הקץ להמתת בעלי חיים בשל מינם? חוקרים פיתחו שיטה לקביעת המין של עוברים | 3947 | ||||||||
|
הקץ להמתת בעלי חיים בשל מינם? חוקרים פיתחו שיטה לקביעת המין של עוברים | 3947 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
מניח שכתבו על זה אלפי סיפורי מד''ב. זה עם החתולים ששלחו אחורה בזמן עשה עלי רושם גדול בזמנו |
|
||||
|
||||
כשנודע על התינוקות המהונדסים הסיניים בשנה שעברה, אחת הביקורות (אם כי לא העיקרית. העיקרית הייתה שיש טיפול שכבר עובד ואין טעם לשחק דווקא כאן עם טיפולים ניסיוניים) הייתה שזהו שינוי שעובר בתורשה. גם כאן מדובר על שינוי שעובר בתורשה. |
|
||||
|
||||
תן קישור (או שם), שגם אנחנו נהנה. |
|
||||
|
||||
זה על הסיפור: וזה הסיפור עצמו: |
|
||||
|
||||
תודה. קורדויינר סמית זכור לי ככותב מקורי במיוחד. |
|
||||
|
||||
בהחלט. עד היום אין דומה לו בז'אנר. |
|
||||
|
||||
אז אחרי שקראתי - ותודה למאפשרים - אכן משעשע ומוצלח למדי. בייחוד השימוש בחתולים - מהחיות הפחות חביבות עלי. עם זאת, לדעתי כיום סיפור כזה היה מתקשה יותר להגיע רחוק - נודף ממנו קצת ריח הומופובי, עד כמה שיכולתי להריח. |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי. לדעתי אפשר למצוא בסיפור קווי דימיון לאמזונות. לא שזה גורע משהו, להיפך - רק רצית לציין שהמיתולוגיה היוונית מרחיבה על עניין החברה החד מינית... ולגבי רימום של בעלי חיים, ה.ג. וולס כתב על זה ספר 50 שנה לפני כן, אבל את הספר הזה עדיין לא קראתי. |
|
||||
|
||||
את "מלחמת הרימום" קראת? התחלתי פעם את Sundiver ולא צלחתי את הפרקים הראשונים, תוהה אם כדאי לנסות שוב. |
|
||||
|
||||
קראתי. הספרים הבאים בסדרה הרבה יותר טובים, אז עליהם אני ממליץ בחום. לגבי sundiver - זה נחמד בתור אקסופוזיציה. |
|
||||
|
||||
אפשר להתחיל ממלחמת הרימום עצמו? זה לא יספיילר את שני הראשונים? |
|
||||
|
||||
אפשר בהחלט |
|
||||
|
||||
אחלה תודה |
|
||||
|
||||
לא קראת? זה אחד הספרים הטובים ביותר של וולס והאהוב עליי ביותר מבין ספריו. |
|
||||
|
||||
רק שמה מגניב כאן זה לא הרימום כשלעצמו, אלא הרימזמון. |
|
||||
|
||||
כשלחצתי על הקישורית, במקום את החמימות המוכרת של ספרות ישנה קיבלתי מקלחת קרה של חדשות לא כל כך חדשות (מסתבר): Your IP Address in Germany is Blocked from www.gutenberg.org מישהו כאן שמע על זה?
Why did this block occur? A Court in Germany ordered that access to certain items in the Project Gutenberg collection are blocked from Germany. Project Gutenberg believes the Court has no jurisdiction over the matter, but until the issue is resolved, it will comply. For more information about the German court case, and the reason for blocking all of Germany rather than single items, visit PGLAF's information page about the German lawsuit. For more information about the legal advice Project Gutenberg has received concerning international issues, visit PGLAF's International Copyright Guidance for Project Gutenberg |
|
||||
|
||||
במקום בו חוסמים ספרים, יחסמו גם בני אדם. |
|
||||
|
||||
דף החסימה. קראתי את דף ההסבר ולא ברור לי אם אני מסכים איתם. למי שאיכשהו עדיין לא שמע: מיזם גוטנברג מחזיק עותקים של ספרים שזכויות היוצרים עליהם פגו ולכן אין מגבלות על הפצתם. מדובר על 18 ספרים שנכתבו על ידי סופרים גרמניים (בעיקר האחים מאן) שלפי תאריך פטירתם זכויות היוצרים כבר פגו על היצירות לפי החוק האמריקאי אך לא לפי החוק הגרמני. ועולה כאן השאלה: האם החוק שצריך לחול הוא החוק של המקום שבו נמצא השרת? החוק של המקום שבו נכתבה היצירה מראש? החוק של המקום שבו נמצאים הקוראים? כולם ביחד? בית המשפט הגרמני החליט במפתיע לכבד את הדרישה ללכת לפי החוק הגרמני. לא ברור לי מה הם מנסים להשיג בחסימה הזו. |
|
||||
|
||||
מה שבטוח, כדאי להצמיד לכל פקטת IP עורך דין. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שברור מה הם מנסים להשיג בחסימה הזאת: שליטה בשוק ובסופו של דבר גם רווח. כל שכן, את חלק מיצירתם של הסופרים הללו לומדים כטקסט סטנדרטי בבתי הספר. עוד פרט להבנה: ספר של ה. ג. וולס (שנפטר ב1946) חסום עם ההודעה הזאת. הסיפור של קורדויינר סמית (שנפטר ב1966) דווקא זמין. |
|
||||
|
||||
הבהרה: המוטיבציה של המו״ל הגרמני ברורה (בלי קשר לדעתי עליה). התכוונתי לצעד של מיזם גוטנברג. במחשבה שניה: אולי הם לא רוצים (מתוך עיקרון) לממש חסימה לפי כותר. אבל אז למה הסיפור של סמית לא חסום? |
|
||||
|
||||
הם כתבו בפירוש בדף שקישרת אליו: אין להם את המשאבים להמשיך להתמודד עם תביעות מסוג זה או עם חוקי זכויות פרטניים, די להם בהתמודדות עם החוק האמריקאי. מכיוון שביהמ"ש הגרמני הראה שהוא יעמוד על החוק הגרמני ולא יסתפק באמריקאי, עלולות לצוץ תביעות אחרות בהמשך. החסימה הגורפת מונעת אותן מראש. |
|
||||
|
||||
אבל סמית נפטר רק ב־1966. בהנחה הסבירה מאוד שזכויות היוצרים על היצירות נרשמו (בארצות הברית לא הייתה אז קבלה אוטומטית של זכויות יוצרים/ חיפוש מאוד זריז לא העלה שידוע שיצירותיו של סמית לא נרשמו), הרי שהן לא פגו מאז. אולי מישהו נתן הרשאה מפורשת ליצירות הללו? ועדיין, זה הורס לי את התאוריה של אי מימוש חסימה לפי יצירה (הרבה יותר קל לחסום רק את אותן 18 היצירות. אבל אז נכנסים להרבה פינות). לשם השוואה, בויקימדיה קומונז מנסים לוודא שהיצירה מצייתת בפרט לחוקי זכויות היוצרים של ארץ המקור של היצירה ושל ארצות הברית (המקום שבו הכי קל לתבוע את הארגון) ואם אפשר גם של כל העולם. יש מקרה של תמונות שצולמו בארץ לפני פחות מחמישים שנים ולכן זכויות היוצרים עליהם כבר פגו. אבל זה לא המצב בארצות הברית. וזה יוצר בעיות לפעמים. |
|
||||
|
||||
הם כותבים בדף ההסבר: על פי החוק האמריקאי, תוקף הזכויות על יצירות שפורסמו לפני 1978 מבוסס על תאריך הפרסום, ולא על תאריך הפטירה. |
|
||||
|
||||
כן אבל גם הסיפור נכתב כעשרים שנה לאחר הספר. בדקתי את הדברים יותר לעומק. אני מגיעה לדף הראשי של פרוייקט גוטנברג, אבל זהו בעצם. אם אני מנסה להגיע לדף החיפוש אני נחסמת. עשיתי חיפוש גוגל של כמה וכמה מהסופרים אהובים עלי, חלקם נפטרו מעולו של עולם לפני 300 שנה ויותר. היצירות שלהם על אתר פרוייקט גוטנברג גם חסומות בפני. אז העובדה שהכניסה לסיפור של סמית' לא חסומה, היא להשערתי טעות טכנית, או סידור מיוחד. כן, סביר שהחסימה מונעת תביעות נוספות, ואם היא נועדה גם ליצור הדים ומחאה - אלו באו במנות קטנות יחסית. (יש לי כמה השערות מדוע) בכל מקרה, פרוייקט גוטנברג בגרמניה (שהדפים שלו עדיין זמינים בגרמניה) הוא תחת חסותה של הוצאת לאור אחרת - שפיגל, והיא מכילה יצירות בגרמנית ותרגום גרמני ליצירות בשפות אחרות. שפיגל מנצלת את ההזדמנות שם לפרסם ולמכור ספרים דיגיטלים שלה. |
|
||||
|
||||
סוף סוף הצלחתי להבין למה יש לי גישה לסיפור של קורדויינר סמית'. הוא נמצא ברשת מסגרת פרוייקט גוטנברג הקנדי. ועל זה נאמר: God save the Queen, eh. |
|
||||
|
||||
בגרמניה יש הקפדה גדולה על זכויות יוצרים. מסיבה זו ישנן שם לא מעט חסימות גם ביוטיוב ונעשה מעקב על הורדות לא חוקיות מהרשת. |
|
||||
|
||||
בעניין זכויות היוצרים - אני חושבת שזה קשור להזדמניות הכלכליות שמשרדי עורכי דין עצמיים מצאו באיומי תביעה כלפי יחידים שמורידים קבצים לא חוקיים. בגרמניה יש גם יותר חסימות מסיבות אחרות, ואני יכולה לספר בהקשר הזה על נסיוני עם עמוד היו טיוב של גרמני ימני קיצוני שאני עוקבת אחריו. |
|
||||
|
||||
נראה שאותו רעיון עלה בדעתם של מדענים גויים באיחור של כמה שנים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |