התקשורת כסמן השטחיות 78
מתי בפעם האחרונה קראתם את העיתון מתחילתו ועד סופו בלי לדלג על אף עמוד?
חברה וכלכלה • אורי ב. • יום ה', 18/11/1999, 22:17
מזה תקופה שאני מוצא עצמי מדלג באופן שיטתי על עמודים שלמים בעיתון. את הכותרות הראשיות בעמודים הראשונים, אני מוצא חסרות ערך של ממש. לא מדובר בעמוד הפרפראות ב-‏24 שעות של "ידיעות אחרונות", שבו ידיעות נוסח "חתול שדד בנק בעזרת כפית" הינן דבר נפוץ, אלא בכתבות שלכאורה יש בהן ערך חדשותי - כתבות בנושא מעשי שוד וגניבה, משחקי ספורט, סיפורים אנושיים וכו' - אך למעשה, אדם אשר מחפש בעיתון גורם מוסר, מעדכן ומפרש אינו יכול להפיק דבר מן הידיעות הנ"ל.

כל אלה הם מקרים פליליים, חריגים. הם אולי מעניינים - אך אין בהם כדי לעדכן אותנו לגבי המציאות בה אנו חיים, או כדי לסמן תהליך או תופעה. אינני טוען כי אין לכתבות שכאלו מקום בעיתונות, אולם המקום המרכזי, אולי אפילו עיקרי, שהן תופסות, הינו מקומם. על מנת להבהיר כוונתי אתן דוגמא: כתבה העוסקת במעשה אונס הינה חסרת ערך. פרברטים ומטורפים קיימים בעולמנו. פירוט יחס מקל או מחמיר של בית המשפט אל האנס, במיוחד כאשר אנו מדווחים על רצף אירועים שכאלו, יש בו ערך משום שהוא מסמן בעיה עקרונית בחברה. כך הדבר גם לגבי דיווח אודות אלימות במשפחה, תאונות דרכים שמקורן בבעיה מסויימת (תשתית, נהיגה תחת השפעת אלכוהול) וכיו"ב. הסמן העיקרי לתופעה זו הם "העמודים המרכזיים" שנמצאים במרכז העיתון, ומתמקדים במיוחד בתמונות צבעוניות הצמודות לכיתוב סתמי, והם הדפים שמהווים את מוקד ההתענייניות של מרבית האוכלוסייה.

כמובן שעיתון הינו עסק פרטי, וככל עסק מטרתו להרוויח, ועל כן הוא מתמקד במה שהלקוח רוצה לקרוא. טיעון זה הינו, מן הסתם, טיעון טוב בכדי להסביר את התופעה, אך יש בו בכדי לעורר תמיהה ואף חשש. אם האזרח הממוצע מעדיף לקרוא ידיעות חסרות ערך, משמעות הדבר היא שאין הוא מצפה מן העיתון לספק לו אינפורמציה שתתווה לו את דרך חייו, השקפת עולמו, דעותיו האישיות וכו', אלא רואה בעיתון לכל היותר בידור קל או מקור לנושאים לשיחות סלון בטלות. מכיוון שמסופק אני כי אזרחי מדינת ישראל פונים לפרוטוקול הכנסת, פסקי דין של בית המשפט, דו"חות המשטרה או מחקרים אקדמאיים, המסקנה המתבקשת היא שלאזרח אין שום רצון לבסס את דעותיו - שהופכות נחרצות מאוד אחת לארבע שנים. במשטר דמוקרטי כשלנו, המסקנה הזו מחזקת את החשש שאזרחי מדינת ישראל אינם בקיאים בתהליכים החברתיים והמדיניים שבהם עליהם להתחשב בבואם לקלפי.

ברצוני להוסיף כי גם ידיה של העיתונות אינן נקיות. כמי שמתהדרת בתואר "כלב השמירה של הדמוקרטיה", לדעתי על העיתונות החדשותית לטרוח ולעצב את תרבות הדיון בחברה, גם במחיר ירידת הפופולריות, שהרי שאין מדובר בבית עסק רגיל אלא בגורם בעל משמעות חברתית ממדרגה ראשונה.

לבסוף, כמובן שראוי להזכיר את עיתון "הארץ", אשר אינו נמנה על העיתונים העוסקים בבידור זול ומהווה חוף מבטחים לאלו שמחפשים עיתונות ראויה במדינת ישראל. אלא מאי? שעיתון הארץ נתפס (ואף נוהג) כעיתון בעל מגמה פוליטית ברורה ועל כן, אין הוא מהווה עיתונות אובייקטיבית וגורם מדווח לכלל הציבור, שכן בהצהרת נטייתו הוא מצמצם, במודע, את קהלו.
קישורים
הארץ
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

זה בדיוק 994
יותם קדוש יום ו', 19/11/1999, 22:32
זה בדיוק אותו רעיון שס. יזהר מעביר ברשימתו ''הציבור רוצה לדעת''. וכדאי לך לקרוא את הרשימה
התקשורת כפני לקוחותיה 996
דניאל שבת, 20/11/1999, 1:33
התקשורת כיום הינה מעין שוק בשר שנועד לענות לצרכי לקוחות רעבים.נאיבי יהיה לצפות שבעלי השליטה יחליטו להיות דידאקטים להפליא אך פושטי רגל.העיתונים הופכים דומים אחד לשני לא מתוך רצון לגורל משותף,אלא מתוך דרישת הקהל לשטחיות ואינסטנט במידע.
התקשורת כפני לקוחותיה - ? 1030
גמל-חד-דבשתי • בתשובה לדניאל יום א', 21/11/1999, 23:08
אמנם, נכון שהתקשורת הינה שוק בשר. אבל, אין זה אומר שצריך לזלזל בקונים שבשוק!
ישנה דרישה רבה לתוכן תקשורתי איכותי, שלא מתמצה ב"איסטנט מידע" ובשטחיות.
בעבר, בעידן התקשורת הכתובה, עיתון כזה לא היה אפשרי, מכיוון שהסיכון הכלכלי היה גדול מדי. ואף על פי כן, היה עיתון הארץ, שלמרות שהגביל את עצמו ל"שמאלנים" ולאינטלקטואלים לכאורה, שרד.
באינטרנט ישנה דרישה רבה יותר לתקשורת איכותית, ולראייה אתר האייל הקורא, שלמרות שאינו אמצעי תקשורת כמו מעריב וידיעות אחרונות, הוא מדגים את הרצון של הציבור בתוכן איכותי יותר ובדיון אינטלקטואלי
26742
נוף יום ו', 29/6/2001, 21:57
סתם מתגעגעת
ואני דווקא חולק עליך 45743
עודד רז (המרפ''דן המקפץ) יום א', 2/12/2001, 15:18
ככלל, יש לחלק את הכתיבה העיתונאית לשתי קטגוריות: הדיווחית היבשה, וזו המביעה דיעה על הדברים, משמע 'פובליציסטית'.

אם ירדתי לסוף דעתך, אתה טוען שכתבות רבות אינן מביעות דיעה או מצביעות על מגמות/תהליכים/התפתחויות, אלא רק מציגות את הדברים לאשורם (כביכול), ברמה האינפורמטיבית בלבד.

מה רע בכך? אני דווקא תומך בגישה זו. על התקשורת, ראשית כל, להציג תמונת מצב נאמנה של המציאות, מבלי ליפות אותה, לפרש אותה, או לתת (ישירות או בעקיפין) במה לדיעות פוליטיות כלשהן. על הקורא מוטלת המשימה לגזור את המשמעויות השונות מהמצב, ולעצב את דעתו והשקפת עולמו האישית בהתאם.

את הרבגוניות, המגמתיות, הפרשנות ושאר ההיבטים הסובייקטיבים של המערך החדשותי ניתן למצוא בעמודי הפובליציסטיקה, המיועדים לכך. באותה המידה שתחת פרסומות ישנה הכותרת "מדור פרסומי", כך גם הכתבות שאינן "טהורות אקטואלית", מתפרסמות תחת "דיעות מעריב", לדוגמא.

באופן זה, הקורא מסוגל להתייחס לדעות ורעיונות הנוגעים לסיטואציות אותן פירש בכוחות עצמו, מבלי שהן תשפענה על שיקול הדעת הבראשיתי שלו, בעודו נחשף לראשונה לידיעות.

עד כאן עניין ההפרדה בין ידיעות לדיעות.
ובנוגע לפרפראות:

הביקורת כלפי עמודי הידיעות הפיקנטיות אינה במקומה, ואף מופנה נגד הגוף הלא נכון. אם רוב האנשים מעדיפים לקרוא על דובי פנדה עם שלושה ראשים, ונזירות שהקימו מליציה חמושה כדי לכבוש את פורטוגל, במקום להתעמק בנושאים כבדי משקל כמו אבטלה או בעיות בטחון - הרי שהם אלו השטחיים, ולעיתונות אין בכך חלק. השמטת מדורים אלו לא תפתור את הבעיה.

יתרה מזאת, עמודי האמצע הנם פעמים רבות "קרש הצלה" אחרי עמודי-חדשות-רעות גדושים, ותמונות ממוסגרות אדום שזועקות חמס. הם לרוב אי של שפיות, שבלעדיו כולנו כבר היינו קופצים ראש ממגדלי עזריאלי.

על העיתונות לספק את כל הצרכים: מידע יבש, ביקורת נוקבת, פרשנות וגם רכילות קלילה. על מידת החן בה היא עושה זאת ניתן להתווכח, אך לא על עצם קיומו של הרפרטואר, או החלקים בו החביבים על הקוראים.
ואני דווקא חולק עליך 45755
דובי קננגיסר • בתשובה לעודד רז (המרפ''דן המקפץ) יום א', 2/12/2001, 15:48
האם העיתונות יכולה להיות אובייקטיבית באמת? האם כתב ישראלי בעיתון ישראלי יכול להציג את האמת בלי קורטוב של נקודת מבט ישראלית בדבריו? האם עיתון יכול לכלול בגליון אחד את *כל* הדברים שקרו באותו היום? מי קובע מה חשוב? האם אין נקיטת עמדה בכך שכתבות על פיגועים זוכות לעמודים הראשונים, בעוד כתבות על אלימות בתוך המשפחה נדחקת לעמודים הפנימיים ביותר? כל החלטת מערכת היא בהכרח נקיטת עמדה - שהרי אם לא היה צורך לנקוט עמדה, לא היה מקום להחליט החלטה כלשהי.
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות