לפני מספר ימים הודיעו 15 קבוצות כדורגל מהטובות באירופה שהן מקימות ליגה סגורה משלהן, ה"סופר ליג". מדובר בליגה סגורה, שלא מתבססת על הליגות המדינתיות. לפחות לקבוצות המייסדות מובטח המקום בליגה ללא קשר לביצועיהן. בכך דומה הליגה לליגות הספורט המקצועניות בארה"ב.
התאחדות הכדורגל האירופית וופ"א התנגדה ליוזמה, והודיעה כי שחקנים שישתתפו במפעל לא יוכלו לשחק בנבחרות הלאומיות (ובפרט במונדיאל). ברקע היוזמה עמדה טענת בעלי הקבוצות כי הליגות המקומיות וכן "ליגת האלופות" מאלצות אותן לשחק משחקים רבים נגד קבוצות חלשות, שערכם הספורטיבי נמוך.
רבים שיערו כי היוזמה אינה אלא קלף מיקוח מול וופ"א, במטרה לשמור על ליגת האלופות אך לשנות את כלליה לטובת הקבוצות הבכירות. עם זאת, נראה היה שהפוטנציאל הכלכלי בליגה עצום, בזכות המוני מעריצים בכל רחבי העולם של אותן קבוצות, והכסף הרב שמתגלגל על זכויות שידור טלוויזיוני.
אולם לאחר ההכרזה התעוררה מחאה עולמית נרחבת, מצד אוהדי כדורגל (בכללם אוהדי הקבוצות המייסדות) שהרגישו כי רוח הספורט נפגעת כשמראש חוסמים את ההזדמנות לקבוצות "קטנות" יותר להתמודד מול ה"גדולות". המחאה התעוררה גם מקרב השחקנים והמאמנים באותן קבוצות, שטענו כי בעלי הקבוצות הסתירו מהם את היוזמה. כעבור יומיים בלבד חזרו בהן רוב הקבוצות המייסדות, חלק ממנהליהן התפטרו, ונראה כי היוזמה קרסה; אם כי ברצלונה וריאל מדריד הודיעו כי הן עדיין שואפות לקדם אותה.
בטור דעה טוען אלון עידן כי יוזמת הסופר ליג רק מדגישה את מה שכבר ממילא ניכר בליגות הבכירות ובליגת האלופות - הכסף העצום שזורם למועדוני הענק, לעתים מצד אילי הון ונסיכויות נפט, מקצין ומנציח פערים בינם לבין שאר הקבוצות. לשיטתו, אותן קבוצות כבר הרגו מזמן את הערך הספורטיבי, והסופר ליג הוא "רק השליח המבשר על המוות".
|
קישורים
|