רוסיה פוצצה לוויין ישן במסגרת ניסוי. ארה''ב: היא סיכנה את תחנת החלל | 4096 | ||||||||
|
רוסיה פוצצה לוויין ישן במסגרת ניסוי. ארה''ב: היא סיכנה את תחנת החלל | 4096 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הכתבות לא מסכמות את הנושא בצורה טובה במיוחד. * ארצות הברית והודו פוצצו לוויינים, אבל בגובה מספיק נמוך כך שהשברים לא נשארו במסלול אלא נפלו (והם מספיק קטנים כדי להיהרס לחלוטין בנפילה). * תחנת החלל היא הבעיה הקטנה: מקסימום ימותו כמה אנשים. הבעיה היא עם לסינדרום קסלר (Kessler syndrome [Wikipedia]) – ככל שיש יותר שברי לוויינים במסלול, כך גדל הסיכון שאחד מהם יפגע בלוויין אחר וירסק אותו, מה שיוסיף עוד שברים. מעל רף מסוים יתחיל גל הרס שעלול להרוס חלק גדול מלווייני התקשורת שלנו. נצטרך להסתדר בלי GPS, תקשורת לוויינית, ערוצי טלוויזיה רבים ועוד לא מעט דברים. חוץ משני הלוויינים שהרוסים והסינים טרחו לפוצץ להנאתם, הייתה כבר התנגשות לוויינים אחת בשנת 2009 – התנגשות הלוויינים אירידיום 33 וקוסמוס 2251 [ויקיפדיה]. כמובן שאחד מהם היה לוויין רוסי לא פעיל. |
|
||||
|
||||
חידוד קטן: לוויני gps הם בגובה 20000 ק"מ, ולוויני טלוויזיה ברובם הם במסלול גבוה עוד יותר (מסלול גיאוסינכרוני). הבעייה היא במסלולים קרובים בהרבה לכדוה"א. אבל גם שם יש הרבה תשתיות. גם במצב הקיצוני של סינדרום קסלר, לא מדובר במחסום בלתי עביר. מדובר בגורם שיגדיל את הסיכוי לתאונות - בעיקר במסלול כדוה"א נמוך אבל גם במשימות אל מסלולים גבוהים יותר או אל מחוץ לכדוה"א. |
|
||||
|
||||
פינת הקונספירציה היומית: רוסיה הגיעה למסקנה שאינה יכולה להתחרות בלוויני הריגול המתוחכמים של א̶ר̶ה̶"̶ב̶ ישראל והחליטה להפעיל את מנגנון ק̶ס̶ל̶ר̶ "תמות נפשי" על לווינים במסלול נמוך. |
|
||||
|
||||
תהייה שיש לי: מאחר שידוע כי לווינים במסלול נמוך מאבדים מהירות (ולכן גובה) עקב חיכוך עם שאריות האטמוספירה, עד שהם נשרפים באטמוספירה כשנגמר להם הדלק לתיקוני גובה - אולי זה נכון גם לשברי לווינים במסלול הזה? אם כן, זה אומר ששברי הלווין המדובר ידעכו ויישרפו באטמוספירה תוך שנים ספורות, ויחדלו מלסכן את שאר הלווינים? |
|
||||
|
||||
תלוי בגובה ההתחלתי, אבל יכול להיות 3-5 שנים. |
|
||||
|
||||
נכון. גופים קטנים דועכים יותר לאט מגדולים אז זה תהליך מורכב. אבל בסופו של דבר, כן. |
|
||||
|
||||
אני קצת מאוכזב שהדיון העולמי מתמצה במילה של ממשלת ארה"ב מול מילה של ממשלת רוסיה. האם השאלה "עד כמה זה באמת היה מסוכן" לא ניתנת לתשובה מדעית מספרית מוסכמת, או לפחות לניסוח מדעי מוסכם של השוני בהנחות שגורם לשוני במסקנה? חיפשתי אתרים עם אוריינטציה מדעית שידונו בזה, אבל אחרי שני דפי תוצאות בגוגל, כולם של תקשורת לא-מדעית שרק ציטטה את הממשלות, התייאשתי. |
|
||||
|
||||
במדור המדע של הארץ יכולת למצוא סיקור טוב יותר. בלוג שאותו אני קורא הפנה אותי להנחיות של האו״ם. |
|
||||
|
||||
דווקא קראתי את הכתבה שקישרת אליה ב''הארץ'' עוד לפני פרסום הידיעה באייל, אבל לא ראיתי שם תשובה לתהייה שלי. גם מהבלוג לא ברור לי האם הרוסים פשוט משקרים מהמקפצה, או שמא האמריקאים עושים דרמה מכלום. |
|
||||
|
||||
גם וגם. נראה לי שהפניית הזרקור דווקא לתחנת החלל היא דרמטיזציית יתר. אבל לא מכלום. הרוסים בהחלט עשו מעשה חסר אחריות. בגלל זה קישרתי למסמכים של האו״ם. |
|
||||
|
||||
זה מעשה חסר אחריות, בעיקר בגלל אפקט ה"מה אם כולם יתנהגו ככה". אני לא רואה את זה בתור מילה נגד מילה, אלא בתור מנגנון לקבוע מה מקובל. באנלוגיה: לא להתחסן נגד קורונה זה גם חסר אחריות, ואין לך "תשובה מדעית מספרית מוסכמת" שאומרת "אם אני לא אתחסן, מה באמת הסיכוי שאני אישית אדביק מישהו". |
|
||||
|
||||
אבל רוסיה אמרה "בדקנו הכל מראש, תיכננו שלא יהיה סיכון, ואכן לא היה". אם זה נכון, זה עומד גם במבחן "מה אם כולם יעשו כך" (כשבניגוד להתחסנות מקורונה, כאן "כולם" זו קבוצה קטנה למדי, ידועה ועם מיטב המדענים). ארצות הברית, לעומת זאת, לא רק כעסה על הנוהל והיעדרו, אלא הורתה לאסטרונאוטים להיכנס לקפסולה1. לפחות אחד משני הצדדים כאן טועה או משקר (ייתכן שהאמת היא בתחום אפור, אבל אז להציג אותה כשחור או לבן זו טעות או שקר). 1 אחר כך היא ציטטה להם את דיוויד בואי? |
|
||||
|
||||
בוא נניח לשניה את הסיפור של תחנת החלל. נניח שהסיכון הוא אך ורק ללווינים אחרים. מה שרוסיה אמרה - שלא היה סיכון - רחוק מלהיות מדוייק. מצד שני, הם צודקים שארה"ב נוקטת בצביעות מסויימת (בגלל שהיא עשתה דבר דומה ב 2008). "לא היה סיכון" - הם כנראה התכוונו, שהסיכון היה נמוך מאד. אבל: - יכול להיות שתהיה טעות שלא נלקחה בחשבון כשהעריכו את הסיכון.למשל שהטיל שלהם יפגע קצת יותר מוקדם או קצת יותר מאוחר, ואז המסלול של החלקיקים יהיה שונה. - ונניח שהם לא טעו. עדיין הם יצרו איזשהו אוסף של כמה מאות חלקיקים שצריך לעקוב אחריהם. אף אחד לא יודע לחשב את המסלול שלהם לעוד 5 שנים (פשוט בגלל שזה בלתי אפשרי) ואף אחד לא יודע להגיד האם הם לא יגרמו לבעיה עוד 5 שנים, ללווינים שעוד לא שוגרו. - זה לא עומד במבחן "מה אם כולם יעשו ככה". כי ככל שיותר פעמים יעשו את הדבר הזה, יש סיכוי גדול יותר ליפול ב 2 הנקודות הקודמות. גם יש סיכוי לטעות בחישוב הראשוני וגם יש יותר חלקיקים לעקוב אחריהם לאורך זמן ויותר מאמץ לתקן את המסלול של לווינים אחרים כדי למנוע התנגשויות. |
|
||||
|
||||
ארצות הברית הורידה לוויין (כלומר: דאגה שהשאריות לא יישארו בחלל יותר מדי זמן). |
|
||||
|
||||
מאה אחוז. אז בסעיף הראשון של ''לדאוג להקטין את הסיכון למינימום'' ארה''ב היתה ממש טובה ואחראית. בוודאי יותר טובה מרוסיה. מצד שני, היא פתחה את הדלת למעצמות עם פחות אחריות לעשות דבר דומה. |
|
||||
|
||||
''לפחות אחד משני הצדדים כאן טועה או משקר'' - לא לשני הצדדים היה אותו מידע, כך שייתכן ששניהם לא טעו ולא שיקרו. |
|
||||
|
||||
בתגובה, נאס״א החליטה לירות ברובה אוויר על אסטרואיד. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |