 |
מתראים בשמחות | 680 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אני חייב להודות שבעיני יורד משמעותית ערכו של כל אמן שבוחר להופיע בפרסומות צעקניות עבור חברות מסחריות. לא צריך לספר לי שלרוב האמנים בישראל קשה מאד להתפרנס רק ממכירת דיסקים ומהופעות חיות, אך יש לדעתי גבול להתבזות וחבל שאמנים מוכשרים רבים בוחרים לחצות אותו. מילא השמחות, הם אף פעם לא היו כוס התה שלי, אבל חבל לי על קובי אוז שפעם הערכתי כאחד הכשרונות הבולטים בישראל ועכשיו כבר לא. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני כנראה לא נחשף מספיק... באיזה פרסומת מדובר? אני יכול להבין שהפרסומות מרגיזות אותך, אבל למה בעצם "יורד ערכו של האמן"? מהו בכלל "ערכו של האמן"? האם נפגעת הנאתך בהאזנה למוזיקה שלו? אני שואל, למרות שבמידה מסויימת גם אני מרגיש כמוך; אבל אני תוהה אם יש הצדקה אובייקטיבית, "מוסרית", להרגשה הזו, או שזו סתם איסטניסיות-יתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בטוח שאין בישראל אחד שלא יזהה לפי הכותרת... מדובר בפרסומת המעצבנת של בזק בינלאומי שבה מסתערת הלהקה על איזה יהודי שרוצה להתקשר לחו''ל ושרה לו בעוז את השיר הנ''ל. בכל אופן, התשובה לשאלתך היא כן. ההנאה נפגעת, ויותר מזה נפגעת המוטיבציה שלי להקשיב לאחד כזה בתשומת לב מלאה. אין לי בעיה עקרונית עם אמן שמקדיש חלק מזמנו לפעילות מסחרית ומייצר ''אמנות לפי דרישה'' כדי להתפרנס. הבעיה היא כשהתוצאה היא פרסומת צעקנית, וולגרית, דבילית או מעצבנת במיוחד, כמו זו של בזק בינ''ל או הפרסומות של חברת החשמל בכיכובו של קובי אוז ואשתו. אני צורך אמנות בעיקר כדי לקבל ממנה מסר כלשהו, וברגע שהאמן הופך להיות מזוהה בין השאר עם מוצר כל כך נחות, באופן טבעי פחות מעניין אותי לשמוע גם את שאר הדברים שיש לו להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לגמרי לגבי הפרסומת של ב''ב, אבל דווקא הפרסומת של חברת החשמל סולידית למדי, לא עושה יותר מידי רעש, ויש בה את אביטל אוז החמודה. יש פרסומות הרבה יותר גרועות ממנה שמסתובבות להן במרחב הטלוויזיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שיש פרסומות יותר גרועות, אבל זו נפסלת על סעיף דביליות. קובי אוז נחשב בעיני בעבר לאיש מאד לא דביל, והניגוד בין עבודותיו האחרות לבין הפרסומות הללו מרגיז למדי. דוגמא לפרסומת שבולטת דווקא לטובה היא הפרסומת שעשתה להקת ''מיומנה'' לחברת פלאפון. אמנם זה תשדיר פרסומת לכל דבר, אבל הוא נראה כמו קטע סטנדרטי מההופעה של הלהקה ואין בו את האלמנטים המעצבנים שניתן למצוא בדרך כלל בפרסומות שנעשו לטלוויזיה. זו פשוט חצי דקה של הופעה איכותית ונקיה שבסופה אזכור של המוצר, וזהו. פרסומת למופת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל entertainer1 הוא גם אמן? אם לא, מה עושה את "השמחות" לאמנים, ולא סתם מבדרים? האם ההנאה שלך ממבדרים גם כן נפגמת כאשר הם מחליטים להשתתף בפרסומות? 1 לא בדיוק "בדרן", אלא מישהו שנמצא בעסקי הבידור, מה שנקרא "עסקי השעשועים" וכולל את אמנויות הבמה, הטלוויזיה, הקולנוע והמוסיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אתה צודק, מהבדרנים (במשמעותם המורחבת) אין ציפיות לשום מסר אמנותי וכשאין ציפיות אין גם ממה להתאכזב. מכיוון שלא שמעתי את אלבומם של ''השמחות'' אין לי יכולת לשפוט האם יש שם יומרות אמנותיות, אבל מהביקורת של ירדן השתמע שיש כאלה ולכן כתבתי את הדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על *ה*שיר של האלבום - "אנשים מספרים". שיר שקט ורוגע, עם זרמים תת קרקעיים, שמתאר בדיוק את המצב הישראלי, את הלכי הנפש המעיקים, את הצרות הקטנות וההתגודדויות לספר עליהן. שיר נפלא לדעתי, ששווה לקנות בשבילו את האלבום כולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק עליך. המוזיקה של השיר הזה בעיני חביבה, רגועה ומשאירה אותי אדיש. המילים, בעיני, מביכות. אבל אני תמיד שמח כשמישהו חושב על איזשהו שיר שהוא נפלא, במיוחד כשלא מדובר בלהיט היסטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיסק השני לא מי יודע מה . אפילו הייתי מגדיר אותו כישלון . אני מעדיף הרבה יותר לשמוע טראנס או מוזיקה עם קצב מאשר את הדיסק השני . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף הרבה יותר לשמוע מוזיקה קלאסית-מודרנית. אני לא חושב שהשמחות היו מגדירים את עצמם כטראנס, או שואפים לעשות טראנס, למרות הפעפוע של אלמנטים טראנסיים למוזיקה שלהם, במיוחד בדיסק השני. אבל אם אתה כבר כאן, ואם אתה חובב טראנס: האם שמעת את הדיסק הראשון? האם אהבת אותו יותר מאת השני (למרות, או בגלל, שיש בו הרבה פחות אלמנטי טראנס)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני היחידי הרואה בשיר "יהודה יהודה" דוגמה מובהקת לאי-יכולתו של ברייט לכתוב ??? הרי אותה דוגמה בדיוק כמו זו שמחבר המאמר השתמש בה היא זו שאני השתמשתי בה בכדי להציג את טענתי שאין טעם בשיר זה, מלבד מקצב הדרבוקה שלדעתי גם הוא מעצבן. "תן לו במה נשמע, תן לו ברוך הבא, תן לו ביהודה, ויודה יודה בא שלום" הוא פשוט אוסף של ג'בריש, שנכתב רק בשביל להתחרז ובמטרה זדונית להיתקע במוחם של אנשים תמימים כמוני... אמנם לא קניתי את אלבומם הראשון, ואף לא את השני, אך שמעתי כמה שירים מתוכם אצל חברים ובכל פעם ירדה אצלי הערכתי אליהם, מילות שיריהם נשמעות כאילו נכתבו רק על מנת להוות ליווי למנגינה, והן לא מהוות שום בסיס בשיר. אם מישהו חולק עלי (ואני בטוח שיש פה הרבה) אנא הביאו פה מילות שיר שלהם וכתבו ביקורת קצרה על שיר זה. אם תצליחו לשנות את דעתי על הלהקה, באמת שאשמח. מרמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אוסף של ג'יבריש, שנכתב רק במטרה זדונית להיתקע במוחם של אנשים תמימים כמוני..." ובשתי מילים: אניגמות קליטות. אבל אם אתה חושב שהמילים האלו גרועות, אני לא אתווכח איתך. גם בעיני הן לא יצירת מופת1, אבל יש להן חן מסוים. הן לפחות לא הפריעו למוזיקה המבריקה (לדעתי) של השמחות (בניגוד לרוב המילים בדיסק החדש). 1 ולכן אני לא - לא אני - אביא שיר שלהם ואנתח אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין דבר קליט המיוחס בדר"כ למשהו חיובי, לבין שלוש מילים שחוזרות על עצמן ונתקעות במוח יום שלם ללא בושה... כלומר, 4 מילים אם אתה מחשיב את "יא" למילה... ובקשר ללחן, אני לא ממש שמעתי הרבה שירים שלהם, ולכן אין לי זכות לקטול אותם, אבל ממה ששמעתי, לא התלהבתי... על טעם ועל ריח... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יודה יודה" היווה את שיא הסבל שלי בצבא, כאשר גלגל"צ היו טורחים להשמיע את יצירת המופת המעודנת הזאת בתדירות של פעם בשעה. "השמחות" מייצגים בשבילי את שיא החנופה האפשרית: חבורה של תל-אביבים מתוחכמים אשר מבקשים להדבר אל הקהל המטופש באמצעות לחנים דביקים ומילים "עממיות". מניפולציה זולה שכמעט משתווה בגועליותה למפלצת יחסי הציבור בשם הזוג אוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תישא את שם אוז לשווא ! לפחות לא באותו משפט עם "השמחות"... סתם, לא... אני לא כל כך מעריץ של קובי אוז או טיפקס... אבל לדעתי הוא באמת אחד מהכישרונות של ישראל (אני לא מדבר על השנה האחרונה, עם השירים המבעיתים שהוא כתב לשרית חדד... כמו "יאללה לך הביתה מוטי"...) אני מדבר על שירים כמו "התחנה הישנה", "זמנים קטנים" ועוד. הכישרון הבולט שלו הוא הכתיבה הנפלאה והכנה שלו, שאני כמעט תמיד מזדהה איתה (שוב פעם... לא בדיסק של שרית חדד) והופעתו בפרסומת לא השפיעה בכלל עלי... אם הבנאדם רוצה לעשות פרסומת שיעשה פרסומת, אני לא מבין איך זה נוגע לשיריו... אבל לגבי השמחות אני בעיקרון מסכים עם דעתך, אבל לא באותה חריפות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קובי אוז מוכשר למדי, אבל אין זה אומר שהוא לא מפלצת יחסי ציבור. ול"התחנה הישנה" יש באמת משהו נוגע, קשה לי להסביר מה. ודרך אגב: אני בת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אך אני עדיין לא מבין למה את משייכת את הופעתו של אמן בטלויזיה/רדיו/עיתונות לשיריו ??? קחי לדוגמא את אביב גפן, אמן שאני ממש לא מסכים עם דעותיו הפוליטיות (שכבר נחלשו-נעלמו ממזמן), ולא ממש מתלהב מהופעתו הציבורית, אך עדיין אוהב את שיריו. מפלצת ציבור או זאב בודד, קובי אוז הינו עדיין אחד מהמובילים במוזיקה הישראלית לטעמי. ודרך אגב, בימנו אנו, מאד קשה לאמן להרוויח כסף, ומן הסתם יהיה זה הגיוני לאדם לנצל את פופולריותו להרוויח כסף כמו שהיה עושה כל אדם שפוי אחר בחברה שלנו. לא אני ולא את מודעים למצב הכספי של קובי אוז, למרות שאני די משוכנע שאין לו בעיות עם זה, אך עם כל חוקי הקופירייטינג והקניין היום פשוט אי-אפשר לדעת. מצטער על שגיאתי, עדיגי לא היה נראה לי כבת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |