילו כבר להשמיע את מה שהעם היהודי שלנו אוהב וזה המוזיקה המיזחית אני כל החיים שלי שמעתי מוזיקה מיזרחית והמוזיקה הזאת היא מוזיקה מהנשמה ומהלב אני קורה לכם בעליי האתר לעזור ולשנות את השם של המוזיקה המיזרחית יש זמרים גדולים ומעולים כמו: אבי ביטר תמיר סולטנה תמיר גל יוסי עדן קובי פרץ חיים אל דורון מירן שרית חדד זהבה בן ועוד ועוד..

תודה ירון בוטרה
אך, הקיפוח, הקיפוח... 50607
אם נתעלם רגע מאמיתיותה המפוקפקת של ההודעה שלמעלה - בזמן שלאייל גולן עושה מליונים שטרות שדוחפים לו בהופעות, בזמן שישראל שולחת רשמית לאירוויזיון את שרית חדד, בזמן שגלגל"ץ *משריינים* מקום למוסיקה מזרחית - *זה* הזמן לצעוק על קיפוח!
השאלה היא, כמובן - של מי?
מה עם התופעה יוסי עדן 70479
יש נו זמר שמוכר אלפיי עותקים,כל הנוער חולה עליו.
אני מדריך בפנימיה וראיתי איך שהוא לא רק זמר אלא כוב ומלחין את שיריו ומצליח ללת לילדים קול שני לחיים
הוא הגיע למקום שני ברשת גימל במצעד השבועי,אבל לא מגיע לאותם מקומות ששם מצליחים להתפרנס בכבוד.
אתם יודעים שעל כל השמעה ברדיו מקבלים כספים
30 - הכותב
30 - המחין
30 הזמר
תעשו חשבון כמה מרויחים אלה שמושמעים כל יום בצרורות
תודה ושהעם יפסיק להפריד בין אשכנזים למיזרחיים כולנו בני אדם......
בסדר, אפסיק 72886
בסדר, אפסיק 72937
אם אתה כבר כאן, תגיד: ההחלטה שלך בעניין "קפה 'עלית"', זה סופי?!
בסדר, אפסיק 72955
שום דבר לא סופי. בימי הגשש החיוור נתתי את חסותי לאנציקלופדיה העברית.

פתוח להצעות עסקיות.
חסר לי 10%. 72933
דמי חסות?
בביצים 94795
שרית חדד תופסת את המאזין בביצים ומועכת אותן בכל כוחה. הוא לא יכול להתנגד, למרות הכאב האיום. אם הוא ינסה לזוז היא תמעך יותר חזק או תמשוך. שרית חדד, אם האצבעות שלך לא היו לופתות את הביצים של המאזין הוא הייה שם דיסק אחר.
על פי השמועות האחרונות 132176
מרוב מאמציה ללפיתת העם בביצים, היא חטפה התמוטטות עצבים ואושפזה בבי''ח פסיכיאטרי.
היא כמובן מכחישה.
סתם שאלה. 145584
במקרה לגמרי יצא לי לקרוא את המאמר של ניר מיד אחרי שקראתי חוברת מידע על אפליה מתקנת בקבלה לקולג'ים ולבתי ספר למשפטים בארה"ב - נושא שעליו ניטשת מערכה קשה עכשיו באוניברסיטת קליפורניה. האמנם צריכים המוסדות להשכלה גבוהה להמשיך ולהעניק "נקודות זכות" בקבלה לצעירים המשתייכים למיעוטים בלתי מיוצגים? האם תוקנו עוולות העבר שנעשו לאפריקנים-אמריקנים ולהיספנים ועכשיו אפשר לקבל אנשים ללימודים רק על סמך מדדים אקדמיים?

יש טענות לכאן ולכאן, אבל מה שמעניין אותי הוא השאלה האם יש הבדל ממשי בין השאלה של אפליה מתקנת בקבלה לאוניברסיטאות ובין אפליה מתקנת בהשמעת מוסיקה בתחנות הרדיו הישראליות. הרי בשני המקרים מדובר בשאלה עד כמה נותנים צ'אנס למשהו, או למישהו, על סמך שיקולים חברתיים של אתניות שאינם - לדעת המתנגדים - ממין העניין. מה מותר המוסיקה, איפוא, משאר הנושאים שבהם הבעיה מתעוררת?

אני לא שואלת בשביל להרגיז, אני באמת תוהה. ואין לי תשובה.
מה מותר המוסיקה? 146624
אולי מאומה, אך אני אישית מתנגד לאפליה מתקנת באשר היא. האפליה הנ"ל היא עוד אחד מהסימפטומים העצובים והמכעיסים של תרבות ה-PC הארורה.
סולמות מזרחיים,דויד מועלם. 488409
כבוד השופט בדימוס מר דויד מועלם ערך מחקר של 8 שנים
וכתב את הספר הראשון על הסולמות המזרחיים.
הצלחתי ללמוד ולשמוע את חצאי ורבעי הצלילים .
צלילים שמעולם לא למדונו בבתי הספר ובכל מסגרת אחרת,
וחבל שסולם מבית אברהם המקופח לא נלמד לצד סולמות הקוקה קולה
והג'ינסים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים