המודל הסקנדינבי - סולידריות וכלכלת שוק 4147
עידן ארץ מציג הבדלים מרכזיים בין המדינות הסוציאל-דמוקרטיות הנורדיות לבין ישראל, ובינן לבין עצמן
בסירטון שפירסם העיתונאי עידן ארץ, הוא סוקר את המדיניות החברתית־כלכלית במדינות סקנדינביה. הוא מחריג מן הרשימה את נורווגיה, שמשופעת במשאבי טבע ומתרכז בפינלנד, שוודיה ודנמרק.

מדיניות מיסוי: שיעורי המס במדינות אלה גבוה משמעותית מאלו הנהוגים בישראל, אך גם שטוחים יותר, דבר העשוי לפגוע בבעלי ההכנסות הנמוכות. בשוודיה למשל, מוטל על בעלי הכנסה בגובה 167% מן השכר הממוצע מס בשיעור 50% (34% בישראל), בעוד שהכנסותיהם של מי שמרוויחים 67% מן השכר הממוצע ממוסות ב-‏40% (17% בישראל). שיעור המע"מ, השטוח מעצם הגדרתו, עומד במדינות אלו על 24-25% (17% בישראל).

חופש כלכלי: מדינות סקנדינביה עומדות בצמרת הדירוגים העוסקים בקלות הפתיחה של עסקים חדשים, בקוטנו של מס החברות, בתחרותיות במשק, ובמיעוט הרגולציה המוטלת על עסקים ומוצרים מיובאים, כאשר ההעדפה שם היא להסתפק בתקנים האירופיים במקום להוסיף עליהם דרישות מקומיות.

יחסי העבודה בסקנדינביה שונים מן המצב שבמדינות רבות. אין שם שכר מינימום, ובדנמרק מחוייבים מעסיקים לפטר באופן מיידי את השובתים. איגודי העובדים בסקנדינביה הם על־פי מקצוע ולא לפי מקום עבודה. האיגודים מתחרים בינהם על אותם העובדים, פרקטיקה האסורה בישראל, מה שמביא את האיגודים להציע לחברים בהם הכשרה מקצועית, ביטוחים ודמי אבטלה משלהם ועוד. שיעור ההתאגדות במדינות סקנדינביה יותר מכפול מאשר זה שבישראל.

רשת הביטחון הסוציאלי בסקנדינביה, שהפכה למשאת נפש בארץ ובעולם, כוללת דמי אבטלה נדיבים, חופשות לידה ארוכות, מערכות מפותחות של בריאות וחינוך ציבורי, וכן סיוע למשפחות נזקקות. ארץ מדגיש שאלו מושתתים על סולידריות הניזונה מהומוגניות תרבותית, כזו שלא מקובל בה לחיות על חשבון המדינה. בהתאם לכך, גבוה שיעור השתתפות של האוכלוסיה בשוק העבודה מזה הישראלי. גם שיעור ילדים של 16% מכלל האוכלוסיה במדינות אלו (28% בישראל) מצמצם מאוד את עלותן הכוללת של ההטבות המשפחתיות המפליגות הניתנות בהן.
קישורים
בסירטון שפירסם
שיעור ילדים
מדברים כלכלה - חסמי היבוא בישראל ביחס ל-OECD
התקן היחודי לתיקי גב - עידן ארץ
התקן היחודי לכבל מזגן - כלכליסט
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

הבדלי מיסוי 750845
לא ברור לי למה מתכוון עידן ארץ ב״בעלי הכנסה גבוהה״ ו”בעלי ההכנסות הנמוכות ביותר”.
בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר בישראל פטורים לחלוטין ממס הכנסה ושיעורי מס הבריאות והביטוח הלאומי ביחד לא מגיעים ל-‏10% מההכנסה (למעשה חלקם זכאים אפילו למס הכנסה שלילי), כך שלא ברור מאיפה מגיעה הטענה על 17% מס.
בעלי ההכנסה הגבוהה בישראל משלמים מס הכנסה של 47% ואפילו 50%, ובנוסף ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור של כ-‏12% (עד לתקרה של כ-‏44,000 ש”ח בחודש) כך שלא ברור מאיפה מגיעה הטענה על 34% מס.
בקיצור, הנתונים נראים מפוקפקים קצת.
הבדלי מיסוי 750847
לגבי המיסוי על ההכנסות הנמוכות, חשבתי שהוא מייחס את שיעור המע''מ אליהם כמיסוי ישיר.

אבל כן, זה נראה כמו שאתה מסכם.
הבדלי מיסוי 750850
לא ראיתי את הסרטון, אבל 50% הוא מס הכנסה שולי. מס הכנסה ממוצע (כולל בט"ל ומס בריאות) לעשירות העליון עומד על כ-‏30% (מזיכרון).
על זה מוסיפים את המע"מ (כי כנראה הוסיפו אותו לעשירון התחתון), שמעלה את הממוצע אבל בשיעור נמוך מ-‏17% (כי חלק יותר קטן מההכנסה של העשירון העליון הולכת לצריכה), ו-אני מנחש-הוסיפו גם שיעור רווחי הון על הכנסה מדיבידנד/ני"ע, שמוריד את הממוצע. אולי לוקחים בחשבון גם מס בלו, אלכוהול וסיגריות. בהינתן החישוב הזה, 34% נראה סביר.
החישוב נראה סביר, פרט לכך שלדעתי היו צריכים להוסיף מס חברות על מס רווח הון.

אגב, לא יודע מאיפה עידן הארץ הביא את הנתונים, אבל מחקרים מצאו שנטל המס בעשירון התחתון עומד על כ-‏25% (ואז יורד עד לעשירון כלשהו ומתחיל לעלות בחזרה). הפער הוא לא מיסים על הכנסה. מס בלו, סיגריות ואלכוהול מסבירים חלק ממנו, אבל לדעתי הרכיב העיקרי הוא הכנסה לא מדווחת (שבאה לידי ביטוי בהוצאות, ולכן מגדילה רק את המונה).
750851
תוקן (אבל עדיין לא מתאים לנתונים), תודה.
הבדלי מיסוי 750852
כתוב גם בסקירה שכאן: הנתונים לא מתייחסים לבעלי השכר הנמוך ביותר והגבוה ביותר, אלא לאלה שמכניסים 67% מהממוצע לעומת אלה שמכניסים 167% ממנו.
הבדלי מיסוי 750853
כן, עדכנו את הפרטים.
המסגרת משוודיה 750884
סקירה יפה בסרטון. דבר נוסף שמשותף לארצות סקנדינביה וכנראה עוזר להן הוא שארבעתן (בלי איסלנד) מדורגות בצמרת טבלת Corruption Perceptions Index [Wikipedia] (יחד עם ניו זילנד, סינגפור ושוויץ) כבעלות המגזר הציבורי הכי פחות מושחת בעולם‏1.

ואם כבר אמרתי סקטור ציבורי, בסקנדינביה שיעור המועסקים בסקטור הציבורי גבוה יחסית לממוצע OECD. בישראל הוא כמובן עוד גבוה יותר (כוחות הבטחון, מורים).

כשמדברים על שכר, מיסוי ותשלומי העברה בישראל צריך לזכור שיש שלוש קבוצות אקס טריטוריאליות במדינה, ותסלחו לי על ההכללות- הערבים (שעובדים בשחור ולא משלמים את המס) החרדים (שלא עובדים ומקבלים תמיכות) והמתנחלים (שהם עובדי מדינה ומקבלים תמיכות).

מעניין אם יש סטטיסטיקה על שכר, מיסוי ותשלומי העברה לחוד לקבוצות האלה ולחוד לכל השאר.

_____________
1 הערה- הוא מזכיר בסרטון במשפט אחד את ההבדל בין נורבגיה לונצואלה. נורבגיה היא המדינה היחידה אולי שהצליחה להנצל מ"קללת הנפט", ועשתה זאת בחכמה רבה, בעזרת אותו שלטון נקי והאמון של הציבור בו. הנפט משחית את השלטון, ונורבגיה היא יוצא הדופן בה הוא לא הצליח.
חופש כלכלי 750889
באשר לרגולציות והאיגודים בישראל, מספק אביר קארה רשימה מסודרת של עיקר(?) הגורמים ליוקר המחיה כאן.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים