פוזנר ווייל: הזמנה אישית למהגרים 3853
הפרק השלישי ב"שווקים רדיקליים" של גלן וייל ואריק פוזנר עוסק בסוגיית מהגרי עבודה. כיצד יכולות מדינות עשירות לשנות את שיטת קליטת מהגרי עבודה כך שכל הצדדים יצאו נשכרים?
בקרב כלכלנים מקובל כי ככל שיהיה יותר חופש להגירה לצרכי עבודה, כך יגדל העושר גם של המהגרים וגם של הקהילה הקולטת. החזון של הגירה חופשית לחלוטין נבלם בשל התנגדות של ציבורים במדינות העשירות - היעדים המבוקשים להגירת עבודה. להתנגדות יש שני ממדים עיקריים: הראשון הוא חשש מאובדן זהות תרבותית וקהילתית, ובפרט פשיעה של מהגרים, או הבדלים ערכיים. השני הוא כלכלי: הרווח לקהילה הקולטת אינו מתפלג באופן שוויוני. מעסיקים גדולים מרוויחים הרבה, קהילות דינמיות מבחינה כלכלית (למשל אלו שבהן פעילות חברות הייטק) מרוויחות הרבה; מאידך, אנשים באזורים כפריים, שכלכלתם מסורתית, כמעט אינם מרוויחים כלל, וייתכן שאף מפסידים מכך שעוגת משאבי המדינה מתחלקת על יותר אנשים.

ההצעה של וייל ופוזנר היא שהגירת עבודה תותר על בסיס של הזמנה אישית: אזרח של המדינה הקולטת יוכל לארח מהגר אחד, שאותו הוא יזמין אישית, יהיה ערב לו, ויחויב לדאוג לו לקורת גג וביטוח רפואי. בתמורה, המהגר ייתן למארח חלק מהכנסתו. חברות מסחריות יציעו מן הסתם שירותי "שידוך", אך הקשר בין המארח למהגר יהיה אישי וישיר.

חוקי שכר מינימום לא יחולו על מהגרים, אך יתר חוקי ההגנה על עובדים כן. במקרה שהמהגר מנתק קשר עם המארח, או מורשע בעבירה קשה מספיק, הוא צפוי לגירוש, והמארח לקנס. מאידך, גם המהגר וגם המארח יכולים בכל עת להפסיק את ההתקשרות, והמהגר יחזור לארץ מוצאו.

הקשר האישי בין המארח למהגר אמור לשפר את היחסים בין הקהילה המארחת למהגרים. העובדה שאפשרות האירוח תהיה פתוחה לכל אזרח, משמעה שקהילות כפריות ועניות יוכלו גם הן להנות מפירות ההגירה. כך, למשל, תעשיות שעזבו את המדינות העשירות בגלל יוקר כוח העבודה יוכלו לחזור, כשהם ניזונות מכוח עבודה זול של מהגרים אבל מספקות גם תעסוקה למקומיים במשכורות גבוהות יותר.

הסכנה הגדולה ביותר שאליה מתייחסים המחברים היא שהתלות של המהגר במארח תפתח פתח לניצול והתעמרות של המארח במהגר. האפשרות החוקית של המהגר לעזוב, כמו גם החלת חוקי ההגנה על עובדים, היא תשובה חלקית בלבד; לעתים קרובות התלות הכלכלית תהיה נואשת. לדעתם מדובר בכל זאת בשיפור לעומת המצב הנוכחי, שבו מהגרים בלתי חוקיים חשופים להתעמרות באופן חריף עוד יותר. מעבר לזה, הם מציינים, ככל שירבו הצעות האירוח כך תגבר התחרות על מהגרים פוטנציאליים, והכוח שלהם יגדל.

אין בפרק התייחסות לסוגיה של מהגרי עבודה שמקימים משפחה בארץ המארחת.
קישורים
לאחד את פועלי כל העולם - תקציר הפרק השלישי
תקציב הצבעות - דיון על הפרק השני
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

699737
"הוא צפוי לגירוש"
מחכה לראות את היישום במדינה שלא מסוגלת לגרש מסתננים שהורשעו בהריגה.

https://mida.org.il/2018/03/20/רשלנות-ואטימות-כך-יצא-...
שני הצדדים? 699738
לא ברור לי איך: "שני הצדדים יצאו נשכרים", הרי אחד מהצדדים יוצא תלוי לגמרי בצד השני, שיכול בהחלטה של רגע לשנות את חייו מהקצה לקצה. התלות הזאת תתורגם לעבדות‏1 - ה"מארחים" ייקחו את כספם של ה"אורחים" וינצלו אותם והכל יהיה חוקי לחלוטין. מהגרים בעלי יכולות לא יבחרו להגר בתנאים האלה (ותמיד יהיו מדינות שפויות יותר שיתחרו על מהגרים עם פוטנציאל) ולכן המהגרים היחידים יהיו מהגרים חסרי בחירה, מה שגם יקטין את פוטנציאל התרומה הכלכלית של אוכלוסיית המהגרים למדינה, גם יגדיל את יכולת הניצול של ה"מארחים" וגם ימנע מה"אורחים" לשפר את יכולתם ולהיקלט במדינה באיזשהו עתיד. למיטב הבנתי, הרעיון הזה ירע עם שני הצדדים והמרוויחים היחידים יהיו הסרסורים וסוחרי העבדים.

1 אגב, העבדות בצפון אמריקה התחילה בהסכמים בין העבד למעביד, ואפילו הם היו הסכמים זמניים שבסופם קיבל העבד אדמה ואת האפשרות להעסיק עבדים...
שני הצדדים? 699782
1 אפילו היום, 2018, יש כאלה כמו קניה ווסט שחושבים שהעבדים האפריקאים בארה"ב נהיו כאלה מבחירה

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים