מומחי אפידמיולוגיה טוענים כי "מערך אלון" בפיקוד העורף, המופקד על קטיעת שרשראות הדבקה, פועל לפי קונספציה שגויה. כך לפי כתבה של רוני לינדר ב-TheMarker.
מערך החקירות מתמקד כיום בתחקור מי שאובחן כחולה, וזיהוי כל האנשים שבא איתם במגע בזמן שהיה יכול להיות מדבק. לדברי המבקרים, הרבה יותר חשוב לזהות מה האירוע שבו נדבק, ומי עוד נכח באותו אירוע, ונמצא בסיכון גבוה. הנימוק הוא שממילא מיעוט מהחולים מבצעים את רוב ההדבקות (80% מההדבקות על־ידי 20% מהחולים, ולפי חלק מההערכות רק על־ידי 5% מהחולים). כמו כן, מעריכים שאירועים מסוימים, בפרט התכנסויות במקום סגור, הם מקור להדבקה רבה.
ביקורת ברוח זו הביעו בועדת הכנסת לביקורת המדינה, בין השאר ליאורה ולינסקי, אחות מפקחת ארצית במערך בריאות הציבור, והאפידמיולוג פרופ' חגי לוין, ראש איגוד רופאי בריאות הציבור.
מערך אלון מודד את עצמו לפי מספר המגעים שזוהו ונשלחו לבידוד, ומדווח על המספר באופן יומי. מפקד המערך, אל"מ רלי מרגלית, מסכים עם חלק מהטענות. הוא אומר כי המתשאלים מונחים לנסות למצוא היכן נדבק המתושאל, אך אין עדיין איסוף שיטתי והסקת מסקנות מהמידע הזה. לדבריו המדיניות מוכתבת כעת על־ידי משרד הבריאות, והם בדיונים איתם סביב הנושא. לוין מציע כי במקום דיווח יומי על מספר המגעים שאותרו, המערך יציג מדי יום תחקור עומק של אירוע הדבקה אחד.
|
קישורים
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש