טרגדיה ישראלית-לבנונית: היסטוריה קצרה של הסכסוך הישראלי-לבנוני. חלק א' 55
מלחמת לבנון הינה, אולי, המלחמה השנויה ביותר במחלוקת מבין כל מלחמות ישראל. כיום אנו עומדים בפני הבטחתו של ברק לצאת מהבוץ אליו הכניס אותנו הצמד שרון־איתן. יוסי גורביץ מביא סקירה של הנסיבות ההיסטוריות לכיבוש המתמשך של דרום לבנון. חלק ראשון: המלחמה.
דגל לבנון
דגל לבנון (מקור: ויקיפדיה)
מטרת מאמר זה היא לנתח את הסיבות לנוכחותה הצבאית של ישראל בלבנון. אני מצהיר מראש, כי לדעתי השהות של כוחותינו בלבנון היא איוולת; מטרתי להסביר כיצד הגענו למצב עגום זה.

חזון ישראל הגדולה

אחד מחזיונות העוועים של דוד בן־גוריון, ראש ממשלתה הראשון של ישראל, דיבר על "ישראל הגדולה", ישראל שתכלול את כל דרום לבנון עד נהר הליטני. בן־גוריון נשען, כהרגלו, על תקדימים תנ"כיים, ודיבר על כך עוד בשנות הארבעים.

כמו חזיונות פורחים אחרים של בן־גוריון (שהידוע שבהם הוא הפרחת הנגב), גם מזה לא יצא שום דבר. לבנון הייתה השותף הערבי הפסיבי ביותר במלחמת 1948, ומאז אותה מלחמה הקפידה שלא להסתבך עם השכן התוקפני מדרום. בן־גוריון העלה את רעיון כיבוש דרום לבנון בישיבות ממשלה בשנות החמישים, אך מאחר ולישראל כבר היו שלוש חזיתות "חמות" - החזית המצרית, החזית הירדנית והחזית הסורית - דחתה הממשלה את הצעותיו. עם זאת, יש עדיין כמה אנשי ימין הזויים המחזיקים בה.

אש"ף נכנס לזירה

בשנת 1970, לאחר הטיהור האלים שביצע המלך חוסיין בפלסטינים שניסו לחסל את ממלכתו, הניחה ישראל לאלפי פליטים פלסטינים - רבים מהם אנשי אש"ף - לעבור בשטחה ולהגיע ללבנון. הדבר התברר כמשגה, שכן הפלסטינים לא בזבזו זמן רב והחלו לארגן פשיטות לשטחה של ישראל. הידועים שבמעשי הטבח הללו הם אביבים, מעלות, ו"אוטובוס הדמים". ישראל הגיבה בפשיטות־נגד ובהפצצות, שהיו חסרות תועלת. (במאמר מוסגר, נציין כי שוב הוכח הכלל הידוע שחיל אוויר אינו יכול לנצח במערכה לבדו, ללא סיוע של כוח קרקעי. במערב הופק לקח זה לאחר מלחמת העולם השניה; דומה שישראל טרם הפנימה אותו.)

כניסתם של אלפי פלסטינים חמושים לשטחה של לבנון הפרה את האיזון העדין בין העדות במדינה זו, והובילה למלחמת האזרחים הלבנונית. בשנת 1976 נכנסו כוחות סוריים ללבנון, בהסכמה בשתיקה של ממשלת ישראל, כדי "להשיב את הסדר על כנו" ולמעשה, כדי לכבוש את לבנון.

הסורים לא ריסנו את אנשי אש"ף - נהפוך הוא: דומה שהם עשו בהם אותו שימוש שהם עושים בחיזבאללה כיום. לאחר טבח "אוטובוס הדמים" ב-‏1978, פלשה ישראל ללבנון במסגרת "מבצע ליטני", שמיועד היה להשמיד את התשתית של אש"ף בלבנון, במיוחד בדרום לבנון. המבצע לא השיג את מטרותיו.

אש"ף החל רוכש לו ארטילריה, ומפגיז באמצעותה את ישובי קו העימות. במהלך מאי־יוני 1981, אש"ף וחיל האוויר ניהלו מערכה, כאשר אש"ף מפגיז את ישובי הצפון וחיל האוויר מנסה, בחוסר הצלחה, לחסל את קני הארטילריה שלו. חוסר ההצלחה של חיל האוויר בתפקידו (הדומה לכשלונו של חיל האוויר האמריקני במלחמת המפרץ ולכשלונו של חיל האוויר בנסיונו לשתק את הארטילריה של החיזבאללה) הוביל לחתימת הסכם בין ישראל לאש"ף, באמצעות תיווך אמריקני, ובו הוסכם על שביתת נשק. (כדאי לזכור כי ממשלת ישראל הייתה אז ממשלת בגין הראשונה - ממשלת ליכוד - שמשום מה חרתה אחר כך על דגלה את האיסור לשאת ולתת עם אש"ף...)

הפלנגות

החל מ-‏1978, ניהלה ישראל מגעים עם אחת הקבוצות הנוצריות בלבנון, זו של משפחת בושייר. משפחה זו, שנאבקה בו זמנית בסורים, באנשי אש"ף, בשיעים, בדרוזים, ובקבוצות נוצריות מתחרות (אלו של משפחת שמעון), ניסתה לקבל סיוע ישראלי, והבטיחה הבטחות מעורפלות לשיתוף פעולה במקרה של נצחון במלחמת האזרחים. ישראל סייעה להם בנשק, ובשנת 1978 אף הפילה מסוקים סוריים שתקפו את עמדות הנוצרים. אט אט, החלה מתגבשת התפיסה שהובילה למלחמת לבנןן.

על פי תוכנית זו, ישראל תפלוש ללבנון בכדי לסייע לנוצרים, תמליך את בשיר ג'ומייל כנשיא לבנון, והלה, בתמורה, יחתום על הסכם שלום עם ישראל, ואולי אף על הסכם ברית. תוכנית זו נוהלה על ידי גורמים במוסד ובמשרד הבטחון; עיקרה היה כיבוש ביירות (ישראל נמנעה עד אז, כמדיניות, מכיבוש בירות ערביות) והתערבות בעניניה הפנימיים של לבנון.

היו שתי בעיות עיקריות: החמורה מהן היא העובדה שהפלנגות לא התכוונו מעולם לקיים את שהבטיחו; לבשיר ג'ומייל היה ברור שמעמדו בעולם הערבי יתערער לחלוטין אם יחתום על הסכם כלשהו עם ישראל, בוודאי הסכם שבמסגרתו יגורשו הפלסטינים מלבנון. זה לא הפריע לו להפריח הצהרות, שמטרתן הייתה לגרום לצה"ל לפתור את בעיותיו (חיסול הפלסטינים, ריסון הדרוזים והשיעים, גירוש הסורים, ועליה למעמד בכורה בקרב הנוצרים) תוך השקעה אפסית מצד הפלנגות. ישראל נפלה בפח.

הבעיה השניה הייתה, שלממשלה לא הייתה כל כוונה לאשר מבצע כה גדול בלבנון, מתוך חשש ליחסים הבינלאומיים עם מדינות המערב, ומתוך חוסר רצון להכנס לעימות חזיתי עם הסורים. אריאל שרון, פטרון תוכנית "אורנים הגדולה" (שם הקוד של המבצע) לא הצליח לשכנע את הממשלה לאשרו.

מלחמת שולל

ביוני 1982 התפוצץ הכל. שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב, נורה בידי מתנקש פלסטיני, ונותר צמח. הממשלה החליטה על הפצצות מתקני אש"ף בדרום לבנון, ובכך להפר את שביתת הנשק של יוני 1981. את זאת עשתה למרות שהיה ידוע שהמתנקש הוא מאנשי אבו־נידאל, ארגון העוין לאש"ף ("אבו־נידאל אבו־שמידאל - צריך לדפוק את אש"ף!" כדבריו הקולעים של הרמטכ"ל דאז, רפאל ("רפול") איתן). ההפצצה הובילה למטח קטיושות - זה בדיוק מה שהיא הייתה אמורה לעשות - ובחמישי ליוני, 1982, זרמו טורי שריון ישראליים צפונה. מלחמת לבנון החלה.

אלא שהיה נתק בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. הממשלה חשבה שהיא מאשרת מבצע מוגבל בהיקפו ("אורנים קטן"), שמטרתו להנחית מכה על תשתיות אש"ף, ולסגת; ראש הממשלה, בנאום לאומה ובשיחה עם נשיא ארה"ב, דיבר על התקדמות של 40 קילומטרים, ויציאה מלבנון תוך 48 שעות.

אלא ששר הבטחון והרמטכ"ל שלו הוליכו אותו שולל. הם שיקרו לממשלה, הציגו בפניה מפות לא נכונות, והפעילו למעשה את תוכנית "אורנים הגדולה". בחמישי ליוני, ביצע צה"ל נחיתה אמפיבית, לא רחוק מביירות - הרבה מעבר לקו 40 הקילומטרים.

הלחימה הייתה קשה מהצפוי: צה"ל איבד לוחמים רבים יותר ממה שציפה; אנשי אש"ף נאבקו על כל שעל; וקצינים בכירים בצה"ל, פעם אחר פעם, הוכיחו חוסר כשרון טקטי ואי־יכולת להבין את המצב בו הם נמצאים. צה"ל לא עמד בלוח הזמנים.

הממשלה לא רצתה בעימות עם הסורים, אבל עימות שכזה היה הכרחי כדי להגיע לביירות. על כן תקף הצבא, בהוראת שר הבטחון, את הסורים - וטען לאחר מכן שהוא הותקף. מכאן דורדר המצב, ונוהל על פי תוכניתם של שרון ואיתן.

הממשלה והצבא גם יחד שיקרו לעם. התקשורת שיתפה עמם פעולה. ראוי לציין את המקרה של כיבוש הבופור: במהלך כיבוש המבצר, נהרגו ששה מלוחמי סיירת גולני. עם זאת, כשביקרו שר הבטחון וראש הממשלה במקום, הצהיר ראש הממשלה (על פי מידע שמסר לו שר הבטחון) שהמקום נכבש ללא נפגעים - שקר גס. התקשורת שיתפה פעולה: היא לא דיווחה לעם שמוליכים אותו שולל. היא דיברה על "קרבות קשים", או על "קרבות עקובים מדם" על הבופור, אך היא לא דיווחה על נפגעים ישראלים בקרב זה. רק מי שטרח ועיין במודעות האבל, יכול היה למצוא את שמות ההרוגים בקרב על הבופור. העתונות הישראלית - להוציא "הארץ" - מעלה בתפקידה, ושימשה כתופי הטם־טם של הממשלה. הממשלה הכחישה שצה"ל נמצא בבירות (ואכן, למשך זמן מה, העלים זאת הצבא ממנה) - אך העיתונות, שכתביה היו בבירות עם הלוחמים, לא חשפה את השקר. הגדיל לעשות העיתון "ידיעות אחרונות", שמאמר המערכת שלו ביום הפלישה הוכתר "שקט, יורים".

יותר ויותר אנשים התחילו להבין שמשקרים להם. היו יותר מדי נפגעים, היו יותר מדי דיווחים סותרים, ולאט לאט החלו להתארגן הפגנות נגד המלחמה. כאשר החליט אלוף משנה אלי גבע, שהוא אינו יכול, מצפונית, לפקד על ההסתערות על מערב ביירות, הסתערות שהיה ברור לו שתעלה בחיי מאות אזרחים ובחיי עשרות מחייליו, רעשה הארץ. הויכוח החל לחלחל אל שורות הצבא. לימים, יטען שר הבטחון שחטיבת מילואים של הצנחנים לא גויסה, כי "הייתה מורכבת מאנשי שמאל". באיחור, הבינה הממשלה ששר הבטחון שיטה בה, והיא נטלה ממנו את סמכותו להפעיל את חיל האוויר - צעד חסר תקדים.

במהלך כל הזמן הזה (יוני־יולי 1982) היו השיעים שותפים למאבק הישראלי. הם עיינו את הפלסטינים, הם אלו שהטילו אורז לעבר החיילים הישראלים, והם אלו שניהלו אז מבצעים בתיאום עם צה"ל. הרדיו הישראלי כינה אותם, באותה תקופה, "הלוחמים השיעים".

בספטמבר, הצליחה ישראל לכפות על הפרלמנט הלבנוני את בשיר ג'ומייל כנשיא לבנון. ג'ומייל נרצח יומיים לאחר מכן, כנראה על ידי סוכן סורי - לא לפני שהספיק להבהיר למנחם בגין שאין לו כל כוונה לחתום על הסכם שלום עם ישראל. בתגובה לרצח, ביצעו הפלנגות טבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, כאשר צה"ל עומד מן הצד. התגובה בישראל הייתה ההפגנה המיתולוגית של "ארבע מאות האלפים". השקר של שרון ואיתן החל להתפרק. צה"ל היה מעורב באותו זמן בלחימה משונה בהרי השוף, נגד הדרוזים - עד היום לא ברור למי הועיל הדבר, פרט לאנשי הפלנגות.

עם מותו של ג'ומייל, קרסה תוכנית "אורנים הגדול". לישראל לא נותר עוד מה לעשות בלבנון, שכן הארגונים הפלסטיניים גורשו ממנה, אך היא נותרה בלבנון במשך שלש שנים נוספות, שלש שנים שבהם הצליחה להפוך את ידידיה לאויביה.

בשבוע הבא: הבוץ הלבנוני הטובעני.
קישורים
אש"ף
לבנון - כל מה שרצית לדעת
הארץ
חלק ב' של המאמר
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

תיקונים קלים 586
שלום יוסי,
אני מסכים עם דבריך אך למיטב זכרוני חתם בשיר ג'ומייל על הסכם שלום שלא אושרר אחרי מותו. יורשו היה אחיו שהמשיך את שלטון משפחת ג'ומייל. רציתי לציין שמטעמים תעמולתיים זאת היתה מלחמה קצרה וחיילים שהגיעו אחרי קיץ 82 ללבנון לא קבלו אות על שירות במלחמה וזאת למרות שהמלחמה נמשכת עד עצם היום הזה. כמו כן ראוי לציין שראש הליכוד היום אריאל שרון היפסיד בתביעת דיבה נגד הארץ דבר המאשר שרימה את ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל , היום הוא מנסה ללעוג לזכרון הציבורי הישראלי בהציגו עצמו כראש הקוראים ליציאה מלבנון.
תיקונים קלים 589
בשיר ג'ומייל סירב לחתום על הסכם שלום. לאחר רציחתו, חתם אחיו, אמין ג'ומייל, על הסכם שלום עם ישראל - אלא שבאותה עת כבר לא שלטו בני משפחת ג'ומייל בלבנון, ולהסכם לא היה כל ערך. עד לפני כחמש שנים, אגב, הסתובב אמין ג'ומייל בעולם וטען שהוא נשיא לבנון. איש לא התייחס אליו ברצינות.

אשר למשפטו של שרון, אני נותן לקוראי האייל את הקרדיט הנדרש ומניח שאינני צריך להרחיב עליו את הדיבור.
תיקונים קלים 612
אמין ג'ומייל נבחר לנשיא לבנון שבוע לאחר רצח אחיו בשיר ואכן היה נשיא לבנון בזמן חתימת ''הסכם השלום'' עם ישראל שלא אושר בפרלמנט הלבנוני.
תימוכין 588
מאמר מענין ופרובוקטיבי - התחלנו להתרגל לכאלה מצדך, יוסי.
אולם, קשה לי להתיחס לכתוב כולו כאל שורת אמיתות, ללא כל הוכחות או ראיות לנכונותו. אנני הסטוריון, אולם הייתי שמח אילו הבאת פרוטוקול של ישיבת ממשלה עם בן-גוריון, או עדות מאת ידיד קרוב של בשיר ג'ומייל, המתקפות את דבריך. לא שיש לי בעיה עקונית להאמין שגורמים מסוג אלו הם שהביאו למלחמה, אלא שאם אתה כבר תוקף את כל מי שתקפת, אולי כדאי שהאמת - המבוססת - תהיה לצדך.
תימוכין 590
לעניין בן גוריון: נשענתי על פרסומים עיתונאיים של הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה מתחילת שנות החמישים. למיטב זכרוני, הפרטים מופיעים גם בספרו של תום שגב, "הישראלים הראשונים", אבל אני כותב מהזכרון ויתכן שאני טועה (אני כרגע בעבודה).

לגבי מאורעות מלחמת לבנון: נשענתי על הספר המופתי, "מלחמת שולל", שנכתב על ידי זאב שיף- ועוד פרשן צבאי חשוב ששמו נשמט מזכרוני. השניים כתבו ספר חשוב אחר, "האינתיפאדה".
תימוכין 623
את ''מלחמת שולל'' כתב, יחד עם זאב שיף, לא אחר מאהוד יערי.
הנגב יהיה ירוק 594
אני לא מצליח להבין יוסי מדוע הנגב ולבנון הולכים אצלך ביחד.
או שאולי רצונך שנצא מן הנגב?
אכן יש לנו בעיה בנגב אולם אליה לא מדובר במאמר.
הנגב מנסה לפרוח אח לצערינו היום המדינה (ולא משנה מאיזה צד פוליטי(עושה הכל על מנת שהוא ישאר יבש.
יקח עוד לא זמן רב עד שמדינתינו הלא גדולה תבין שהנגב הוא חלק חשוב שכן שייך למדינת ישראל וכן רצוי להפריח אותו.
אגב יש כאילו שכן עושים זאת או לפחות מנסים.
אם תרצה שארחיב את הנושא אני אעשה זאת.

בקשר לשרון : הוא הדבר הטוב ביותר שצמח בשביל השמאל.
הליכוד בפעם הבאה יאלם ומיד לאחר מכן יעלם.
אני אשתדל להיות עדין 595
אבל כתבת שטות על גבי שטות בתגובתך הקצרה, רועי.
ראשית - למדינה אין אינטרס להפריח את הנגב כרגע, ומעבר לזה יוסי הזכיר את זה רק בהקשר לחזונות העיוועים האחרים של בן גוריון, ולא כעוד ''שטחים'' שחובה לסגת מהם.

מעבר לזה - העלמותו של הליכוד אינה משאת הנפש של השמאל, אם הליכוד יעלם מחר, יהא זה אך מכיוון שבוחריו נדדו למפד''ל, ש''ס, האיחוד הלאומי (צולע ככל שיהיה) ומתי מעט למפלגת המרכז.
ה''שמאל'', כפי שאתה קורא לו בהגדרה ערטילאית עד כאב, זקוק לליכוד כאוויר לנשימה, ולהיפך, הליכוד זקוק ל''שמאל''.
''שמאלני'' אמור לתמוך בדמוקרטיה, ולכן בפלורליזם, אני לא רואה אותך מגיע לשם.
אל תשתדל 597
על סמך מה הטענה שישראל לא צריכה את הנגב בצורה זו או אחרת?
ישראל חייבת את הנגב לא רק צריכה.
השמאל צריך את הימין והימין את השמאל?
האם זה בגלל שאנחנו רגילים לשיטת שילטון שבה יש שמאל ויש ימין זה אומר שאנו חייבים סוג כזה של שילטון?
אולי יש אופציה יותר טובה?
מה גם שהעלמות הליכוד אם תהיה לא צריכה להיות בגלל דעה אלא בגלל האנשים העומדים בראשו.
אני ימני בדעותי אך הצבעתי לברק בגלל מי שעמד בראש הליכוד בבחירות האחרונות.
יתכן שאם בגין היה מתמודד הייתי מצביע בשבילו.
ואני בטוח שאם שרון ימשיך להוביל בליכוד עוד קולות יפרשו.
אני גם מאמין שאם תקום מפלגה חדשה (ןאני לא הולך להקים כזאת)אני בטוח שהרבה אנשים יעזבו את הליכוד וגם את המערך.
שיטת שלטון אחרת 632
אתה אומר שאולי יש שיטה יותר טובה משיטה של ימין ושמאל.
איזה שיטה בדיוק אתה מציע?
למה אתה חושב שיש לשלול מהעם את זכות הבחירה במנהיגיו?
שיטת שלטון אחרת 637
אני מודה אין לי שיטה אחרת על אף שלדעתי השיטה פסולה.

אניני אומר שלא העם הוא זה שצריך לבחור.

אך איך שאני כיום רואה את המצב לא העם הוא הבוחר במנהיגיו(לא כולל את ראש הממשלה ) אלא מספר מצומצם של אנשים.

למעשה העם משפיע בצורת הבחירה שלו על איזו מפלגה תעמוד בראש.
אך האם הוא קובע מי הם אילו שיבחרו לעמוד בראש המפלגה?
האם לעם היו יותר משתי אופציות לבחירה כאשר מדובר בראש הממשלה? שבה מאחת משתי המפלגות הגדולות.
או שכמות הרבה יותר קטנה בחרה בנציגי הציבור. (כמות ששילמה דמי חבר בשביל כוח זה)

נכון הדבר קשור בעם אך אני עדיין לא רואה בדבר בחירה ישירה של העם.

אני לא יודע על שיטה טובה יותר לבחירה במנהגי עם מאשר נהוגה קיום אבל אין הדבר אומר שלא יכולה להיות שיטה טובה יותר.
הנגב יהיה ירוק 600
אין לי מושג על מה אתה מדבר. למה אתה חושב שאמרתי שצריך לסגת מהנגב?

אני, אישית, מתעב את הנגב, אבל זה בגלל שאני שונא חום, חול, מדבריות ושאר דברים שמזכירים לי את הטירונות שלי...
הנגב יהיה ירוק 614
יוסי
כל מה ששאלתי היא למה לערבב בין הנגב לנושא לבנון.

השאר כל אחד מהם לבדו.

אגב גם לי יצא להיות בצבא בנגב ואז לא אהבתי אותו.
תנסה לטייל בו היום כאשר לא כל כך חם.
הוא מקום מדהים.

חוץ מזה לא בריא לשנוא שום מקום
עדיף להיות לפעמים אדיש.
הנגב יהיה ירוק 4959
ליוסי שונא זכרונות טירונות שלום! רציתי לדעת אם יש לך בכלל משפחה שם כי לי יש ואני עם הזמן (הלא כ"כ ארוך)נהסתגלתי לחום זה
חה"א לא מסוגל לנצח? יהיו שיחלקו 604
בנוגע להערתך לגבי חוסר יכולתו של חה"א לנצח במלחמות ללא סיוע כוחות קרקעיים.

ראשית כל, זו הערה די מוזרה, בהתחשב בעובדה שכוחות האויר אמורים להיות המסייעים לכוחות הקרקע בלוחמה בשטח. עם זאת, נראה שהדיעות בנושא חלוקות, כך שלא הייתי מתיימר לצאת מיד כנגד הממסד הבטחוני בנושא.

ראשית כל, דוגמה עכשוית ואותנטית אתה יכול למצוא במשבר האחרון ביוגוסלביה, בו כוחות חה"א של נאט"ו בלבד הם הם שהכריעו את הכף, ללא כל התערבות של כוחות קרקעיים.

בלבנון אנו מצויים במצב הקרוי LIC - או, Low Intensity Conflict (הכולל פעולות טרור וגרילה), אין זו מלחמה, לכן אין אנו מסוגלים "לנצח". חה"א אינו פועל לבדו בלבנון, אלא עם ובסיוע לכוחות קרקעיים המסיירים באיזור ויוזמים פעולות סיכול (שרובן חסרות תועלת למדי) - כך שאינני מסכים איתך על הפנמת הלקח בישראל - כי זה פשוט אינו רלוונטי.

שנית, אינני חושב שלקח זה נלמד במלחמת העולם השנייה. אינני רואה מדוע. במלחמת העולם השנייה לא היה את הקונספציה, אפילו לרגע, שניתן להכריע את המלחמה באמצעות כוחות אוויר. כמובן שהסיבה העיקרית לכך היא שכוחות האוויר היו הרבה פחות משוכללים ומשמעותיים ממה שהם היום - כך שאינני סבור שניתן לשים את האצבע על מלחמת העולם השנייה כעל המפנה בחשיבה האסטרטגית של בעלות הברית בנוגע לשימוש בחה"א בשדה הקרב.
חה"א לא מסוגל לנצח? יהיו שיחלקו 613
ביוגוסלביה נכפה הסדר לויתורים מצד מילוסוביץ , בלבנון אנו נלחמים בשתי מדינות ובתושבהן. האמריקנים ניכשלו להשיג נצחון מוחלט בויאטנם ועירק למרות שימוש בהפצצות מסיביות בהרבה ממה שאנחנו מסוגלים לעשות . גם ביוגוסלביה מילוסביץ עדיין נשיא.
חה"א לא מסוגל לנצח? יהיו שיחלקו 616
אך זה סותר את טענתך (או טענתו של יוסי) לחלוטין, שהרי במלחמת ויטנאם, עיראק (וגם קוריאה, אם כבר) היו מעורבים כוחות קרקע רבים. אז מה החוקיות פה?

ובקשר ליוגוסלביה - זה תלוי בהגדרה שלך למלחמה. אם מגדירים מלחמה כהתנגשות בין צבאות המיועדת להשגת הישגים מדיניים (הגדרה נאה, לטעמי) - אזי ביוגוסלביה הייתה מלחמה. ובהחלט ניתן להגיד, שכוחות נאט"ו ניצחו - כיוון שבסופו של דבר, הם זכו במטרות המדיניות שהם יצאו להילחם עבורם: שליטה (דה-פקטו, לא רשמית) על חבל יוגוסלבי השרוי במחלוקת שמעניקה להם יתרון ביריבות מול מזרח אירופה הבעייתית, יצירת הפסקת אש (או שקט) ביוגוסלביה, הפסקת מעשי הטבח בקוסוברים והחזרתם של אלו לבתיהם בחבל קוסובו. סדר המטרות הוא כסדר חשיבותם בעיני נאט"ו, לדעתי.
מגבלות הכוח האווירי 618
הטענה שלי הייתה מכוונת כנגד הטענה, כוח אווירי די בו כדי להביא לנצחון. תפיסה זו, שרווחה בשנות השלושים והארבעים, כונתה "דוקטרינת מיצ'ך", על שם בילי מיצ'ל, מקים הזרוע האווירית האמריקנית. התפיסה הזו טוענת שחיל האוויר יכול, לבדו, להשמיד את תשתית האויב, או לפחות להורידו על ברכיו. במלחמת העולם השניה, התיאוריה נחלה כשלון חרוץ: מערכת ההפצצה נגד גרמניה לא השיגה את מטרותיה, ולמעשה היצור הגרמני *עלה* במהלך מערכת ההפצצה (1943-45), וקריסת מערכת-העל (ה INFRASTRUCTURE) הגרמני נבעה מהעובדה שכוחות קרקע רוסיים מנעו ממנה את המשאבים הנדרשים לה.

כאשר חיל האוויר מבצע גיחות אל מחוץ לתחום "רצועת הבטחון", הוא פועל, למעשה, על פי הדוקטרינה הזו. הוא מפעיל כוח אווירי, ללא סיוע קרקעי, לפי התפיסה שכוח אווירי יכול לנצח מערכה. כך פעלו האמריקנים בויאטנאם (וכוונתי למערכת ההפצצות נגד צפון ויאטנאם) ובמלחמה האחרונה נגד סרביה. אתה לא מדייק באשר למלחמה בקוסובו: אמת, האמריקנים לא סיכנו את חייליהם, אבל הם הפעילו מיליציה ידידותית כנגד המיליציות הסרביות. הסרבים נסוגו מקוסובו פחות בגלל המתקפה האווירית, ויותר בגלל סיבות אחרות (לחץ בינלאומי, לחץ פנימי, והעובדה שמבצע הטיהור שלהם בקוסובו הגיע, פחות או יותר, לסיומו).

כאשר ישראל מפעילה את חיל האוויר בתוך לבנון, היא מנסה למעשה להשיג נצחון נגד אויב הנאחז בשיטות גרילה על יד פגיעה באוכלוסיה התומכת בו - טקטיקה, שעד כה נחלה כשלון בכל מקום בו ניסו אותה. חיל האוויר אינו מצליח למצוא את תשתיות החיזבאללה ולפגוע בהן. דבר זה ניתן לביצוע באמצעות פעולת קרקע גדולה, דומגת מבצע ליטני או הפלישה של 1982 (אופציה שאינני מקבל), אבל לא על ידי כוח אווירי בלבד..

אין לי ספק שחיל האוויר יוכל להשמיד טורי שריון עוינים, ושיזכה להצלחות נגד חילות אוויר אחרים, אבל ככלי טקטי נגד כוח גרילה, או ככלי להכרעה אסטרטגית, אין בו די. ולכן תגובת העוועים של המערכת הצבאית - "מטוסינו הפציצו מטרות מחבלים" - לא משרתת כלל את מטרתה. היא פשוט הפגנת שרירים ובזבוז טהור.
מגבלות הכוח האווירי 621
אפשר לשבת במשך שבוע שלם ולטעון שהמצב הקיים בלבנון הוא לא המצב האופטימלי למען האמת, הוא אפילו לא מתקרב למצב הזה . אבל על זה כולם מסכימים ומה שנתון למחלוקת הוא הפתרון.
במצב הנוכחי שבו אגב כן פועלים כוחות קרקע אין שום אפשרות למלחמה כוללת. העם לא מוכן לזה וההתנגדות בארץ תהיה חזקה מאוד,כל אותן''ארבע אמהות''ים למיניהן יפרחו בארץ וגם האו''ם לא יקפוץ משמחה. בקיצור יהיה משהו כמו מלחמת ויאטנם תוצרת הארץ.
אבל בכל זאת יש צורך בתגובה להתקפות מהצד הלבנוני, והדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי כוח מוטס. ובינתים כל עוד אין בראשות החיזבאללה נשק נגד מטוסים, זאת גם הדרך היחידה לפעול ללא אבידות מהצד שלנו.
מגבלות הכוח האווירי 622
נשק נ.מ. בידי החיזבאללה הוא רק ענין של זמן.
מגבלות הכוח האווירי 624
המשפט "אבל בכל זאת יש צורך בתגובה להתקפות מהצד הלבנוני" הוא דוגמה מופלאה לחשיבה צבאית כהלכתה. אקסיומה המיושמת עם ראש בקיר, וללא נזק ישיר כבד מספיק, למי יש אומץ לבחון אותה מחדש?
שהרי ברור, שיש התקפות מהצד הלבנוני. וברור שיש צורך בתגובה. וכל עוד אפשר לעשות את זה בלי נפגעים, לפחות מצדנו, אז הבה נמשיך. למי זה חשוב אם זה אפקטיבי, וכמה זה עולה, ובמה זה עולה. מי שואל אם זה באמת נחוץ. ולמי אכפת אם זה, סלח לי על המילה הגסה, מוסרי?!
ואולי "ההתקפות מהצד הלבנוני" הן בעצמן תגובות על התקפות מהצד שלנו, שהן תגובות על התקפות מהצד שלהם, שהן...
ואולי בעצם לא יקרה אסון, גם במצב הקיים בלבנון, אם לפעמים לא "נגיב", גם על קרב שבו נפגעו חיילים שלנו?! (הו, ההרתעה האימתנית שלנו, מה יהיה עליה?)
כבר ברור לכל מי שעיניו בראשו שההפצצות האוויריות הן חסרות ערך אסטרטגי וספק אם הן בעלות ערך טקטי. נניח לרגע שהן לא בזבוז של כסף, כיוון שההזדמנות הזו מנוצלת לאימון מבצעי של טייסינו. אלא שכאן המטרות הן לפעמים חיות... וכשחוטבים עצים עפים שבבים, וקורה שנפגעים אזרחים. ואז באה שוב "התקפה מהצד הלבנוני", הפעם לפעמים על אזרחים ישראלים. ומזה כבר היו לנו נפגעים, לא?
מגבלות הכוח האווירי 634
אין מקום לטענה כי ההתקפות של החיזבאללה איכשהו קשורות להתקפות הישראליות. הרי גם אם היינו מציבים שם חיילי קרטון היו החיזבאללה מתקיפים אותנו - הם הרי נלחמים נגד עובדת היותנו בלבנון, ולא כנגד הפגיעה בנפש.
אפילו אם נתחיל לפעול בתחומי לבנון כארגון צדקה ונחלק ארוחות לילדים רעבים - עדיין החיזבאללה יתנגד לשהותנו הבלתי קרואה שם.
מגבלות הכוח האווירי 638
אם הבנתי נכון הפתרון שאתה מציע הוא בעצם יציאה חד צדדית מלבנון פשוט. לקחת את כל אותן יחידות שנמצאות שם ובטור מסודר להחזירן לתוך שטחי ישראל, והבעיה היחידה , תהיה
האם להשאיר לחיזבאללה את המוצבים האסטרטגים בדרום לבנון או שלא.
אח''כ נוציא את כל חיילי צד''ל על משפחותיהם ונקים להם שכונת קרוואנים ליד חיפה כדי שלא יפגעו מכוח החיזבאללה שיעבור לשלוט בדרום לבנון.

תתקן אותי אם אני טועה אבל אני לא מאמין שישנו מדינאי מספיק משוגע כדי לעשות את מהלך ההתאבדות הפוליטי-צבאי הזה. הרי ברור שלא רק שהבעיה לא תפתר הרי מספר חודשים אחרי שהחיזבאללה יתמקם בדרום לבנון הוא יתחיל לפעול מחדש הפעם לכיוון הגבול הצפוני של ישראל כדי להצדיק את קיומו ולא חלילה לתת למחשבה שהנה ''כוחות הכיבוש הציונים'' יצאו מהארץ, אין יותר סיבות לקיומו של הארגון.
הדרך היחידה לפתרון בעיית לבנון היא על ידי הסדר כולל עם הסורים, מכיוון שברק יודע שהסדר חייב לבוא כמה שיותר מהר , כשסוריה עוד שולטת בלבנון הרי כבר עכשיו רואים שהחיזבאללה שהיה תלוי עד עכשיו בסורים, נקשר יותר ויותר לאיראנים ולכן ברק מזרז את הסורים תוך שהוא מנצל עד תום את קלף המיקוח היחיד שברשותו, היציאה החד צדדית מלבנון. לסורים ברור שמרגע שיצא צה''ל מלבנון ירד עניין הסכם השלום איתם מסדר היום הציבורי.
דמוניזציה של החיזבאללה 642
אם הבנתי אותך נכון, החיזבאללה ימשיך להלחם בישראל לאחר נסיגתה. למה? ככה, כדי לשמור על עצמו כארגון. הארגון אולי רוצה להמשיך להתקיים, אבל הלוחמים - אלה שזוחלים בשטח תחת אש תותחים ומקלעים - עשויים שלא להסכים להמשיך את המלחמה, לאחר שהושגה מטרתה.

התמונה שאתה מציג חוזרת לתמונת המצב הישנה, של הערבים ככוח טבע. לא משנה מה ישראל תעשה - תתקוף, תיסוג, תמכור את קרית שמונה במחיר הקרן - התפיסה שלך אומרת שהחיזבאללה יתקוף. לפי תפיסתך, החיזבאללה לא שוקל את מטרותיו, ואין לו בעצם מטרות, פרט לתקיפת ישראל. למותר לציין שאני לא מסכים איתך.

ועל איזה מוצבים "חשובים איסטרטגית" אתה מדבר, לעזעזאל? החיזבאללה כבר הפגיז את צה"ל *מכיוון דרום*, מכיוון קו הגבול. מה שווים מוצבים, שכוח גרילה מסוגל לעקוף ולתקוף מהעורף?
דמוניזציה של החיזבאללה 669
החזבאללה הוא ארגון צבאי פוליטי, הוא לא הראשון ובטח לא האחרון. וכדי להבין את דרכי פעולתו ולצפות את פעולותיו לעתיד יש לבדוק איך התנהגו קבוצות דומות במצבים דומים. אם נבחן לדוגמא ארגונים צבאיים-פוליטים (כדי להמנע מהמושג "ארגון טרור") אחרים שקרובים ללבנו למשל האצ"ל ההגנה ולח"י שלחמו כאן בארץ נגד הבריטים כדי להביא אותם לנסיגה מהארץ, לבסוף החליטו הבריטים לעזוה את הארץ כשסיבותיהם עמם ואילו כל אותם "ארגונים" למניהם פשוט עברו ללחום למען מטרת קודש אחרת, וחרפו נפשם במטרה להגן על הישוב היהודי מפני הערבים. אם ההשואה הזו לא מצאת חן בפניך הבה נבחן ארגון "צבאי פוליטי" אחר לדוגמאת החמאס. החמאס שלחם במטרה להוציא את צה"ל מ"השטחים הכבושים"-עזה תיריחו וכו' התנגד בחירפות למהלך שהביא לנסיגה בפרט ולדרך רבין-פרס בכלל. וכשהבין שההסכמים והקשרים בין יאסר עראפת למדינת ישראל הם עובדות בשטח עבר לטעון שיעודו ויעדו הם הוצאת כוחות הכיבוש הציוני מכל מדינת פלסטין רבתי .
אם מסתכלים על כל עובדות אלה רואים שקרוב לוודאי שגם החיזבאללה לא יניח את נשקו מרצון לאחר נסיגה ישראלית מלבנון. אולי שורותיו יצתמצמו אבל עדין מנהיגיו יחפשו תרוצים וסיבות כדי להשאיר את ארגונם ככוח שליט בדרום לבנון ובכך בעצם להשאר אותם "שליטים" של האיזור שעכשיו פונה מחיילי צה"ל.
ועניין המוצבים, היה רק דוגמא וברור לי שאם וכאשר יסוג צה"ל חד צדדית מלבנון ללא הסדר שיכניס לשם כוח מחליף/ משגיח כלשהוא יקבל החיזבאללה שליטה מוחלטת באיזור אם באמצעות מוצבי צה"ל ואם לא.
דמוניזציה של החיזבאללה 723
שתי הדוגמאות שהבאת אינן מקבילות טובות. האצ"ל והלח"י הציבו לעצמם כמטרה מדינה עברית חופשית; האמצעים היו (תחילה) גירוש הבריטים ולאחר מכן, נצחון במלחמת האזרחיםהדיפת הפלישה הערבית (וראוי לציין שהאצ"ל והלח"י הצטרפו לצה"ל ביוני 48').

החמאס הוא באמת ארגון שאין מה לדבר איתו. הוא מדבר על השמדת מדינת ישראל והקמת מדינה פלסטינית-איסלמית במקומה. לכן אף אחד לא הופתע כשהוא התנגד להסכמי אוסלו: מבחינתו, מדובר בבגידה.

החיזבאללה, מצד שני, הוא ארגון ששם לו למטרה לגרש את הכובש מדרום לבנון. אני מתקשה לראות איך תהיה לו זכות קיום מבצעית לאחר שהמטרה הזו תושג.
דמוניזציה של החיזבאללה 727
לפני כשבועיים התפרסמה בעיתון ''ידיעות אחרונות'' כתבה על עבודה שערך מכון כלשהוא בארץ (שאת שמו אני באמת לא זוכר, ואת העיתון לא שמרתי) המכון השתמש בפרסומים השבועיים של החיזבאללה המודיעים על הרוגי השבוע האחרון בצירף סעקור קצר של חייהם. המכון עבר על כל אותם פרסומים ממספר השנים האחרונות וערך יתוך אישיות ללוחם חיזבאללה ממוצע. הפילוח הראה שרוב הלוחמים עושים זאת לאחר שנפגעו או היו קורבים למישהו שנפגע מצה''ל או צד''ל. ומכאן שרובם לוחמים בשביל הנקמה והאידיולוגיה. (כמובן שהכסף לא מפרעי להם) לומים אלו ימשיכו להלחם אם הוראה כזו תגיע ממנהיגי החיזבאללה. אולי חלק מהלוחמים יפרשו אבל הרבה חדשים יצטרפו לחיזבאלה שכוחו עלה בעיקבות שליטתו בדרום לבנון ואף יתלהבו מהמטרה הקדושה של שיחרור אדמת פלסטין הקדושה וגאולת אחיהם הפלסטינים...
דמוניזציה של החיזבאללה 690
לצערי אני לא זוכר מתי אמר זאת מנהיג החזבאלה. אבל הוא אמר גם אם ישראל תיסוג אנחנו לא נפסיק עד שיעזבו את כל מדינת פלסטין.

מה גם שאנשי החיזבאלה מקבלים היום כסף בשביל להיות באירגון. נכון חלקם נמצאים שם בגלל אידיאולוגיה, אבל חלקם האחר יודע שאם הוא יהרג אז יטפלו בילדיו ומשפחתו.

או בקיצור חיזבאלה מהווה פיתרון כלכלי גם כן. שכל עוד יש לו תמיכה של סוריה ואירן אין לו סיבה לחדול ממעשי האיבה.

(אני הבחלט רואה את מנהיג החיזבאלה הופך להיות חקלאי בלבנון).
דמוניזציה של החיזבאללה 724
יש לבצע הבדלה ברורה בין החמס לחיזבללה.
החמס הוא חלק אינטגרלי מתנועת האחים המוסלמים שהיא תנועה מוסלמית סונית קיצונית (בישראל האחים המוסלמים מיוצגים על ידי התנועה האיסלמית).

החיזבללה הינה מפלגה איסלמית שיעית קיצונית הממומנת ומתוחזקת על ידי אירן השיעית.

מידת השפעתה של אירן והמצב הפוליטי והדתי בתוכה יכולים להשפיע רבות על יחס השיעים בלבנון לחיזבללה בפרט ןלישראל גופא.
פקטור אחר הוא היחסים בין סוריה לישראל ולאירן ולאינטרסים שלהם (הסורים) בלבנון ובתוך סוריה.
היום קיים שיתוף פעולה בין האחים המוסלמים לאירן אך מדובר במצב זמני היות והמחלוקת ההיסטורית והדתית בין שני הפלגים האיסלמיים הינה עמוקה (ראה המצב בעירק)
שיתוף פעולה כזה עלול בתנאים מסוימים להפריע לשלטונות הסורים שטבחו בזמנו באחים המוסלמים בסוריה ורצחו אלפים מהם - נשים גברים וילדים.
דמוניזציה של החיזבאללה 3985
חיזבאלה קקה
דמוניזציה של החיזבאללה 10620
דמוניזציה של החיזבאללה 10952
אין פלא שאנחנו במילחמה.
מילחמות באות בגלל קיצונים כמוך!
דמוניזציה של החיזבאללה 13722
חיזבאלה הבני זונות , צריכים להעלים אותכם מהעולם!!!!! החתומה יפה
דמוניזציה של החיזבאללה 10954
ימותו כולם ב''ה
דמוניזציה של החיזבאללה 11353
אתה צודק שימותו כולם
צריך להחזיר את ביבי לשלטון ולשלוח את כל השמאלנים לשרת אצל עראפת כדי שילמדו מהם
על הכבוד שהם נותנים לאדמתם ולעמם.
דמוניזציה של החיזבאללה 14542
אני רוצה שהיו קטויטת
בקרית שמונה
אהוד ברק ראש הממשלה אני מבקש שהיו
החשב מלחמה
מי מפעיל את החיזבאללה 21187
החיזבאללה מופעל היום ע''י סוריה וזה דבר שמוכח ע''י כל מערכות המודיעין של מדינת ישראל וזוהי הסיבה שמכ''מ סורי הופצץ.

נ.ב
סוריה מדינה שמתיימרת לעשות עם ישראל שלום, חשוב שפעם פנימיות המדינות שרוצות שלום תתגלה ויראה מה באמת הרצונות של אותם המבקשים את מפלתה של ישראל
מי באמת מפעיל את החיזבאללה? 21196
א. הוכחות? נו באמת... האם אתה יכול לפרוש את ההוכחות הללו לעינינו? התכוונת אולי לסברות או היפותזות.

ב. מה גורם לך לחשוב שבקרב מערכת הביטחון הישראלית אין כאלו שמעוניינים לומר לך כי החיזבאללה מופעל על ידי סוריה (בלי קשר לנכונות/אי-נכונות העניין) כדי להוביל לעימות עם הסורים למשל, כמו "טרקטורי ההתגרות" שנשלחו לחרוש בשטח ההפקר מול הסורים בשנות השישים?

ג. מדוע שהחיזבאללה ייתן לסוריה להנחות אותו? מדוע שלא יפעיל מדיניות משלו (שיכולה במקרה לשרת את אותם אינטרסים כמו סוריה לדעתך)?
דמוניזציה של החיזבאללה 25769
פחדנים גדולים שמיתחבים מאחוריי שיחים ופוליטיקה .שינסו להראות פרצופם כמו צבא אמיתי
כתיבה לא אובייקטית ומקוממת מאד! 74539
אינני אומרת שאתה אמור לצדד בצד ישראל רק בגלל שאתה יהודי או ישראלי אך לצדד בערבים כאשר הם לא צודקים?!
אינני אוהבת יפי נפש שמנסים להתחבב על כולם ולהראות עד כמה הם פתוחים מתקדמים וליברלים. תודה אנחנו יודעים לאיפה החנפנות הזאת והפשרות מובילים אותנו. אינני יודעת איפה אתה חי, כי בישראל אתה בטוח לא. ממתי הערבים הם הקורבן? ממתי אנחנו חסרי האנושיות? אתה, את הדבר הזה כתבת לפני 3-4 שנים אז בוא אני אעדכן אותך במה שקרה בנתיים. הרובים שנתנו לפלסטינאים כוונו נגדנו בדיוק כמו ש"הימנים הקיצוניים" חזו. ברק חוץ מהיציאה המבישה שלנו מלבנון הספיק גם להציע הצעה מרחיקה לכת לערפאת (יימח שמו וזכרו) 97% מכל הגדה פלוס אפשרות לקבל א ה3% האחרים מאוחר יותר, והסכם זה הוא רק חלק מהסכם שלום אנחנו עדיין אמורים לוותר על ירושלים, החזרת הפליטים אם קצת מזל לפלסטינאים נעלם מפה לגמרי. בסוף אפילו להצעה זו לא הסכים ערפאת (ב"ה), לא היה יכול להתאפק והתחיל לטבוח ולהרוג בנו, באזרחים ובחיילים, באוטובוסים, דיסקוטקים,חתונות, בת מצוות, בתי קפה ואפילו במועדון משחקי קלפים. אין הבדלה אצלו אם זה בחור בן 20 קשישה בת 88 תינוק בן 9 חודשים או ילדה החוגגת 15.אין זה חשוב היכן הוא מתגורר אם החברון,ירושלים או כפר סבא.בשבילם כל היהודים הישראלים הם אותו דבר מועדים לפורענות ומצווה להרוג אותם( הג'יהד- בין המצוות היותר חשובות להם).
בקיצור אני מקווה שאתה ושאר חבירך מ'הארץ' ומהשמאל הקיצוני יקלטו ש"אין לנו ארץ אחרת".
כתיבה לא אובייקטית ומקוממת מאד! 74566
וגם לפלסטינאים אין ארץ אחרת אחרת
והם "מתים" עליה ביחס של 1:3 לרעתם במלחמה הנוכחית.
כמובן שלישראל אין כול קשר למקרי המות המיוחסים לפלסטינאים כי היהודים הם עם של קורבנות ולעולם אינם חסרי אנושיות.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים