 |
הכדור המוריק | 3969 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "סביבה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
רק שעל פי מה שראיתי ושמעתי בתוכניות טבע לאחרונה, שדות גידול למזון - גם אם הם מגדילים את השטחים ה'ירוקים' - דלים בסדרי גודל במגוון הצמחים, בעלי החיים והבקטריות ביחס ליער אמיתי, שמכיל מערכות אקולוגיות שלמות ומורכבות והן אלה שמעניקות לו את החיוניות והחשיבות הגלובליים. סתם שדה של גידול זנים בודדים של גידולים (סויה, דקלים וכו') תועלתו נמוכה מאד. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, מדובר לא רק בשטחים חקלאיים אלא גם בהרחבה משמעותית של השטחים המיוערים, מה שיכול לאפשר את שימור המגוון לפחות בחלק מן המקרים. שנית, עם כל חששותי למגוון, כשאני חושב על זה, איני רואה בו ערך השרדותי או מוסרי רב עבור המין האנושי. בראש סדר העדיפויות ההשרדותי שלנו צריכה לדעתי להמצא תכולת החמצן באויר, וזו מסתבר מן המאמר, אינה בסכנה. רק לאחריה באות ההתחממות הגלובלית, התכלות משאבים טבעיים חיוניים ועניינים אחרים. בראש סדר העדיפויות המוסרי שלי, לאחר העניינים האנושיים, מצוי סבלן של הפרות, התרנגולות, החזירים ושאר בעה"ח המגודלים בכמויות ובתנאים תעשייתיים. כלומר, מוסרית חשוב לי יותר למנוע חיים של סבל מפרה אלמונית כלשהי, מאשר להציל את הקרנף האחרון מבני מינו. בכל מקרה, למי שחש מחנק לשמע הידיעות על "אובדן הריאות הירוקות של העולם" באמזונס, מסתבר שמדובר באחוז זניח של הריאות העולמיות, ואלו, למעשה רק מתרחבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכולת החמצן באוויר לא צריכה לעניין אותך בכלל. אם נשרוף מספיק חומר אורגני כדי להקטין את אחוז החמצן באוויר באחוז אחד, אנחנו בכלל לא נרגיש בכך, אבל אם אחוז הפחמן הדו חמצני יגיע לאחוז אחד, אנחנו נמות עוד לפני זה מהרעלה. אנשים שנמצאים בחלל סגור לא מתים מחנק, הם מתים מהרעלת פחמן דו חמצני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע לכך, ועדיין, הסכנה במחסור באזורים מייצרי חמצן הדאיגה אותי יותר. בין השאר, אלו הם גם האזורים שקולטים את עודף הפחמן הדו חמצני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין,ההשפעה הגלובלית של הפחמן הדו חמצני היא בהגברת התחממות הגלובלית - כנראה שבתיהם של יושבי החוף והשפלה יוצפו לפני שייחנקו מעודף פד''ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על הרעלת פחמן חד-חמצני [ויקיפדיה], מזה מתים המתאבדים עם האוטו בגרז', ולא על הרעלת פד"ח. אכן בערך בויקיפדיה כתוב שיש לפד"ח רעילות בריכוזים גבוהים (מעל 0.5%) ובחשיפה ממושכת, אבל לא נראה לי שזה מקרה נפוץ. יותר נפוץ הוא חנק, למשל בתוך בנין בוער, כשריכוזי פד"ח דוחקים את מקום החמצן. ריכוז הפד"ח באטמוספרה עבר בעשור הנוכחי רמה של 400ppm, כלומר 0.4 פרומיל, לעומת רמה די קבועה של 275-285ppm משנת 1000 עד 1860. הרמה הנוכחית צריכה להיות מוכפלת פי עשרה כדי להתחיל להיות רעילה. נראה לי שההתחממות הגלובלית כבר תהיה קטסטרופלית הרבה לפני שרמת הפד"ח באטמוספרה תהיה רעילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציינת, פחמן דו חמצני הוא רעיל כשהריכוז שלו באוויר מתקרב לאחוז. זאת סיבת המוות של ילדים שסוגרים את עצמם במקרר או בכל חלל סגור קטן אחר, לא חנק או מחסור בחמצן. כדי שריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר יהיה מורגש (תחושת מחנק, נשימה מהירה ומאומצת) הריכוז שלו צריך להגיע אל מעל עשירית האחוז וכדי שהוא יגרום לנזק בריאותי הוא צריך להגיע לכרבע אחוז. שים לב שאם אתה נמצא בחלל סגור וריכוז הפחמן הדו חמצני הגיע לאחוז אחד, מה שסביר להניח יביא למותך, ריכוז החמצן יהיה סביב 20%, מעל ומעבר למה שאנחנו צריכים (מעל 15% רובנו לא נשים לב ועד 10% רובנו נצליח לשרוד אם השינוי יהיה הדרגתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> כדי שריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר יהיה מורגש (תחושת מחנק, נשימה מהירה ומאומצת) הריכוז שלו צריך להגיע אל מעל עשירית האחוז מעניין. בששים השנה האחרונות גדל שיעור הפד"ח באוויר בכמעט 100ppm. כלומר שבקצב הנוכחי של גידול תוך 300 שנה האוויר של כד"א לא יהיה ראוי לנשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרוע מזה. כתלות בתנאי מזג האוויר, ריכוז ה CO2 באוויר במרכזים עירוניים גבוה עד 200ppm יותר מאשר בסביבה הפתוחה. הממוצע היומי בטוקיו, לדוגמה, נע באוקטובר-נובמבר 2005 בין 380-580ppm. התופעה נצפתה לראשונה בפניקס, אריזונה, שם מגיע הריכוז במרכז העיר עד 550ppm לעומת 370 בשוליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד הבריאות של ויסקונסין מציב את הרף המזיק גבוה יותר: 350-1000ppm - רמה טיפוסית שנמצאת במקומות מאוכלסים עם תחלופת אוויר טובה 1000-2000ppm - רמה שמאופיינת בתלונות על עייפות ואוויר גרוע. 2000-5000ppm - כאבי ראש, ישנוניות, ויתכנו אבדן קשב, קצב לב מואץ ובחילה קלה. 5000ppm - הרמה המירבית המותרת לחשיפה יומית במקומות עבודה (רמה זו מקובלת באופן די גורף בעולם כרף המקסימלי המותר ליום עבודה בן 8 שעות) 40000ppm (שהם 4%) ויותר - רמה מסוכנת באופן מיידי בגלל שלילת חמצן מהגוף. נזק מוחי, אבדן הכרה ואף מוות. משרד החקלאות האמריקאי (USDA) טוען שאפילו ב 10000ppm -1% - אין בדרך כלל סימפטומים. מסכים עם הרף המסוכן מיידית של 4%, אבל מציב את הרף לאבדן הכרה ומוות רק ב 8% אבל כן- מחקרים חדשים מראים שגם חשיפה ברמה של 1000ppm עלולה לגרום לבעיות בריאותיות. זהו רף שכיתות לימוד ומשרדים צפופים ולא מאווררים, תחבורה ציבורית ממוזגת ומטוסים ואפילו חדרי שינה לא מאווררים(!) עוברים אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני הופתעתי לגלות, שהחשיבות של המגוון קריטית במובן הגלובלי לשרשרת המזון הגלובלית, לחמצן במימי האוקיינוסים, לקליטת פחמן, לעננות (יערות אחראים לחלק ניכר מהמשקעים על פני כדור הארץ - שדות חקלאיים למזון לא ממלאים בין השאר את הפונקציה הזאת), וכתוצאה מכך גם לאפקטים שמשפיעים על ההתחממות הגלובלית. לא מדובר כאן על קרנף כזה או אחר, אלא על מערכת אקולוגית מורכבת שהיערות והג'ונגלים תלויים בה, שעוברת דרך החיידקים בקרקע, הכנימות על העצים, החרקים, היונקים ועד טורפי העל. ובדרך מגוון מיני ציפורים שמפיצים את זרעי העצים למרחקים ובכך משמרים את תפוצתו וחוזקו של היער או הג'ונגל בו הן חיות. כנ"ל גם בימים - החשיבות של דולפינים וכרישים היא לא רק מוסרית, אלא גם שהם קריטיים לשימור שרשרת המזון באוקיינוסים, מפלנקטון וחסילוני קריל, דרך דגים קטנים ועד לדגים גדולים כמו סלמון וטונה, שבתורם מהווים מרכיב מזון קריטי למגוון עצום של חיות יבשה. כולל שלנו. אני מאד ממליץ בהקשר הזה שוב על הסדרה הקצרה והמצוינת "כוכב הלכת המופלא" בנטפליקס (Our planet) שדנה גם בהיבטים האלה, תוך צילומים מעוררי השתאות באיכותם של פינות שונות בעולם הטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את רוב פרקי הסידרה אם לא את כולם. עדיין, להבנתי זו בעייה מסדר נמוך יותר מאשר, למשל, תכולת החמצן והפד''ח וההתחממות הגלובלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, ליערות כהלכתם יש השפעה ישירה ומשמעותית לגבי שלושת הגורמים האחרונים שציינת. אז לא ברור לי איך אפשר להםריד ביניהם כפי שאתה טוען. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הידיעה באתר נאס״א: The researchers point out that the gain in greenness seen around the world and dominated by India and China does not offset the damage from loss of natural vegetation in tropical regions, such as Brazil and Indonesia. The consequences for sustainability and biodiversity in those ecosystems remain. מן הסתם בגלל שהיערות הטרופיים צפופים הרבה יותר.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מצמצמים את המגוון הביולוגי על הכדור בדרכים רבות. דה מרקר מהיום: מנהגם של עשירי המפרץ הפרסי לרכוש צ'יטות בתור סמל סטטוס דוחף את המין הנדיר לסף כליון מוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיפה, שכמה שהצ'יטות נהיות יותר נדירות, כך מן הסתם עולה ערכן עבור העשירים שכבר הצליחו להשיג אחת. אחלה השקעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי 150 שנה, ביזונים (?) הוחזרו לערבות דרום דקוטה. כשאני קורא על אוכלוסייה של 30 מליון ביזונים שכמעט הוכחדה עם ההתפשטות מערבה אני נזכר בוינטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי אשד על קארל מאי ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי NG תרומת יערות האמזונס למאזן החמצן באטמוספירה היא אפסית אם בכלל. למעשה זה נכון לכלל הצמחיה! מי כן תורם? הפוטופלנקטון, וגם זה רק בגלל שהם שוקעים במים לפני שהם מספיקים להירקב, ובכל מקרה: "The processes that determine how much oxygen is found in the atmosphere on average occur over vast geological timescales and aren’t really influenced by the photosynthesis going on now, Denning explains in an article in The Conversation." האומנם?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שנראה לי מוזר במאמר הוא שהוא לא מתייחס בכלל לריכוזי הפחמן הדו חמצני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר אחר, מ 2016, על כד"א המוריק נטען שעליית ריכוז הפד"ח היא שאחראית לעיקר ההורקה. ויש גם מפה יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן על פי הסדרות הנ'ל, היער והחי שבו מאוזנים מבחינת פליטת/קליטת חמצן, ולא זה הפקטור העיקרי בהשפעתם או תרומתם לנזקי הסביבה. גם אני הייתי מופתע. אבל תרומתם העקיפה דרך תהליכים מורכבים יותר חשובה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי הגיוני למדי שיער לא יוכל לקלוט באופן קבוע פד"ח. בהנחה שיער ותיק נמצא במצב יציב (כלומר העצים לא מגיעים לגודל או צפיפות הולכים וגוברים), אין איפה לאחסן פחמן נוסף: הקרקע לא קולטת אותו, או לכל היותר קולטת כמות זערורית דרך תהליכי רקב אטיים מאד. היתר נאכל ע"י בע"ח וחוזר בתור פד"ח, או לחילופין נשרף וגם כאן חוזר באותו אופן. אופציה שקיימת תאורטית ביער כמו של האמזונס היא הישטפות קבועה של פחמן אל הים באמצעות הנהרות המנקזים את היער. לא בדקתי אבל אני מנחש שהכמות שנשטפת בפועל היא לא גדולה יחסית (וגם אז, כמובן, היא צריכה לשקוע בקרקעית העמוקה כדי לצאת באמת מהמחזור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, דוקא הזכירו שם סחף קרקע בין השאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה לך שתי תוצאות הפוכות באופיין לגבי ההשפעה של נהרות על מאזן הפד"ח: על פי ממצא אחד, נהרות שנושאים את מימי ההמסה של קרחונים עם הסחף של הסלעים קולטים כמות מרשימה של פד"ח בזכות הריאקציות של חומרי הסחף עם הפד"ח. בשניה מתברר כי נחלי הרים פולטים כמות גדולה של פד"ח, כאן הם טוענים שהסלעים הם כנראה דווקא המקור לפליטת הפד"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד שני מחקרים מעניינים. האחד בחן את ההשפעה המצטברת של בירוא יערות מאז שנת 1900 והגיע למסקנה שההשפעה שלה היתה קטנה בהרבה מאשר נהוג להניח - שווה ערך ל-92 מיליארד טון פד"ח (לעומת 1300 גיגהטון ממקורות תעשייתיים), במקום 484 כפי שנטען קודם. הוא מסביר את הפער בכך שמחקרים קודמים לא הביאו בחשבון את הגידול מחדש של יערות על אותם שטחים למטרות מסחריות - טענה שאם היא נכונה היא מאד מפליאה. המחקר השני גילה ממצאים מרשימים. המחקר עוסק שוב בשיקוע פחמן על ידי נהרות, במקרה הזה במניפת הסחף הגדולה בעולם - זו של נהרות הגנגס והברהמהפוטרה במפרץ בנגל. מניפה זו נמשכת עד 2,000 ק"מ משפך הגנגס לים, ובכל שנה הנהרות מביאים אליה מיליארד טון של סחף. החוקרים קדחו במים עמוקים והוציאו ליבות שמייצגות שכבות לאורך 19 מיליוני השנים האחרונות. רוב המחקרים עוסקים בשיקוע של סחף עדין, אבל החוקרים האלה עסקו בחיפוש אחר גושי חומר אורגני מקרוסקופיים שהשתמרו. הממצא המעניין ביותר הוא של שכבה של חומר עצי מלפני 50,000 שנה. בניגוד לשכבות האחרות שמכילות עצים שגדלים בגובה נמוך, השכבה הזו מכילה כמות נכבדה של חומר מעצי מחט מהסוג שגדל בגובה של 3 ק"מ מעל פני הים. מציאת חומר כזה בשכבה שנמצאת במרחק מאות ק"מ מהחוף ובעומק 3,700 מטר היא מפתיעה מאד. ההסבר הסביר ביותר, לדעת החוקרים, הוא שהעצים הגיעו למקום במסגרת ארועים קטסטרופליים של פריצת סכר טבעי שנוצר בגלל מפולת סלעים, קרחונים או סיבות אחרות. ארוע כזה יכול לשחרר כמות אדירה של מים (כך משערים שנוצר הערוץ של נהר הקולומביה בגבול אורגון-וושינגטון, כמדומני), ולפי ההשערה העצים נסחפו עם הזרם האדיר אלפי קילומטרים ממקום גידולם בנפאל, דרך הודו ובנגלדש של היום ועד מרחק של מאות קילומטרים לתוך הים - ארוע מרשים מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מזמן נתקלתי בטענה הבאה, באתר של חברת נגרות: "עקומת יצור החמצן של היערות וספיחת ה-CO מתחילה לרדת כשגיל העצים מגיע לכ 70-80 שנה. כשהעצים מתים ונרקבים ביער או נשרפים הם משחררים חזרה את כול ה CO שספחו. לעומת זאת, בשימוש בעץ כחומר בניה, העץ אוצר בתוכו העץ את ה CO שספח. שימוש בעץ מיערות אלו גורם להצערת גיל היער, מה שמעלה את כמות יצור החמצן של היער ומוריד את כמות ה-CO באטמוספרה ... שימוש בעץ כחומר בניה מאפשר דריסת רגל "FOOT PRINT" נמוכה בהרבה בהשוואה למתכת או בטון, שכמות האנרגיה הדרושה לתהליך היצור שלהם גבוהה בעשרות אחוזים. זאת אומרת, ההשפעה השלילית על הסביבה של מבני מתכת ובטון גבוהה בהרבה מזו של מבני עץ." מישהו יודע אם זו טענה תקפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בפרט בטון. תהליך ייצור של מלט גם צורך הרבה אנרגיה וגם משחרר פד''ח באופן ישיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נראה מאד הגיוני. בסופו של דבר, עץ מתחדש; במקום העצים שמשמשים לבניה גדלים או ניטעים עצים חדשים ואילו הקורות עצמן ממשיכות לקבע את הפחמן שבהן (לפחות כל עוד הבית לא נשרף...). כריית ויצור ברזלי בנין הם תהליכים עתירי אנרגיה וגם פוגעים בסביבה באופנים אחרים. גם בטון הוא קטסטרופה - מעבר לנזק שבחציבת אבן הגיר לייצור המלט, כפי שצוין כאן הוא מחייב גם כמות גדולה של אנרגיה בתהליך הייצור וגם פולט פד"ח (נדרש חימום ממושך בכבשן כדי לפרק את הקלציום קרבונט של אבן הגיר המרוסקת - והתוצאה היא סיד חי ופד"ח). משום כך תעשיית הבטון נחשבת לאחת הבעיות הקשות ביותר בשאיפה לדה-קרבוניזציה - אפילו אם כל מקורות האנרגיה של העולם יהיו מתחדשים, ייצור הבטון עדיין יפלוט פד"ח. לזכות הבטון צריך לציין שני דברים - האחד הוא שלאורך חייו הוא גם קולט פד"ח (בעצם הוא מגיב עם הפד"ח באוויר ונוצר מחדש קלציום קרבונט) - זה אפילו מחזק את הבטון. עם זאת, זה מתרחש רק בבטון חשוף לאוויר, כך שהאפקט הזה חלש למדי בקירות מטויחים או מצופים בחומרים אחרים (יחי סגנון הברוטליזם [ויקיפדיה]!). השני הוא שבגלל זמינות החומרים שהוא מכיל הוא נחשב לאחד מחומרי הבניה שמגלמים בתוכם השקעה קטנה יחסית של אנרגיה - אך עדיין יותר מעץ. כמובן, בישראל הדיון לא מאד רלבנטי - גם כי הבניה כאן היא רוויה ועץ לא מתאים לזה, גם כי עץ לבניה אינו קיים בישראל ושינוע שלו ממרחקים מבטל את היתרונות התאורטיים, וגם כי על פי חוק בישראל כל מבנה נזקק לשלד בטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש פתרון לבטון. geopolymer cement [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה. אבל התכוונתי לשאול על הסקאלה של הדברים: אם חצי מבניית הבטון הגלובלית, נניח, תהפוך לבנייה בעץ, האם זה ישנה משמעותית את מאזן הפד"ח באטמוספירה? אני מנחש שהרוב הגדול של כריתת העצים בכדה"א היא לשם פינוי הקרקע לחקלאות או לבינוי, והפד"ח שבעצים האלה מתגלגל די מהר חזרה לאטמוספירה. לא ברור לי איזה חלק מהעצים הכרותים הופך לחומר גלם בתעשיית הבנייה. בנוסף, שימוש בעצים לבנייה בעצם רק מעכב את החזרת הפד"ח שבהם לאוויר, לא? הרי חוץ ממקרים נדירים, כל מבנה עץ סופו להיות מוחלף במבנה אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש אפשרות כלשהי שעץ יחליף את הבטון בהקף נרחב. בסופו של דבר, לא מעשי לבנות בעץ יותר משתי קומות. זאת אומרת שכל הבניה העירונית בעולם, פחות או יותר, יחד עם כל הגשרים, המחלפים, המנהרות ואינספור מבנים אחרים ימשיכו עם בטון; גם בתי עץ כפי שבונים בארה"ב נבנים היום בד"כ על משטח בטון. העצים שמשתמשים בהם לבניה הם לדעתי בדרך כלל כאלה שגודלו למטרה הזו ולא כאלה שנכרתו ביערות-עד. בירוא יערות מתרחש בעיקר בעולם השלישי והמטרה היא בד"כ לא העצים עצמם אלא הקרקע, כפי שכתבת. אבל גם כליאה של פד"ח למשך זמן מוגבל היא חיובית; אם היית יכול לכלוא עשרה מיליארד טון בשנה ולשחרר אותם מאה שנה מאוחר יותר היית מרוויח זמן למציאת פתרונות ולהסתגלות. גם זה לא מעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתקלתי באיזשהו הייפ על בנייה של רבי קומות מעץ. לא נכנסתי לפרטים שיכולים לגרום לזה לעבוד או לא לעבוד בקנה מידה גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה גם הם עדיין לא ממש נכנסו לפרטים האלה: "There's still research to be done around safety and cost". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן ישנה כתבה על הנזק שנגרם מכריתת יערות מסיבית. "...מחוקקים הדליקו את הפיוז תחת פצצת פחמן, שהתוצאה של ביעור ושריפת יערות [בבורנאו] יוצרת יותר פחמן מכל אירופה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר העירו כאן שרפת יערות שונה לגמרי מכריתת עצים לשימוש מסחרי מבחינת האפקט על האטמוספירה. מצד שני, אם השטחים משמשים אח"כ לגידול בקר יש אפקט מאוחר של פליטת מתאן שהוא גז חממה הרבה יותר אפקטיבי מפד"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה מדברת על ביעור יערות כדי לנטוע דקלים להפקת שמן לביופיול. ממה שהבנתי, עצם הביעור של יערות והתכסית שלהם גורמת לשיחרור מסיבי של פחמן כלוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעת טל - גם אני ראיתי את התגובה למעלה בכתב ראי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי שאתה ואנטילופה תכתבו משהו על סביבת העבודה (דפדפן וכו') - אם יימצא משהו לא סטנדרטי משותף לך ולו זה עשוי לעזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרה לי לפני יומיים בפיירפוקס. בכרום נראה בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשב חדש, ווינדוס 10, דפדפן כרום, קורה רק באייל ולא באתרים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברים, צר לי, אין לי כרגע את הזמן הפנוי לטפל בכך. אם אתם מצליחים לשחזר את הבעיה באופן עקבי, אני ממליץ לשלוח דיווח ליצרני הדפדפן, משום שהאתר עצמו לא שונה מזה שנים רבות. משהו נשבר בגרסא האחרונה שלהם, אני מנחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה ללחוץ עליך אבל נראה שזה קורה גם ב FF (לאריק) וגם בכרום (לדב, אנטילופה ורון). האם הסמיכות ליובל העשרים של האייל מקרית? אולי העברת תוכנת השרת למחשב קוואנטי היתה טיפה מוקדמת מדי? מסקרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא חשבתי שאתה שברת את האינטרנט - דומני שבאחת מתגובותיך האחרונות (שנכשלתי לבושתי למצוא בחיפוש קצר) כתבת משפט אחד בעברית הפוכה. התוכנה החומדת הגדולה שבענן כנראה חשבה שזו דוגמא טובה, ושינתה את התנהגותה בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי לרגע שהתכוונת לאלגוריתם גרידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, מאחר שאני בטוח שבלי קשר לסוגי האלגוריתמים הספציפיים מפעיליהם בעןנ הם חמדנים מאד, זה נראה לי הולם איך שלא תביט על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זיכרוני הרעוע אינו מטעה אותי לא כתבתי משהו בהיפוך לאחרונה, כך שאולי פשוט נפלת על אותו באג (באיזה דפדפן אתה משתמש?). _____________ הרבה שליטה עצמית נדרשה ממני כדי לא להקליד את ההודעה הזאת בהיפוך :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודעה שקודם ראיתי בסדר התהפכה ונשארה הפוכה גם אחרי רענון. דפדפן: כרום גרסה 78.0.3904.70. WIN10 32 bit. (אני מקווה שלא שיתפתי בטעות את כל הדרייב שלי עם הציבור, ובכל מקרה אני נשבע לכם שמעולם לא קיימתי סקס אוראלי עם דולפינים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת הלומדת הגדולה כנראה זיהתה שמדובר בתגובה של ארז, ולכן היא סברה שראוי להציג אותה משמאל לימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב. היא היתה משאירה את כל האותיות בצד שמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר, מערכת הפעלה 32 ביט מגבילה מאוד את הזכרון השמיש במחשב, וכרום הוא זללן זכרון. כך שאם תפתח מספר לשוניות כרום המחשב יהפוך לאטי כי הוא ישתמש בזכרון הוירטואלי על הדיסק כל הזמן. יש באיביי רשיונות ל Win 10 64bit בדולרים בודדים. בכמה מאות שקלים אתה מגדיל את זכרון המחשב ל 16GB ומחסל את צוואר הבקבוק1. _________ 1 אני סבלתי מאטיות עם Win 10 64 ו 8GB, כי הרצתי מספר תוכנות במקביל (הבנתי ש 64bit גם צורכת יותר זכרון). הוספתי עוד 8GB בעלות של 170 ש"ח והמחשב קיבל חיים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר פשוט להפסיק להשתמש בכרום הזה ולעבור לשועל, גם יותר נוח (לטעמי) וגם לא פותח את כל הלשוניות אם אתה לא ניגש אליהן בפועל. יש לי כרגע בשועל מאות לשוניות והוא לא מאט את המחשב. אה, וזה חינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קטע, עכשיו גם אני נתקלתי בבעיה -- עם מחשב לינוקס, כך שגם את מערכת ההפעלה אי-אפשר להאשים. ועדיין, אין לי זמן לחקור את זה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אתה יכול להתקבל לעבודה אצל היועמ''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי, אבל קשה לשנות הרגלים. בכל אופן- מערכת הפעלה 32bit יכולה לגשת רק ל 3.2GB ראם. אפילו את ה 4GB המינימלי היא לא מנצלת במלואו, ולעבור ל 64bit זה ממש גרושים (אמנם דורש עבודה ומעט ידע). להוסיף עוד 8GB ל 4 קיימים (ואם הם לא מסתדרים ביחד פשוט להחליף את ה 4 ב 8) עולה 170 ש"ח ודורש יכולות טכניות מינימליות (לפתוח שני ברגים במכסה, לנעוץ במקום הנכון). למתקשים יש סרטוני עזרה ביוטיוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על דסקטופ. אני לא משתמש בדסקטופ כבר שנים לא מעטות, ולהוסיף לנייד זה קצת יותר מורכב (אם כי לא בלתי אפשרי - בתלות בדגם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנייד זה עוד כמה ברגים וקצת יותר זהירות, ובד''כ להחליף ולא להוסיף, אבל אותו פרינציפ. כולם סביבי גם משתמשים בנייד, אבל לי זה לא נוח. אני מנחש ששכ''ג מאותגר כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפטנט הוא להשתמש בנייד, וכשאתה בבית/משרד לשים אותו על docking station (שהיום זה הרבה יותר קומפקטי ממה שזה נשמע) שמחובר קבוע לשני מסכים גדולים ונוחים, ולמקלדת ועכבר רגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה ירדן. מוזר, גם אני זכרתי בטעות שזה היה שכ"ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה קרה ב-BRAVE וב-FF | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהצדק איתך והזכרון שלי דפוק. שמתי לב שכרום עדכן גרסה לפני כמה ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהבעיה באמת לא ספציפית לאייל, לפי שתי התגובות הראשונות למאמר הזה. מעניין מאד מה קרה לאחרונה שיכול להסביר את התופעה שמתרחשת בדפדפנים שונים ובמערכות הפעלה שונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שהבעיה לא אצלנו בפעם הראשונה שראיתי את זה באתר "הארץ". יש לי כמה השערות לגבי שורש הרעה, אבל העובדה שזה לחלוטין לא עקבי (כלומר, reload פותר את הבעיה תמיד) מותירה אותי אם ספקות, בעיקר. או במילים אחרות, אין לי מושג, אבל אני שמח שלא אני צריך לתקן את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת מסקרן לשמוע השערות (לא בהכרח ממך עם אין לך זמן :-). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עתה שמת לב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוי. פדיחה. השארה? שינוי בספריה כלשהי שמשותפת לכל הפלטפורמות הללו, מן הסתם. יש כמה כעלה. עבל עף עחת מהן לע מסתדרת לי אם חוסר האקביות שבתוצעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטרטאפ בשם הליוגן הצליח לבנות תנור סולארי שמגיע ל 1000 מעלות: https://www.theguardian.com/environment/2019/nov/19/b... תקציר: בטמפרטורה הזו הוא יכול להחליף דלק פוסילי בתהליכים כמו ייצור בטון או ייצור פלדה, שדורשים חום גבוה. הם מקווים להגיע לטמפ' של 1500 מעלות, טמפ שבה אפשר לייצר גז מימן שיכול לשמש כדלק (הערה: קראתי שרוב המימן שמיוצר היום מיוצר בתהליך של טמפ גבוהה ולא באלקטרוליזה שלמדנו עליה בתיכון.. אבל אני לא מבין בזה הרבה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאלקטרוליזה היא תהליך לא יעיל במיוחד, וישאר כך עד אשר ימצאו קטליזטור שיהפוך אותו לפשוט יותר. הרבה מאמץ מושקע בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צמח חיטה רב שנתי עם יתרונות סביבתיים (חיטה היא צמח שנתי). עדיין צריך פיתוח ארוך עד שאפשר יהיה להשתמש בו באופן נרחב. בינתיים, יצרני מזון כבר מתחילים לשווק מוצרים המבוססים על גרעין הדגן קרנזה Kernza. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך עיקרון אני לא רואה מידע שמגיע בסרטים. למה צמח רב שנתי הוא כל כך יעיל יותר? כמה משאבים צריך להשקיע בשימורו למשך השנה? חיטה בארץ היא גידול בעל שלא נסמך על השקיה אלא על גשמים. באותם שדות מגדלים גידולי קיץ מושקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה התמלול של התכנית. הם מדברים על השאלות שלך. ונדמה לי שלא כל כך שווה להתעסק בנקודה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שהם מדברים על כך שצריכים לשכנע צרכנים. כלומר שמדובר על משהו יקר יותר. לכת כל הדיבורים על „פרי טוב יותר״ הם כנראה די בלבולי שכל: לא מדובר על משהו שמשתלם לצרכן (מבחינת יחס עלות/תועלת) ולכן הם מחפשים דרכים למכור אותו במחיר יקר יותר. יבול בסיסי כמו חיטה חייב להיות זול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט שווה. לצמח הזה יש יבול אחד בשנה. היבול הזה נמוך ממה שאפשר להשיג באותו השדה עם חיטה. אבל באותו שדה עם חיטה אפשר גם לזרע בעונה אחרת תירס או ירקות ולכן להשיג יבולים הרבה יותר גדולים מאותו השטח. יש בעיה רצינית של קרקעות והצעה שמבזבזת שטחים חקלאיים היא לא מוצלחת במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בפרוש הם אומרים שהצמח רחוק מלהיות מוכן לשימוש המוני. הם נקבו בזמן של 15-30 שנה. ישראל לא רלוונטית במיוחד לדיון שעוסק באתגר של האכלת אוכלוסית העולם הגדלה במשאבים חקלאיים מתדלדלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על רק על ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לוקחים אוכל שעומד להיזרק לאשפה, וזבל פרות, ומייצרים 1 מגה וואט חשמל כל שעה. (וידאו וגם תימלול...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לקרוא את הקישור, בוגר הטכניון שבי מבקש לתקן ל"מייצרים 1 מגהוואט-שעה חשמל כל שעה", או יותר פשוט, "מייצרים 1 מגהוואט חשמל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די בבוגר תיכון ריאלי או כפי שקוראים לכך היום בוגר חמש יחדידות פיסיקה. אני הייתי מנסח ביתר שלימות: "מייצרים 1 מגהווט חשמל ללא הפסקה עד שנגמר הזבל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתברר שצריכת המשאבים בארה"ב הן לאדם והן ברמת המדינה, יורדת, ולא מתוך דאגה לסביבה. רועי צזנה מסביר. לי זה הזכיר את ההסבר המקובל להתבדות הערכותיו של מלתוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החדשות הטובות ביותר במאמר הן העליה המדהימה ביכולת ייצור חקלאי פר דונם. שאר הנתונים הם לא הפתעה גדולה. בגרף צריכת המשאבים הכוללת לאדם רואים שלוש ירידות - אחת מתאימה למשבר האנרגיה של 1973, השניה למשבר האנרגיה של 1980, והשלישית מורכבת יותר. מכונית אמריקאית ממוצעת הכפילה את יעילות צריכת הדלק שלה בין 1975 ל 1985 וזה מסביר לדעתי את שתי הנפילות הראשונות בגרף. הירידה בצריכת המשאבים אחרי שנת 2000 מורכבת לדעתי גם משיפור נוסף ביעילות האנרגטית- בצריכת הדלק של כלי תחבורה, בצריכת החשמל של מוצרי חשמל וכו', וגם מהמעבר מייצור מקומי לרכישה מייבוא. שזה בעצם להעביר את צריכת משאבי הייצור לסין. עדות לכך ניתן לראות בצריכת המתכות לתעשיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |